אוהד יהלומי הובא למנוחות: "בבוא העת נשוב להיות יחד"
בת שבע, אשתו של אוהד, ספדה: "קיווינו שתחזור כי אין חזק ממך, לא תיארנו שהשנאה תגיע לפתח ביתנו" • ב-7 באוקטובר יצא להגן על משפחתו, נפצע וראה אותם נחטפים לעזה בנפרד ממנו • אשתו ובנותיו נמלטו ברגע האחרון
הלווייתו של אוהד יהלומי, 05/03/2025 צילום: פאולינה פטימר, מטה משפחות החטופים
אוהד יהלומי הובא היום (רביעי) למנוחות בקיבוץ ניר עוז, כשבוע לאחר שהוחזר מרצועת עזה בפעימה האחרונה של החזרת החטופים במסגרת שלב א' של העסקה. מסע הלוויה יצא מראשון לציון, שם - ולאורך הדרך - המתינו אלפי ישראלים עם דגלים, כדי לחלוק לו כדוד אחרון. הוא נטען בבית העלמין בקיבוצו שכל כך אהב, ומשפחתו צפויה לשבת שבעה במלון בקיבוץ שפיים, אולם "ראשונים".
מומלצים
בת שבע, אשתו של אוהד ספדה: "אוהדי שלי, 16 שנים של ביחד, של עוגן, צמיחה ואהבה יחד. שנים של שמחה ואור - שכבה עכשיו. אני מהלכת לצללים, מגששת ורואה איך אני מתקדמת בלעדיך. חסרת לנו בכל החלטה וכל התנהלות שלנו, הילדים ואני התגעגענו לצחוק איתך, לבישולים ולנוכחות שלך, ולכל כולך. קיווינו שתחזור כי אין חזק ממך".
"יצאת להגן עלינו ב-7 באוקטובר, הרגשנו בטוחים ומוגנים כשאתה לצידנו - זה היה חלק ממך להגן על המשפחה", הוסיפה, "לא תיארנו שהשנאה תגיע לפתח ביתנו. מאז ענני האופל מכסים כל חלקה טובה. כשאני נכנסת לאיבוד בתוך החושך אני חושבת עליך. רוצה לבקש מכולם להפיץ אור טוב ומחזק, לעזור למי שנפל ונביא ונביא עולם יותר טוב. אוהבת אותך. מקווה שבבוא העת נשוב להיות יחד, היה שלום אהוב ליבי".
אפרת, אחותו ספדה: "אוהדי אני מתגעגעת לשיחות שהיו לנו בשעות לא שגרתיות, על הדברים הטובים ועל האתגרים של החיים. כמה חודשים לפני שנחטפת אמרת שאתה תכף בן 50, יש לך את כל מה שאתה צריך ואתה רק רוצה ליהנות עם בני משפחתך. איך לקחו אותך? אדם של שלום, טוב ונתינה. אלוהים לוקח באמת את הטובים ביותר - זה לא הוגן. אתה חסר לי ותחסר לי לנצח. תודה על 49 שנים שהיית אחי, סליחה שככה נגמרו חייך, סליחה שבפעם היחידה שהיית צריך עזרה אף אחד לא הגיע. אני אוהבת אותך".
מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי, ספדה ליהלומי שעבד בארגון במשך 20 שנה: "אוהד היה חבר ושותף לדרך, בארגון שומר טבע המחנך לערכים של ידיעת הארץ ואהבתה. הוא אהב וידע את הארץ, שביליה ואורחות אנשיה. אוהד החל את דרכו ברשות הטבע והגנים במחוז דרום כפקח אזור מדבר יהודה לאחר מכן מילא תפקידים נוספים עד שמונה כמנהל מרחב דרום בסיירת הירוקה. עבודתו המסורה והגישה יוצאת הדופן לאנשים וקהילות הפכו אותו לאהוב בקרב צוות הרשות ובקהילה הרחבה, ראה את כולם קטנים כגדולים".
"ימים מספר לפני אותה שבת ארורה נפגשנו לשיחה אישית בגן לאומי אפק, ליד האגם. דיברנו על ענייני עבודה על האתגרים שלו כמנהל, על העובדים שלו במרחב אותם הוא אהב והעריך מאד. בת שבע יקרה, אני רוצה שתדעי שאוהד אמר באותה שיחה כי את והילדים הם הדבר הכי חשוב בחייו. שהוא רוצה למצוא את האיזון בין הבית והמשימות הגדולות שלו כמנהל. הוא אמר שהוא מאמין בלב שלם בדרך שלו ושיש לו את העבודה הכי טובה בעולם. בשיחה זו הוא היה מדויק, שקול, אחראי, דיבר לאט, בחר כל מילה. הוא היה אצילי ובעיקר אהב ודאג למשפחתו".
עובדו של אוהד, יוסי אגם, פקח בסיירת הירוקה במרחב דרום, ספד: "איך אפשר להיפרד ממך? איך אפשר לעמוד כאן ולדבר עליך בלשון עבר? זה פשוט לא נתפס. היית מהאנשים שנראה שאי אפשר לשבור, שתמיד שם, שתמיד מובילים, שתמיד יודעים את הדרך. ועכשיו השקט שאתה משאיר אחריך צורם יותר מכל רעש. אוהד, אני זכיתי להיות העובד שלך במשך ארבע שנים. זכיתי ללמוד ממך, לקבל ממך ולגדול לידך. היית זה שהאמין בי עוד לפני שאני האמנתי בעצמי, דחפת אותי להיות טוב יותר, חזק יותר, ובטוח בעצמי יותר. אוהד אתה היית הדמות שעיצבה אותי, ואין לי ספק שהערכים שלך ילכו איתי לכל החיים".
"אוהד, אתה משאיר אחריך חלל עצום – אבל גם מורשת ענקית. הדרך, הנוכחות, והערכים שלך – ימשיכו איתנו תמיד. מי שהשפיע עלינו באמת, לא באמת עוזב. הוא נשאר איתנו בזיכרון, ברגעים הקטנים והגדולים ובמבט אחד לשמיים. תגיד אוהד? אולי הפכת לכוכב הזה. אולי בכל פעם שנביט למעלה, נראה אותך שם – מחייך אלינו, מזכיר לנו את הדרך שלך. יהלומי, אנחנו נמשיך להביט בשמיים ולחפש אותך שם. ואולי נראה גם חיוך", הוסיף.
ב-7 באוקטובר יצא אוהד מהממ"ד על מנת למנוע מהמחבלים להיכנס ולפגוע במשפחתו. הוא נורה ונאלץ לראות כיצד המחבלים חוטפים את אשתו וילדיו לנגד עיניו. החוטפים לקחו את בני המשפחה על שני אופנועים, כאשר אחד מהם החליק בשדות הצליחה אשתו, בת שבע, לברוח יחד עם שתי בנותיה. בנו בן ה-12, איתן, נלקח על האופנוע השני ושוחרר במסגרת עסקה לאחר 52 ימים. על תקופתו בשבי סיפר איתן כי המחבלים הכריחו אותו לצפות בסרטוני זוועות.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.