נתונים מדאיגים: המצב במשק רחוק מלהיות חזק כלפני המלחמה
עלייה בפרמיית הסיכון, השלכות כלכליות ארוכות טווח של המלחמה ודחיפות גבוהה מאי פעם לשילוב אוכלוסיות נוספות בצבא: כך עולה מדו"ח בנק ישראל לשנת 2024 • נגיד בנק ישראל: "לא לצפות להורדת מסים בקרוב"
בנק ישראל, ארכיון צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
עלייה בפרמיית הסיכון, השלכות כלכליות ארוכות טווח של המלחמה ודחיפות גבוהה מאי פעם לשילוב אוכלוסיות נוספות בצבא: כך עולה מדו"ח בנק ישראל לשנת 2024 שפורסם היום (רביעי) לציבור. דו"ח זה מבהיר כי חרף העברת התקציב ויצירת מסגרת וודאות מסוימת לשוק, כמו גם החלת התאמות תקציביות שמגולמות בתוכו - המצב הכלכלי של המשק הישראלי, לאור המלחמה המתמשכת אך לא רק - רחוק מלהיות חזק ואיתן כלפני המלחמה.
מומלצים
לפי הדו"ח, "המשק לא חזר עדיין למצבו ערב המלחמה והשלכות המלחמה ימשיכו ללוות אותנו שנים רבות". הדו"ח מתייחס לכך שאתגרי המלחמה מתווספים לאתגרי היסוד של המשק - בעיקרם פיריון עבודה נמוך, שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים ערביות וגברים חרדים בשוק העבודה, ותמריצים מבניים שמשמרים את המצב הזה. בתוך כך, מדגיש את החשיבות של התאמות בהרכב הוצאות הממשלה וביטוי סדרי עדיפויות הולמים לאתגרי המשק. המלצות אלה, באופן ניכר, לא קיבלו ביטוי בתקציב המדינה שאושר אתמול, מה שמסמן את הקביעה הברורה הזו מצד בנק ישראל כביקורת מרומזת ואיתות אזהרה עבור מקבלי ההחלטות בממשלה.
עוד לפי הדו"ח, אותם צעדים פיסקליים שנעשו בתקציב, בהם העלאות המסים והקיצוצים הרוחביים בסך של 35 מיליארד שקלים ממשרדי הממשלה השונים, לא יספיקו בכדי להשיב את האיתנות הכלכלית של המשק בטווח הזמן הקרוב. זאת, גם בשל הזמניות של חלק ניכר מצעדים אלה, גם בשל הימשכות המלחמה וההוצאות הכרוכות בכך, וגם בשל הגידול בהוצאות שאינן ביטחוניות.
הדו"ח מציין עוד כי "אחרי ההתאוששות המהירה ממגפת הקורונה וערב המלחמה, היה המשק הישראלי במצב מחזורי טוב יחסית מבחינות רבות – תעסוקה מלאה, שכר ריאלי עולה, יחס חוב-תוצר דומה לרמתו טרם הקורונה ובמגמת ירידה, עודף משמעותי ויציב בחשבון השוטף, יתרות מטבע חוץ גבוהות, שיעור חיסכון גבוה, שיעור השקעה עולה וקצב אינפלציה שהתכנס לכיוון תחום היעד".
עם זאת, מדגישים בבנק ישראל כי "פיריון העבודה במשק, וכתוצאה מכך רמת החיים, נותרו נמוכים בהשוואה למדינות המתקדמות (78 אחוזים מהממוצע של מדינות ה-OECD בשנת 2023). הפריון הנמוך שיקף במידה רבה מלאי הון ציבורי נמוך במיוחד ורמת מיומנויות בסיסיות נמוכה של העובדים לצד הישגים נמוכים של תלמידי ישראל במבחנים הבין- לאומיים השונים. פערי ההון האנושי, ועמם שיעורי השתתפות נמוכים בשוק העבודה בקרב הנשים בחברה הערבית והגברים החרדים, מתבטאים גם בשיעורי עוני גבוהים. בתקופת המלחמה חלק מבעיות אלו אף עלולות להחמיר: כך, לדוגמה, החסך בשעות לימוד בשל המלחמה. עלול לפגוע בתלמידים, כמו בזמן הקורונה, ובמיוחד באלה הבאים מרקע מוחלש".
נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון הדגיש בתגובה לדו"ח שלא לצפות להורדת מסים בזמן הקרוב: "יהיה נכון לחכות עם הורדת מסים עד שנראה התייצבות לאורך זמן. אנחנו בעולם עם אי וודאות גדולה, צריך כריות ביטחון".
עוד הוסיף הנגיד כי "שנת 2024 היתה מהשנים הקשות בתולדות המדינה. ברמה האנושית וברמה הכלכלית. עם זעזוע חריג בעוצמתו והיקפו שנבע מהמלחמה. במהלך השנה הפגין המשק עמידות לאור הזעזוע הכלכלי שפקד אותו. עמידות ששיקפה את חוזקות היסוד. מאידך, חלה פגיעה משמעותית בפעילות הכלכלית. ההשפעה המרכזית של המלחמה באה לידי ביטוי בשוק העבודה - בעיקר בשל גיוס מילואים נרחב ואי הכנסת עובדים פלסטינים. מה שפגע בפיריון. פרמיית הסיכון שזינקה עם פרוץ המלחמה התאפיינה בתנודתיות בהתאם להתפתחויות הגיאו פוליטיות. ברבעון האחרון עם השיפור הביטחוני ואישור התקציב - היא השתפרה באופן ניכר אף שנותרה גבוה מלפני המלחמה.
הדו"ח מדגיש את חשיבותה של מדיניות פיסקלית אחראית ומציין לחיוב את צעדי ההתאמה שהממשלה נקטה במסגרת התקציב. יחד עם זאת היה מקום לשיפור הרכב התקציב. בדגש על השקעה במנועי צמיחה בטווח הארוך, צמצום תמריצים שלילים לאי השתלבות בעבודה ועוד".
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.