דלג לתוכן
מבזקים

"סליחה שלא הצלחנו להחזיר אותך": יורם מצגר ז"ל הובא למנוחות בניר עוז

הלווייתו של החטוף התקיימה בבית העלמין של הקיבוץ שהיה ביתו • "סיפרו שיצר מהר מאוד קשר עם השומרים המחבלים - כזה היה יורם", אמר חברו • כלתו פנתה לממשלה: "גורלו נחרץ - אך יש עדיין כאלו שאפשר להציל"

פורסם: עודכן:
בניו של יורם מצגר ז"ל בהלווייתו

בניו של יורם מצגר ז"ל בהלווייתו צילום: i24NEWS

לאחר שבתחילת השבוע גופתו הושבה משבי חמאס במבצע צבאי - יורם מצגר ז"ל הובל היום (חמישי) למנוחות בבית העלמין בביתו, קיבוץ ניר עוז. בני משפחתו וחבריו ספדו לו. 

מומלצים

ניר בנו של יורם מצגר, ספד: "אבא היקר והאהוב, נחטפת באכזריות. שם, במנהרות ח'אן יונס, פגשת את אימא. נחמה קטנה שהיית איתה והיית בין חברים עד שנרצחת בדם קר. בדצמבר ראינו אותך בסרטון. ישר שמנו לב שאתה עדיין אתה. גלגול עיניים הבהיר שאתה מבין היטב את המצב. אימא סיפרה על התקשורת שביססת עם הנבלות ששמרו עליכם. בסוף קיבלנו את הבשורה הקשה על מותך בשבי". 

עוד הוסיף הבן השכול: "אם אבא היה פה עכשיו והייתם מבקשים ממנו לתאר את המצב במדינה במשפט אחד הוא היה אומר: 'בשל מחסור בסוסים אצילים שמו את האוכפים על כלבים' נמשיך לשמור על אימא וכל המשפחה". 

חיים מינה, חברו של יורם, אמר: " כשתמי חזרה מהשבי היא סיפרה שיורם יצר מהר מאוד קשר עם השומרים, המחבלים - בזכות השפה הערבית שלו הוא ידע לסדר כל מיני הטבות. פה איזה פיתה, רחצה, מים חמים. היכולת שלו ליצור קשר עם אנשים לא משנה מי הם - זה היה יורם".  

עוד הוסיף בכאב: "היינו בטוחים שישרוד אבל הוא נרצח. לא הייתה שום סיבה בעולם שכך יורם יסיים את חייו. הוא צבר גאה, ציוני. נתן את חייו למדינה שכ"כ אהב  - והפקירה אותו. גם יורם טוב הלב והסלחן היה בטח זועק לשמיים ושואל איך כל זה לכל הרוחות קרה לנו. שמעתי את גיא בנו אומר משפט שלא יוצא לי מהראש: אני איבדתי אבא אבל הרווחתי אימא. יורם לא השאיר צוואה. אבל אני רוצה לדבר על הצוואה הציבורית שלו. אדבר בשמו כאילו עומד כאן. 

 וזו הצוואה: "אני, יורם מצגר, בן 81, נחטפתי מפתח ביתי יחד עם תמי. לא העליתי על בדל מחשבתי שאחזור בארון כמעט שנה אחר כך. האמנתי בעקרון הערבות ההדדית ופדיון שבויים. האמנתי שהמערכת תמצא דרך להחזיר את כל החטופים. לצערי נכזבתי. התקשורת הישראלית סופרת ימים מתחילת המלחמה. מחר היום ה-322. וככה אנחנו מתרגלים לספירת הימים. אני, יורם מצגר, רוצה לומר שהחטופים לא סופרים ימים, שעות או דקות. הם סופרים שניות. כל שניה שווה שנה. כל שנעה שווה לשנה. היא נצח. תופת. מלחמת הישרדות יומיומית. פחד אלוהים מפני הפצצות צה"ל או שומר מטורף שמחליט שהוא מתעלל בהם. כל שניה היא דאגה ופחד מה הולך לקרות עוד מעט בלי לדעת כלום". 

משפחתו של יורם מצגר ז צילום: i24NEWS

איילה מצגר, כלתו, ספדה: "סליחה שלא הצלחנו להחזיר אותך בזמן. סליחה על חודשי הצופת. לא הגיע לך לסיים כך את חייך. אתה איש של אנשים והופקרת על ידי רה"מ שלא רואה אנשים. לא אכפת לו הסבל והכאב שעבר עליך או עובר עלינו. לא אכפת לו מהטראומה שהחברה הישראלית עוברת עתה, מתחושת הבגידה שאנו חווים כבר 10 חודשים". 

מבטיחה להמשיך. יש רבים להציל ורבים להחזיר להיקבר בבית. מכאן אני רוצה לנצל את הבמה ולפנות לשרים ולחברי הקואליציה השפויים. נתניהו כשל ב- 7 באוקטובר ובהחזרת החטופים הביתה. הוא לא רוצה ולא יכול להחזירם. גורלנו של יורם נחרץ אבל את גורלם של השאר אפשר להציל. הזיזו את נתניהו ומנו אדם שיכול. תתחילו להקשיב. כל מה שהתרענו קרה - כולל ההמתה המכוונת של יורם ואחרים בקבוצה". 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.