מלחמה דיגיטלית: "הרשתות נתנו מוטיבציה למחבלים"
מלחמת "חרבות הברזל" היא המלחמה השנייה בהיסטוריה שמתנהלת בעידן הרשתות החברתיות • ד"ר טלי גזית, חוקרת ומרצה בכירה בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר-אילן בראיון מיחד
ציור שאיירה ד"ר טלי גזית, בעקבות מאורעות 7 באוקטובר צילום: באדיבות ד"ר טלי גזית
מלחמת "חרבות הברזל" היא המלחמה השנייה בהיסטוריה המודרנית שמתנהלת בעידן הרשתות החברתיות, כאשר הראשונה הייתה מלחמת רוסיה-אוקראינה, שפרצה בפברואר 2022. "הטבח וכל מעשי התקיפה וההתעללות הושפעו מאוד מהרשתות החברתיות, שנתנו במובן מסוים 'מוטיבציה' למחבלים להיות אכזריים יותר ויותר - מעצם העובדה שהם ידעו שהכל מתועד. אפשר להעריך שהן הובילו למעשים קשים יותר, רק מעצם הידיעה", מסבירה ד"ר טלי גזית, חוקרת ומרצה בכירה בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר-אילן.
מומלצים
"הרשתות החברתיות העצימו במובן מסוים את רמת ההתאכזרות וההתעללות, כאשר לצד המעשים הפיזיים, נרשמו לאחר המלחמה מקרים רבים בהם גורמים אנטי ישראלים הגיבו באימוג'י צוחק או בתגובות פרו פלסטיניות לפוסטים שנכתבו על ידי משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן במהלך המלחמה", מציינת גזית ומוסיפה כי "מדובר בביזוי של ההנצחה, שכן המשתמש שהעלה את הפוסט לא יכול להסיר את האימוג'י - בניגוד לתגובות כתובות, אותן ניתן למחוק. אפשר להקביל את זה למצב בו אדם מגיע להלוויה וצוחק מול משפחה שכולה - דבר שבשום פנים ואופן לא היה קורה במציאות. באופן אישי, אני לא מבינה למה לקח לרשתות החברתיות זמן לפעול בנושא".
SAID KHATIB/ AFP
מחבלים פלסטיניים שחטפו טנק ישראלי ב-7.10 לעזה, חוגגים. התמונה נבחרה כתמונת השנה של סוכנות הידיעות AFP
בימים הראשונים של המלחמה נרשם זינוק ברמת השימוש של הישראלים ברשתות החברתיות. הנתונים הללו הפתיעו אותך?
"לא, כי עם הזמן הן הפכו לכלי מרכזי להשגת מידע. במקביל, רבים השתמשו בהן להנצחת יקיריהן - בין אם באמצעות פוסטים ועמודים לזכרם, ובין אם באמצעות מיזמים שונים. אנשים משתמשים ברשתות להבעת רגשות בתקופה קשה, ולמרות שבימיהן הראשונים (הרשתות, ס.נ) נטען כי הן מגבילות אותנו באופן בו אנחנו מביעים את עצמנו, כעת המצב השתנה. נכון שעדיין לא רואים את הפנים של המשתמשים או שומעים את קולם, אך ישנן דרכים רבות להבעה עצמית והנצחה - יצירתיות לטוב ולרע. לצערנו, בשבעה באוקטובר הורגשו בעיקר ההיבטים השליליים בהן".
ד"ר גזית מוסיפה: "הרשתות מהוות גם תפקיד משמעותי בטראומה שחוו ישראלים רבים בחודשים האחרונים, בעיקר כי רבים נוטים לשכוח שגם וואטסאפ וטלגרם הן פלטפורמות שכוללות מידע רב - בין אם אמין, מועיל ומדויק ובין אם לאו, כך שלהתנתק מפייסבוק, אינסטגרם ו-X זה לא מספיק. ייקח עוד שנים רבות עד שיצליחו להעריך את רמת הנזק הנפשי שנגרם לישראלים רבים, מעצם החשיפה לתיעודים הקשים והלא מטושטשים שפורסמו ברשתות הערביות".
מצד שני, תמונה שווה אלף מילים.
"נכון, ולמרות שאנשים רבים צפו במודע ומבחירה בתיעודים הללו - בעיקר במטרה לעשות לעצמם 'סדר' באירועים הלא נתפסים הללו - עצם החשיפה גרמה לטראומה, הובילה לחרדות קשות וערערה את הביטחון, למרות שמדובר במענה על צרכים מאוד בסיסיים של האנשים".
הרשתות החברתיות הצליחו להשפיע בשנה האחרונה בצורה חיובית?
"כן, אפילו שהרבה דברים קשים קרו שם. בסופו של דבר, הכל הועצם ברשתות, אז אני לא מופתעת מכך שהן הפכו לכלי משמעותי במלחמה. בין הדוגמאות לכך ניתן למצוא את הפוסטים שנכתבו על ידי לוחמים ובני משפחותיהם, שניסו לגייס כספים לרכישת ציוד שהיה חסר בימים שקדמו לכניסה הקרקעית. בנוסף, דיווחים חדשותיים דוגמת חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, פורסמו ברשתות טרם קבלת האישור הרשמי מדובר צה"ל".
בהמשך הריאיון, שיתפה ד"ר גזית בתוצאות המסתמנות של מחקר עליו היא עובדת בימים אלה, בנושא ה"תרומה המצלקת" של הרשתות החברתיות לחוויית הטראומה בעקבות אירועי 7.10 ומלחמת חרבות ברזל, בשיתוף פרופסור סיגל עדן, ראשת התוכנית לתואר שני בחינוך מיוחד באוניברסיטת בר אילן.
במחקר השתתפו כ-500 ישראלים - בני נוער ומבוגרים, שנשאלו על המעורבות שלהם בתכני המלחמה. מהנתונים עולה, כי ככל שהיו מעורבים יותר בתכני המלחמה ברשתות החברתיות - רמת הטראומה הייתה גבוהה יותר. הנתונים הללו נרשמו כאשר מדובר בתכנים חיוביים ומעודדים, וגם בתכנים שליליים. עוד עלה, כי רמות הטראומה של המתבגרים היו דווקא נמוכות יותר מאלו של הבוגרים.
"למרות ההשפעות השליליות של הפלטפורמות החבריות על הישראלים - הן הצליחו להניע רבים מהם לפעולה החל מיומה הראשון של המלחמה. ההתארגנויות השונות, בין אם לבישול ותרומה של בגדים וחפצים, ובין אם גיוס כספים וסיוע למשפחות ולפצועים הרבים, הצליחו למנוע מישראלים רבים לשקוע מדי לאורך זמן רב בתיעודים המזעזעים והקשים מהדרום", הסבירה החוקרת.
מתחילת המלחמה עלו המון יוזמות הנצחה מיוחדות ברשתות החברתיות, החל מדברים פיזיים דוגמת הצמידים לזכר התצפיתניות רוני אשל ונועה פרייס ז"ל והבאת טבעות אירוסין למשרתי מילואים, עד מהלכים דוגמת טיולים בארץ לזכר הנופלים, סיוע למשפחות מפונות בעיצוב הבתים ושחזור רהיטים שניזוקו בטבח. בנוסף, ישראלים רבים המתגוררים בדרום ובצפון פתחו את הבית למען כוחות הביטחון, כאשר פתחו בפניהם את הבתים, דאגו לכביסות, מזון ומקום רחצה ומנוחה עבורם.
"בסופו של דבר יוזמות כאלו הן דוגמה לכוח החיובי ברשתות החברתיות, והאופן בו הן מאפשרות את הנצחת הנופלים והנרצחים במלחמה - למרות המקרים הם תגובות מזלזלות ואנטי ישראליות הגיעו וניסו לשבש את ההנצחה", סיכמה, "ברור לי שמהצד השני ישנן השלכות שליליות לפלטפורמות הללו, והעובדה שבני הקטן שאל אותי לאחר אחת האזעקות שנשמעו בחודש שעבר באזור המרכז, האם יהיו פה שוב טילים רק מעידה עד כמה כולנו צריכים עדיין ללמוד כיצד להימנע ככל הניתן מהתכנים הללו, ולשמור על עצמנו בעת הגלישה באינטרנט".
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.