"אז איך זה להיות בשבי?": לראשונה מאז שחרורה - דורון כץ אשר חזרה לקבוצת מאמאצחיק
החטופה הישראלית ששוחררה במסגרת הפעימה הראשונה של עסקת החטופים העלתה פוסט בקבוצת הפייסבוק הפופולרית, בה היתה פעילה לפני חטיפתה, וסיפרה על התקופה האחרונה • "סיוטים בלילה, פחד מרעשים, וכעס של הילדות"
דורון כץ אשר ובנותיה לאחר שחרורן מן השבי, ארכיון צילום: באדיבות דוברות בית חולים שניידר
למעלה מחצי שנה חלפה מהרגע בו דורון כץ אשר שוחררה משבי החמאס עם שתי בנותיה רז ואביב, לאחר 49 ימים, כחלק מהפעימה הראשונה. במהלך סוף השבוע, היא פרסמה פוסט בקבוצת הפייסבוק "מאמאצחיק", בו שיתפה בחייה, חודשים מאז שחרורה: "היי לקהילה הכי שווה בישראל, מזמן לא נפגשנו. אז איך זה לחזור מהשבי עם שתי הבנות הקטנות שלי אתן שואלות? זה לחכות חצי שנה מאז שחזרנו הביתה עד שיהיו לי הכוחות לרשום משהו מצחיק, או לפחות לא מאוד עצוב".
מומלצים
"זה שהקטנה שלי עונה לי "כן חביבי", "לא חביבי". זה לחשוב בשבי איזה תמונה שלי פרסמו ולקוות שבחרו תמונה יפה. זה להבין שהתמונה הזו הסתובבה בכל העולם. זה שהבית שלי הפך לתחנת רכבת של שליחים של אוכל ומתנות בלי שהזמנתי כלום. זה להקצות חדר בבית רק בשביל לאחסן את כל המתנות שעוד לא הבאתי לבנות. זה עד שאני כבר יוצאת מהבית, לראות את המבטים של כולם, ויש את אלה שגם מחבקים בלי רשות", כתבה.
"זה שמלצריות שקטנות ממני בעשור ואפילו יותר שואלות למה אני כלכך מוכרת להן ושהאם מלצרתי איתן פעם. זה שיוני אומר כן לכל מה שאני רוצה ואפילו מבצע מיד. זה שיוני הסכים לעוד ילד, או אפילו לכמה! כמה שאני רוצה. זה ארגזי הזירו שחיכו לי בוקר אחד מחוץ לדלת, תודות לפוסט שעלה פה על כך שאני מכורה. ולחבר'ה בעבודה שלי, רק שתדעו שאני מגיעה ביום ראשון אז בבקשה למלא מקררים.
זה שיש לי בחיוג מהיר מלא סלבס. זה שיש לי בחיוג מהיר מלא אנשי תקשורת ושאלוהים יסלח לי כמה שאני מסננת אותם".
"זה ששואלים אותי 20 פעם ביום- חזרת לעבודה? איך הבנות? את מצליחה לישון? זה שאומרים לי עוד 20 פעם ביום- אני מקווה שהפסיכולוגית שלך טובה! זה להיכנס לאתרי החדשות כל 2 דקות לראות אם עדכנו משהו על עסקת חטופים. זה להבין כמה הפרשות חלה נשים טובות עשו לכבודך. זה אלפי בקשות חברות ומעקב בפייס ובאינסטגרם. זה אלפי הודעות מקוסמטיקאיות, מסז'יסטיות, מטפלות למינהן, צלמות, בייביסיטריות שרק רוצות לפנק/לעזור, כפרה עליכן".
"ועכשיו ברצינות, זה לגלות את עם ישראל הנפלא, עם כל התמיכה, והעזרה, זה לגלות כמה המשפחה שלי ושל יוני בעלי גיבורי על אחד אחד ואחת אחת! אבל זה גם סיוטים בלילה, פחד מרעשים, כעס של ילדות קטנות שלא מבינות למה זה קרה להן והתמודדות עם שאלות קשות ששוברות לי את הלב. זה לעצום את העיניים ולראות את החוטפים שלי מול הפנים. זה געגוע בלתי נגמר לאמא שלי היקרה, לאחי הגיבור ולחברים שכבר לא אזכה לראות".
"וזה בעיקר לעטות מסכה מחייכת על הפנים כדי לגדל את הבנות בבית שמח למרות שהלב מדמם.
וזה בעיקר בעיקר הרבה הרבה תפילות, שגדי מוזס הסבא של הבנות שלי שהן כל-כך אוהבות יחזור כבר הביתה יחד עם כל שאר החטופים, אמן. וזה להפעם, על קצה המזלג מה זה לחזור מהשבי... פוסט המשך על השבי עצמו ייקח לי קצת יותר מחצי שנה אחרי.. אז עוד קצת".
כזכור, כץ אשר ובנותיה נחטפו מקיבוץ ניר עוז, אליו הגיעו כאשר ביקרו את סבתן לרגל החג, בעוד שבעלה יוני נשאר בביתן בשרון. הוא הבין שהן נחטפו, כאשר איכון שבוצע למכשיר הטלפון של דורון הצביע על כך שהן נמצאות בשטח הרצועה. בהמשך, פורסם תיעוד שלהן ברצועה. הן שוחררו ב-24 בנובמבר, כחלק מהפעימה הראשונה של שחרור החטופים.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.