דלג לתוכן
מבזקים

אביטל דקל חן: "אנחנו סופרים ימים, בשבי סופרים שניות"

משפחות החטופים שחזרו אתמול לאחר 498 ימים נשאו דברים בבית החולים שיבא • אמו של סשה טרופנוב: "מרגישה שקיבלתי את החיים שלי, את הנשמה שלי, את הלב חזרה" • ספיר כהן: "הוא התפלל שלא אחכה לו"

פורסם: עודכן:
הצהרת משפחות טרופנוב ודקל חן, בית חולים שיבא

הצהרת משפחות טרופנוב ודקל חן, בית חולים שיבא צילום: פאולינה פטימר, מטה משפחות החטופים

משפחותיהם של שורדי השבי שגיא דקל חן וסשה טרופנוב, שחזרו לישראל לאחר 498 ימים, נשאו הערב (ראשון) הצהרה בבית החולים שיבא, יממה לאחר שחרורם משבי חמאס. ספיר כהן, בת זוגו של סשה  טרופנוב סיפרה שהוא לא האמין שייצא מהשבי והתפלל שתמצא אהבה חדשה. אביטל דקל חן, אשתו של שגיא, סיפרה שהאהבה היא מה שהחזיק אותו בשבי ואותה בתקופה הקשה.

מומלצים

אביטל דקל חן, ששרדה את ה-7 באוקטובר כשהיא בהריון מתקדם, הזכירה את היום הנורא ההוא. "אני נזכרת איך ב-7 באוקטובר עמדתי בממ"ד עם שתי בנותיי ובהריון מתקדם. במשך שעות חיכיתי לשגיא שיחזור אלינו יפתח את הדלת ויוציא אותנו החוצה. כעבור יממה מצאתי את עצמי עולה לאוטובוס לבד, בלי שגיא, עם שתי ילדות קטנות בדרך למסע הקשה ביותר שאדע בחיי".

היא המשיכה וסיפרה על המאבק הארוך במהלך תקופת השבי של שגיא. "לאורך המסע, היו כאלה שניסו לומר לי שלא אצליח, והיו כאלה שאמרו שהסוף יהיה טוב. בכל פעם מחדש, הזכרתי לעצמי שאני צועדת אותו ביחד עם שגיא - הוא במלחמת קיום ואני במלחמת תקווה. ידעתי שלא משנה איזה ימים נעבור ואיזה סיכוי יש לשגיא לחזור, זה עוד יקרה והוא יחזור אלינו!".

"שגיא לא ראה אור יום מה-7 באוקטובר, ולא ידע מה קרה איתי ועם הבנות", חשפה אביטל את התנאים הקשים בהם הוחזק שגיא, "הפעם הראשונה שבה גילה מה מצבנו, היתה יום לפני שחרורו. עד אז הוא לא ידע שאנחנו בחיים, והחזיק מעמד בזכות האהבה. גילינו שעשינו הרבה דברים, כל אחד בעולמו, בדיוק כמו שהשני ביקש וייחל בצד שלו".

אביטל סיימה במילות חיזוק למשפחות החטופים שנשארו בשבי: "אל תאבדו תקווה, אנחנו נחזיר את כל מי שנשארו שם, כי אין אופציה אחרת. פשוט אין. שגיא אמר לי אתמול 'מילי זה נחמד שכותבים 498 ימים, אבל בעיקרון יותר נכון להגיד שאנחנו שם מעל ל-43 מליון שניות של גיהנום' - הם לא סופרים ימים וגם לא שעות הם סופרים שניות".

ספיר כהן, בת זוגו של סשה טרופנוב שנחטפה יחד איתו ושוחררה בעסקה בנובמבר 2023, סיפרה שהוא חשב שלא ייצא לעולם מהשבי, והתפלל שתמצא בן זוג אחר. "אתמול בלילה סשה סיפר לי שבמשך כל הזמן הזה הוא התפלל עליי, שאני אמצא גבר שאני אוהבת, התפלל שאני לא אחכה לו. כי הוא לא רצה שאני אחכה לגבר שאף פעם לא יחזור הביתה. הוא לא האמין שהוא ייצא בחיים", שיתפה.

"מאז ה-7 באוקטובר הגשמתי את החלומות של חיי, חלומות שבחיים לא ציפיתי שיהיו לי - לחזור הביתה מהשבי בעזה בחיים ולזכות לחבק שוב את סשה", אמרה ספיר, "אני רוצה להודות היום לכל מי שלקחו חלק בהגשמה הזו, לכל החיילים ומשפחות החללים, אני חושבת שלקרוא לכם חיילים זה להקטין את מה שאתם עושים באלפי מידות. אתם מודל לחיקוי לכל עם ישראל, מודל שמדגים בצורה מדויקת מה היא אחדות וערבות הדדית ותודה שאתם מראים לנו שזה אפשרי".

לנה טרופנוב, אמו של סשה, שנחטפה גם היא לעזה ושוחררה בעסקת החטופים הקודמת הוסיפה: "אני מרגישה שקיבלתי את החיים שלי, את הנשמה שלי, את הלב בחזרה. סשה נורה בשתי רגליו במהלך חטיפתו ועבורנו זה נס גלוי שהוא עומד והולך על הרגליים".

לנה טרופנוב, אמו של סשה טרופנוב צילום: פאולינה פטימר, מטה משפחות החטופים

לנה הודתה לחברי הכנסת שתמכו בעסקה. "תודה לכל חברי הכנסת שתמכו בעסקה הזו, אין מצווה גדולה כפדיון שבויים, אנא המשיכו בדרך זו. בהזדמנות זו אני רוצה גם להודות למאמצים שעשתה ממשלת רוסיה לאורך כל הדרך לשחרורו של בני".

 לנה פנתה לממשלת רוסיה וביקשה שתפעל לשחרורו של מקסים הרקין החטוף: "לשגריר רוסיה בארץ שתמך בנו, אני מבקשת מהממשל במוסקבה להמשיך ולדרוש את שחרורו המיידי של מקסים הרקין וכל שאר החטופים".

למשפחת טרופנוב אין קרובי משפחה בארץ, חבריו של סשה התגייסו על מנת להאבק להחזרתו. לנה ביקשה להודות גם להם: "תודה ענקית לחברים של סשה אנשים נפלאים שלא הכרתי קודם והיום הם המשפחה שלי. עם כל השמחה שיש לי אני לא שוכחת לרגע את החטופים שעדיין נמצאים בשבי. אנחנו חייבים לעשות הכול כדי להוציא את כולם עכשיו!".

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.