דלג לתוכן
מבזקים

340 מחבלים מול כיתת הכוננות, צה"ל נכשל בהגנה: התחקיר המלא על הקרב בבארי

המחבלים שלטו בקיבוץ במשך ארבע וחצי שעות, כשרק אנשי היישוב וכוח מצומצם של יחידת שלדג מולם • בני הערובה בביתה של פסי כהן ז"ל נרצחו בידי המחבלים • הכוחות התכנסו מחוץ לקיבוץ במשך שעות - בעוד מסע ההרג נמשך

פורסם: עודכן:
בית הרוס בקיבוץ בארי לאחר טבח השבעה באוקטובר, ארכיון

בית הרוס בקיבוץ בארי לאחר טבח השבעה באוקטובר, ארכיון צילום: אדי ישראל/פלאש 90

תשעה חודשים אחרי שפרצה מלחמת "חרבות ברזל", ביום קרב עקוב מדם שגבה את חייהם של כ-1,200 אזרחים וחיילים, צה"ל פרסם הערב (חמישי) את התחקיר הראשון מבין סדרת תחקירים, על הקרב בקיבוץ בארי. התחקיר נוקב וקשה, ובצה"ל מציגים את הכישלונות המבצעיים החמורים, משבחים את כיתת הכוננות שמנעה טבח גדול אף יותר, ומסיקים מסקנות. 

מומלצים

בצה"ל בחרו דווקא בתחקיר על אירועי הקרב בבארי, היות ומדובר בסמל: הקרבות הקשים שהתחוללו בו, הטבח הנורא, והשאלות הקשות על איפה היה הצבא שכולם נשאו אליו עיניים באותן שעות גורליות? מדובר בתחקיר המפורט ביותר שייצא, בצה"ל מעידים כי הוא נכתב ממאות שעות של האזנה לחומרים, עדויות וקולות של אזרחים שצעקו לעזרה ברגעיהם האחרונים - ונותרו ללא מענה.

בטבח בקיבוץ בארי נרצחו 101 תושבים, ונחטפו לשטח הרצועה 30 חטופים וחטופות מקהילת בארי, ושני חטופים נוספים. 11 מהם עדיין מוחזקים בעזה. במהלך הלחימה נפלו 31 אנשי כוחות הביטחון, מהם 23 לוחמי צה"ל וחברי כיתת הכוננות, ושמונה שוטרים, ונפצעו לוחמים ואזרחים רבים. 

התחקיר הוצג לחברי קהילת בארי, למשפחות החטופים מהקיבוץ, ולמשפחות השכולות. התחקיר סוכם על ידי הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, ולאחר מכן הוצג לשר הביטחון יואב גלנט. את התחקיר ערכו אלוף (במיל') מיקי אדלשטיין וחברי צוות התחקור אלוף-משנה (במיל') יוסי תורג'מן, סגן-אלוף (במיל') ד"ר עודד מגידו, סגן-אלוף אליחי בן נון, רב-סרן (במיל') דרור אנגלשטיין, סרן (במיל') שיר דני ודוקטור ענת שטרן.

עיקרי התחקיר: 

הצוות קבע כי צה"ל נכשל במשימתו להגן על תושבי קיבוץ בארי. הם ציינו לשבח את גבורתם של תושבי הקיבוץ ולוחמי כיתת הכוננות, שמנעו בגופם טבח נרחב יותר, והצליחו לייצב את קו ההגנה בשעות הלחימה הראשונות, כשהם בולמים את התרחבות המתקפה לחלקים אחרים בקיבוץ. 

התחקיר מעלה כי לשטח הקיבוץ חדרו 340 מחבלים, מהם מאה מחבלי נוח'בה של ארגון הטרור חמאס, אשר ביצעו מסע הרג, טבח, חטיפה, בזיזה ופשעים אכזריים נוספים. לפי ההערכות המעודכנות של צוות התחקיר, בשטח הקיבוץ עצמו חוסלו כמאה מחבלים. לבתי הקיבוץ נגרם נזק כבד והליך שיקומו צפוי להימשך זמן ארוך. 

🎥: דובר צה"ל

המחבלים כבשו את הקיבוץ והיו בשליטה מלאה במשך ארבע וחצי שעות – בין 09:00-13:30. מי שהגנו על הקיבוץ היו חברי כיתת הכוננות, וכוח ראשוני של צה"ל שהגיע למקום. כוחות משמעותיים יותר הגיעו רק בשלב מאוחר יותר לקיבוץ. לקראת השעה 18:00 – פעלו בשטח הקיבוץ כ-700 חיילי צה"ל, והטיהור הסופי והזיכוי של הקיבוץ היה ביום המחרת בשעה 15:00. 

בצה"ל מודים כי הכוחות היו ערוכים לתרחיש של חדירות נקודתיות ולא של חדירה מסיבית, וכי לא היו כוחות עתודות במרחב שיכלו להגיע ולסייע בקיבוץ. פער נוסף שהתגלה – כבר בשעה 13:00 התקבצו מחוץ לקיבוץ כוחות רבים, בעוד מסע ההרג בקיבוץ נמשך, ולא נכנסו עד שעות מאוחרות יותר. 

בנוגע לתקרית בני הערובה בביתה של פסי כהן ז"ל, ועדת החקירה אומרת כי באירוע פעל צוות מסודר עם ציר פיקודי ושליטה, עם ליווי מודיעיני ואווירי. מול הנסיבות המורכבות – המפקדים והכוחות קיבלו החלטות מקצועיות ואחראיות, כשהם ממצים עד תום את אמצעי המשא ומתן. ירי הטנק לבית בוצע באופן מקצועי, וכדי להפעיל לחץ על המחבלים. הצוות קבע כי למיטב הבנתם לא נפגעו בתוך המבנה אזרחים מירי פגזי הטנק, למעט מקרה נקודתי בו נפצעו שני אזרחים מחוץ למבנה מרסיסים. על פי הבדיקה – מרבית בני הערובה נרצחו על ידי המחבלים, וצה"ל ימשיך בבדיקות נוספות לגבי תפקוד המפקדים וההחלטות שקיבלו.

קיבוץ בארי לאחר הטבח בשבעה באוקטובר, ארכיון צילום: משה שי/פלאש 90

בנוגע למינויו של תא"ל ברק חירם כמפקד הגזרה ומפקד בארי, הייתה רבת משמעות בהגברת האפקטיביות המבצעית מול האויב, מענה לתושבים, ויצרה בהירות בתמונת המצב ופיקוד נכון של הכוחות הלוחמים.

ציר הזמן: כך התנהל הקרב על בארי - שעה אחר שעה 

שלב 1: בשעה 6:30 בבוקר החלו מחבלי חמאס לנוע מרצועת עזה לכיוון בארי. רבע שעה לאחר מכן, ב-6:45, הם הגיעו לקיבוץ. 

שלב 2: בין 6:45 ל-9:00, החלה ההתקפה הקרקעית על בארי. בשלב זה, המחבלים הראשונים חדרו לשטח הקיבוץ משני כיוונים. כלל הלחימה בשלב זה התבצעה על ידי חברי כיתת הכוננות ותושבי הקיבוץ שהצטרפו. 

שלב 3: בין 9:00 ל-13:30, נמשך כ-4 וחצי שעות, הקיבוץ נכבש על ידי האויב. לאורך כל הזמן הזה, הלחימה נוהלה על ידי חברי כיתת הכוננות ותושבי בארי אשר הציבו קו הגנה לבלימת ההתקפה. כוח צה"לי ראשון הגיע לקיבוץ, נפגע, פינה פצועים, יצא מהיישוב והתמקם בכניסה לקיבוץ, שם נלחם במחבלים אשר הגיעו לשער הכניסה. עד סיום שלב זה, המחבלים ביצעו את כלל החטיפות מבארי. בשל ריבוי מוקדי תקיפה וקושי מבצעי לנוע בצירים ולשנע כוחות אורגנים, הוחלט למנות מפקד בכיר לצורך פיקוד על הכוחות שהגיעו למרחב וניהול הלחימה.

גרפיקה שמציגה את כמות כוחות צה צילום: דובר צה"ל

שלב 4: בין 13:30 ל-22:00, התנהל שלב בלימת האויב. בשלב זה, החלו להגיע כוחות משמעותיים יותר לבארי. בשעה 16:15 אוגדת "הבזק" (99) התייצבה בבארי והחלה בהסדרה של הפיקוד והשליטה. לקראת השעה 18:00 נלחמו במרחב הקיבוץ כ-700 לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון. החל משעות אחר הצהריים, החל מאמץ פינוי התושבים.

שלב 5: בין 22:00 של שבעה באוקטובר עד 5:00 בבוקר למחרת, אור ראשון של השמונה באוקטובר, החלה השבת השליטה המבצעית על שטחי הקיבוץ. בשלב זה, התבצע עיקר פינוי התושבים, והכוחות סיימו סריקה במרבית שטח הקיבוץ. בסופו של שלב זה, הושגה שליטה מבצעית של כוחות הביטחון על בארי.

שלב 6: משעה 5:00 עד ל-15:00 של יום ראשון, שמונה באוקטובר, הכוחות ביצעו סריקה והשלמת טיהור הקיבוץ. בשלב זה, התקיימה סריקה חוזרת בקיבוץ והמשיכה לחימה במספר מוקדים מתוחמים.

קיבוץ בארי לאחר טבח שבעה באוקטובר, ארכיון צילום: משה שי/פלאש 90

מאות שעות של שיחות עם תושבי הקיבוץ וסרטונים מהטבח

התחקיר, אשר ארך כשלושה חודשים כלל מאות שעות של שיחות וראיונות עם תושבי הקיבוץ , חברי כיתות הכוננות וכוחות הביטחון, שפעלו במרחב בימים הראשונים למלחמה. במסגרת התהליך, נאספו אלפי פרטי מידע וחומרים על מנת לייצר תמונה בהירה ומדויקת ככל הניתן של השתלשלות האירועים כהווייתם. כחלק מכך, חברי הצוות אספו הקלטות של כלל קולות הקשר של מערכות כוחות הביטחון, בחנו את התקשורת בין חברי הקיבוץ (בהסכמתם בלבד) ואף בוצע איסוף מודיעין משלים ושימוש בחומרי חקירה של מחבלים אשר נתפסו בתחילת המלחמה. בנוסף, הצוות ריכז סרטונים, תיעודים מתצפיות ושחזורים בשטח. התחקיר בוצע בשיתוף פעולה עם שירות ביטחון כללי ומשטרת ישראל שכוחותיהם פעלו בקיבוץ.

התחקיר הוא תחקיר מבצעי צבאי אשר מתמקד בהשתלשלות האירועים, ניהול הקרבות והתנהלות כוחות הביטחון. התחקיר בחן את הלחימה בקיבוץ בארי, שהיה מוקד אחד מתוך עשרות מוקדי לחימה במתקפת הפתע בשבעה באוקטובר. חדירתם של אלפי מחבלים לעשרות מוקדים במקביל, היא הגורם המרכזי שהקשה על הגעת כוחות הביטחון למוקדי הלחימה. סוגיה זו, אשר עולה במספר תחקירים, נמצאת במרכז התחקיר הכולל של הפעלת הכוח ותוצג בהמשך.

קיבוץ בארי אחרי השבעה באוקטובר, ארכיון. תחקיר שערך שלושה חודשים צילום: חיים גולדברג/פלאש 90

לצורך התחקיר, הצוות חילק את קיבוץ בארי לארבעה מרחבי תחקור. בכל מרחב, בוצע מיפוי ושרטוט ציר זמן ייעודי מרגע תחילת מתקפת הטרור של חמאס בשבעה באוקטובר ועד השגת השליטה על שטח הקיבוץ וטיהורו ממחבלים. בכל מרחב מתוארים סדרי הכוחות בכל שלב לאורך ימי הלחימה, התנהלות הכוחות ואירועים מרכזיים נוספים.

עיקר ממצאי התחקיר על פי צה"ל: 

א. פער בתרחיש הייחוס ומוכנות - צה"ל לא נערך למתאר חדירה נרחב כפי שקרה בשבעה באוקטובר, הכולל ריבוי מרחבי חדירה על ידי אלפי מחבלים, התוקפים בעשרות מוקדים במקביל. תרחיש הייחוס עסק בחדירות בודדות ונקודתיות. לתרחיש זה התאמנו הכוחות ולאורו נקבעה פריסת הכוחות. לאור כך, לא היו במרחב כוחות עתודה נוספים שיכלו להישלח לבארי. כל כוחות התגבור הצה"ליים נשלחו לגזרה והפעלתם תיבחן בתחקיר הכללי. נושא ההיערכות ותרחיש הייחוס עודנו נבחן בימים אלו במסגרת תחקיר נרחב אודות תפיסת ההגנה והמודיעין.

ב. גיבוש תמונת המצב – צה"ל התקשה לייצר תמונת מצב ברורה ובהירה של המתרחש בקיבוץ עד שעות אחר הצהריים של השבעה באוקטובר, על אף שלצוות החירום היישובי (צח"י) הייתה תמונת מצב מעודכנת על הנעשה בקיבוץ בשעות הבוקר. מהתחקיר עולה כי גורמי הביטחון לא סיפקו התרעה מספקת לתושבי בארי אודות חדירת מחבלים לאורך השעות הראשונות של מתקפת הטרור.

ג. תחילת הלחימה בקיבוץ - עד השעה 13:30 הלחימה בתוך הקיבוץ התנהלה על בסיס כיתות הכוננות והתושבים. במשך שבע שעות הלחימה הראשונות תושבי הקיבוץ הגנו על עצמם, פעילותם ותושייתם הן אלו שבלמו את האויב מלהרחיב את התקפתו לשכונות נוספות. התושבים המשיכו להילחם גם לאחר הגעת כוחות צה"ל, הכווינו אותם ונלחמו לצידם.

מפה המציגה את האירועים במהלך הקרב בקיבוץ בארי בשבעה באוקטובר צילום: דובר צה"ל

ד. פיקוד ושליטה – בשל ריבוי מוקדים וקושי בגיבוש תמונת המצב, הלחימה במרחב בשעות הראשונות התאפיינה בהיעדר פיקוד ושליטה וחוסר תיאום וסדר בין הכוחות והיחידות השונות. הדבר גרם למספר אירועים בהם כוחות ביטחון הצטברו בכניסה לקיבוץ ולא נכנסו ללחימה מיידית. לכך נמצאו מספר סיבות ובהן: כוחות אשר לא נכנסו ללחימה בהחלטת מפקד והמתינו למשימת פינוי תושבים מבארי, כוחות שנלחמו ובהנחיית מפקד יצאו מהקיבוץ, כוחות שנכנסו לאחר פרק זמן של כשעה בשל המתנה למפקד הכוח וכוחות וחפ"קים שהיו מחוץ ליישוב ככוחות מעטפת. חוסר סדר זה אפיין מוקדי לחימה רבים במהלך השבעה באוקטובר, והוא מתוחקר בימים אלו במסגרת התחקיר הכללי. 

בשל ריבוי המוקדים וצורך בפתרונות דחופים מונה מפקד בכיר לכל מוקד לחימה מרכזי על מנת שיפעיל את הכוחות שיגיעו לגזרה בצורה מיטבית ומתואמת, בכדי שלא להתבסס על כוחות אורגניים, פעולה שהייתה נמשכת זמן רב. החלטת המטה הכללי ופיקוד הדרום להטיל על תא"ל ברק חירם את הפיקוד על הגזרה ולאחר מכן על בארי הייתה רבת משמעות בהגברת האפקטיביות המבצעית מול האויב, מענה לתושבים, ויצרה בהירות בתמונת המצב ופיקוד נכון של הכוחות הלוחמים. ניתן לציין כי זה רגע "היפוך הקערה" שהביא להשגת שליטה מחודשת ביישוב. לצד שגיאות מבצעיות וטעויות בהפעלת הכוח, צוות התחקור ציין כי הלחימה בבארי כללה שורה של מעשי גבורה ואומץ עילאי מצד הכוחות הלוחמים, המפקדים וכוחות הביטחון שלחמו בקיבוץ, והביאו להצלת תושבים רבים.

כרמל גת, שנחטפה בשבעה באוקטובר מבית הוריה בקיבוץ בארי צילום: מטה משפחות החטופים

ה. התנהלות הכוחות מול אזרחים – היו מקרים בהם כוחות צה"ל נהגו באופן לא ראוי בהתנהלות מול אזרחים, כאשר הדבר התבטא באופן האבטחה של התושבים שפונו ובמתן מענה לצרכים בסיסיים על ידי כוחות הביטחון.

ו. אירוע בני הערובה בביתה של פסי כהן ז"ל – הצוות מצא כי באירוע פעלו הכוחות בציר פיקוד ושליטה סדור, אשר כלל פיקוד מחפ"ק ייעודי של ימ"מ, שב"כ וצה"ל, ותוך קבלת ליווי מודיעיני ואווירי בזמן אמת. מהתחקיר עולה כי אל מול הנסיבות המורכבות והקשות ששררו, המפקדים והכוחות שפעלו באירוע קיבלו החלטות מקצועיות ואחראיות, כאשר הם ממצים עד תום את מאמצי המשא ומתן. ירי הטנק לעבר סביבת הבית בוצע באופן מקצועי, בהחלטה משותפת של המפקדים מכלל הארגונים, לאחר חשיבה והערכת מצב ועל מנת להפעיל לחץ על המחבלים ולהציל את בני הערובה. לאחר שנשמעו קולות ירי משטח הבית ושהמחבלים הודיעו על כוונתם להתאבד ולהרוג את בני הערובה, הכוחות קיבלו החלטה לפרוץ אליו על מנת לנסות ולהציל את בני הערובה, וביצעו פעולת לחימה בתנאים קשים.

הצוות ציין כי בני הערובה שהוחזקו במבנה גילו תושייה רבה, ועשו מאמצים רבים בכדי ליצור קשר עם כוחות הביטחון ולהכווין אותם. צוות התחקיר הציג בפני המשפחות השכולות את הערכתו לגבי נסיבות המוות של כל אזרח שהוחזק במבנה. הצוות קבע כי מהמידע שנבחן עד כה ולמיטב הבנת חברי הצוות, בתוך המבנה לא נפגעו אזרחים מירי פגזי הטנק. זאת למעט מקרה נקודתי מחוץ למבנה בו נפגעו שני אזרחים מרסיסים. הצוות ציין כי מסתמן שמרבית בני הערובה נרצחו על ידי המחבלים וכי נדרש להמשיך ולבצע בדיקות נוספות ולבחון ממצאים נוספים ככל שניתן. באשר לתפקוד המפקדים הבכירים שהיו בנקודה, צוות התחקור מצא כי אלו פעלו בתיאום ובמקצועיות אל מול מציאות קשה ומורכבת.

קיבוץ בארי אחרי שבעה באוקטובר, ארכיון. כוחות צה צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

מסקנות הרמטכ"ל בעקבות התחקיר

הרמטכ"ל קיבל את כל המסקנות והלקחים העולים מהתחקיר וקבע כי עליהם להיות מוטמעים בתכניות ההגנה והלחימה. הרמטכ"ל הביע את הערכתו לצוות התחקור על תחקיר רציני, חד ומקצועי אשר מייצר תמונה בהירה, על אף האתגרים והמורכבויות. הרמטכ"ל עמד על המסקנות והלקחים הבאים: 

 

א. צה"ל לא עמד במשימת ההגנה על התושבים במובן הקשה ביותר וכשל במשימתו.

ב. לחימת תושבי בארי ובראשם חברי כיתות הכוננות בוצעה בנחישות ובאומץ. את גבורתם, בהגנתם בגופם על הקיבוץ ותושביו, יש להעלות על נס. לחימה זו היא שבלמה את כיבושו הכולל של הקיבוץ והצילה חיים רבים. לצידם הרמטכ"ל ציין לשבח את פעולת חברי צוות החירום היישובי (צח"י) בגיבוש תמונת מצב מתעדכנת ושמירת קשר עם התושבים תחת אש.

ג. פעולת הכוחות - כוחות ביטחון רבים לחמו בקיבוץ בארי באומץ וביצעו מעשי גבורה. לצד זאת, בוצעו שגיאות וטעויות חמורות ומוטלת עלינו החובה ללמוד, לחזק ולתקן עבור העתיד.

ד. הגעת כוחות התגבור - הרמטכ"ל ציין כי שאלה חשובה אשר נמצאת בבסיס כלל תחקירי הקרבות היא מה הסיבות לאי הגעת כוחות הביטחון בתחילת הלחימה ליישובים. הרמטכ"ל ציין כי תחקיר זה מספק את התשובה העקרונית שריבוי ההתקפות בו זמנית על יישובים ומוצבים רבים ועל צירי ההגעה שנחסמו, הקשו עלינו לפעול על מנת לממש את משימתנו. הסיבות הפרטניות יתוחקרו בתחקיר הכללי.

🎥: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

ה. המתנת כוחות מחוץ ליישוב – משעות הצהריים ואילך היו כוחות מחוץ לקיבוץ בהמתנה, בעוד בתוך הקיבוץ מסע ההרג נמשך. מצב זה הוא חמור מאוד ואסור שיקרה. בבחינת הסיבות שהביאו לכך נמצא כי מפקדים הגיעו עם כוחות ונכנסו לקיבוץ עם חלק מהכוח, על מנת להבין את תמונת המצב; בחלק מהכוחות נמצא כי לא הייתה חתירה למגע, בעיקר נוכח אי הבנת חומרת המצב והמחסור בכוחות; חלק מהממתינים בחוץ היו כוחות מעטפת של כוחות שלחמו בתוך הקיבוץ. עלינו לחדד ציווי ברור – במצב כזה על כל כוח להיכנס לתוך הבעיה ולעשות כל שהוא יכול לעצור הרג אזרחים. החל משעה 13:30 החלו להיצבר בקיבוץ כוחות לוחמים רבים מצה"ל, שב"כ ומשטרה. כוחות אלה חתרו למגע ולחמו בגבורה ובאומץ לב עד ליום שני בבוקר, לאחר שהרגו את כל המחבלים שהיו בקיבוץ.

ו. עדיפות להגנת אזרחים על פני הגנת הכוחות – בחלק מהמקרים נוצר מצב בו כוחות לחמו להגנת מוצב ולפינוי וטיפול בחיילים פצועים לפני שעשו זאת עבור האזרחים. בתחקיר נמצא כי מקרים אלה נבעו מקושי בגיבוש תמונת מצב מלאה ולפיכך כוחות שהותקפו פעלו להגן על עצמם. יש לחזק באופן מוחלט את הציווי לפעול ולחתור להגנת האזרחים כמשימה עליונה לפני כל דבר אחר. חיילים תמיד ייתנו עדיפות לטיפול באזרח, בפינוי, במיגון ובכל צורך שעולה בזירת הלחימה. זהו ערך חשוב מאוד שיש להטמיעו מהטירונות ואילך. יש לציין שהיו גם אירועים חיוביים מאוד בהיבט זה.

ז. השתתפות מפקדים בכירים בלחימה - מפקדים בכירים רבים, בסדיר ובמילואים, קפצו מבתיהם ונסעו לגזרת הלחימה על מנת להילחם. פעולה זו היא דוגמה ומופת וראויה להערכה רבה. הרמטכ"ל ציין כי על מפקד בכיר בשטח לשאוף לבטא ערך מוסף כמפקד: לפקד, להוביל, להחליט על פתרונות ולהוביל למימושם.

ח. אירוע בני הערובה בביתה של פסי כהן ז"ל – הרמטכ"ל קבע כי מדובר באירוע ייחודי במאפייניו, שכלל אירוע בני ערובה באזור לחימה. באירועים מסוג זה על המפקד בשטח לקבל החלטות קשות שמטרתן להציל כמה שיותר אזרחים. מהתחקיר עולה כי ערך זה הנחה את קבלת ההחלטות של המפקדים בשטח באירוע זה. שיקול הדעת וניהול האירוע על ידי כוחות הביטחון שנכחו בו בוצע באופן מקצועי וערכי, תוך שימוש נכון באמצעים שעמדו לרשות הכוחות ובהם ניהול משא ומתן, מודיעין ושימוש בטנק כאמצעי אחרון ליצירת לחץ על המחבלים.

הרמטכ"ל הרצי הלוי, ארכיון צילום: דובר צה"ל

ט. הרמטכ"ל סיכם כי תחקיר הקרב בבארי הינו התחקיר הראשון כחלק מתהליך התחקור הפנימי הרחב שנערך בימים אלו בצה"ל, ובוחן את אירועי השבעה באוקטובר ומה שהוביל אליהם. אמנם מדובר בתחקיר ראשון ויחיד שלא משקף את התמונה המלאה על שאירע באותו היום, אך הוא ממחיש בצורה ברורה את גודל הכישלון ומימדי האסון שפקד את תושבי הדרום שהגנו בגופם על משפחותיהם שעות ארוכות, וצה"ל לא היה שם להגן עליהם.  

י. בסופו של הליכי התחקור שיאפשר גיבוש תמונה מלאה של האירועים, יתקבלו החלטות וייגזרו משמעויות מלבד המסקנות המבצעיות שיוטמעו בטווח הזמנים המיידי.

יא. עלינו מוטלות האחריות והחובה לבצע הליך תחקור נוקב ומעמיק זאת על מנת ללמוד, לחזק ולשפר את ההגנה לה ראויים אזרחי ישראל. זו למידת עומק לשם שינויי עומק שיחזקו את צה"ל, במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל.

זוהי חובתנו כלפי הציבור הישראלי בכלל ותושבי הדרום בפרט.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.