דלג לתוכן
מבזקים
רוחות של שינוי?

איטליה אישרה חוק חסר תקדים למאבק באנטישמיות

הפרלמנט ברומא עיגן בחוק הגדרה מרחיקת לכת למונח אנטישמיות • החקיקה מגיעה על רקע זינוק של 10% בתקריות אנטישמיות |בקהילה היהודית בירכו - ובשמאל תקפו

פורסם:
אישור החוק למאבק באנטישמיות בפרלמנט האיטלקי ברומא

אישור החוק למאבק באנטישמיות בפרלמנט האיטלקי ברומא צילום: AP Photo/Alessandra Tarantino

הפרלמנט האיטלקי אישר אתמול (שלישי) חוק המעגן בחקיקה את הגדרת האנטישמיות של הברית הבין לאומית להנצחת השואה (IHRA). החקיקה אושרה בבית התחתון ברוב של 147 תומכים מול 93 מתנגדים, וחמישה חברי פרלמנט נמנעו. החוק מגיע על רקע עלייה חדה בהיקף התקריות האנטישמיות באיטליה ובמדינות נוספות באירופה. בין הדוגמאות לאנטישמיות בהגדרה החדשה - שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית והשוואת מדיניותה של ישראל למדיניות הנאצים.

אנטישמיות חוצת גבולות | ההעמדה לדין של המוהלים בבלגיה - והתקריות מסביב לגלובוס
אנטישמיות חוצת גבולות | ההעמדה לדין של המוהלים בבלגיה - והתקריות מסביב לגלובוס

במהלך 2025 תועדו במדינה 963 תקריות אנטישמיות - עלייה של כ-10% לעומת השנה הקודמת. מדובר ביותר מפי שניים ממספרן ב-2023 וכמעט פי ארבעה לעומת 2022. הזינוק בתקריות מיוחס בעיקר לתקופה שלאחר טבח שבעה באוקטובר והמלחמה ברצועת עזה.

מומלצים

החוק שאושר אינו קובע עבירות חדשות ואינו מטיל עונשים פליליים או כספיים. במקום זאת, הוא מעגן עקרונות להתמודדות עם התופעה ומספק מסגרת לפעילות הרשויות. בין היתר, החוק קובע אסטרטגיה לאומית לשלוש השנים הקרובות, מעקב אחר אירועים אנטישמיים, מאבק בהסתה ברשת וקידום חינוך בנושא.

בלב החקיקה עומדת הגדרת IHRA, שאומצה כבר על ידי אלפי גופים ברחבי העולם. לפי ההגדרה, אנטישמיות היא תפיסה מסוימת של יהודים, שעשויה להתבטא בשנאה כלפיהם. לצד זאת, מצורפות לה דוגמאות לביטויים אפשריים של אנטישמיות, ובהן שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, הטלת אחריות קולקטיבית על יהודים למעשי ישראל והשוואת מדיניותה של ישראל למדיניות הנאצים.

ההגדרה אינה קובעת שכל ביקורת על ישראל היא אנטישמית, והיא מבחינה בין ביקורת לגיטימית על מדיניות ממשלתית לבין ביטויים החוצים את הגבול לאנטישמיות.

אישור החוק עורר מחלוקת פוליטית סוערת באיטליה. מפלגות וארגוני שמאל התנגדו לאימוץ הגדרת IHRA בחקיקה, בטענה שהדבר עלול לשמש להגבלת חופש הביטוי ולפגוע ביכולת למתוח ביקורת על ישראל או לקדם את הזכויות הפלסטיניות. אנג'לו בונלי, ממנהיגי ברית הירוקים והשמאל, כינה את החוק "חוק השתקה".

מנגד, תומכי החוק דחו את הטענות והבהירו כי אין בו ניסיון למנוע ביקורת על ממשלת ישראל או על מדיניותה. מריו ונציה, נשיא קרן מוזיאון השואה ברומא, הדגיש כי ביקורת על ממשלה היא לגיטימית ואף רצויה, אך ערעור על עצם קיומה של מדינת ישראל הוא עניין אחר.

גם בקרב מפלגת האופוזיציה המרכזית, המפלגה הדמוקרטית, התגלו חילוקי דעות: בעוד הנהגת המפלגה התנגדה לחוק, כמה מחבריה נמנעו בהצבעה. פיליפו סנסי, סנאטור מהמפלגה, הגדיר את החוק מאוזן וטען כי איש לא יועמד לדין בשל ביקורת חריפה על ממשלת ישראל.

ליביה אוטנגלי, נשיאת איגוד הקהילות היהודיות באיטליה, בירכה על אישור החוק ואמרה כי הוא יחזק את "הנוגדנים הדמוקרטיים" של החברה האזרחית. לדבריה, המאבק באנטישמיות אינו מאבק מפלגתי, אלא מאבק של החברה כולה.

ההחלטה האיטלקית מצטרפת למאמץ בין לאומי רחב להכיר באנטישמיות גם כאשר היא לובשת צורות עכשוויות, ובהן דה-לגיטימציה של מדינת ישראל והפיכת יהודים ברחבי העולם לאחראים למעשיה. על רקע העלייה בתקריות נגד יהודים, אישור החוק מסמן את עמדתה של איטליה כי המאבק באנטישמיות מחייב לא רק גינוי של אלימות ושנאה, אלא גם התמודדות עם ביטוייהן החדשים.

שר החוץ גדעון סער בירך על המהלך בפוסט שפרסם ברשת X: "אני מברך בחום את ממשלת איטליה ואת הפרלמנט האיטלקי על אישור החוק החדש למאבק באנטישמיות. בעת שבה האנטישמיות גוברת ברחבי העולם איטליה מעבירה מסר ברור של אפס סובלנות כלפי השנאה הייחודית הזו כלפי העם היהודי. אני מברך במיוחד על כך שהחוק מתייחס להגדרת האנטישמיות של הברית הבין לאומית להנצחת השואה (IHRA) וכן על הדגש שהוא שם על חינוך ועל המאבק באנטישמיות ברשת. איטליה מציבה דוגמה למדינות אחרות ללכת בעקבותיה במאבק העולמי באנטישמיות".

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.