דלג לתוכן
מבזקים

3 מיליון ישראלים סובלים מתסמיני פוסט טראומה בעקבות אירועי 7 באוקטובר – רק אחוז זכו לטיפול

מבקר המדינה פרסם דו"ח על ליקויי הממשלה בטיפול באזרחים לפני פרוץ המלחמה ואחריה •עוד עלו שורה של כשלים וחוסר מוכנות של מערכת בריאות הנפש • משך המתנה לתור עלול להגיע ליותר מחצי שנה

פורסם: עודכן:
מסיבת נובה, ארכיון

מסיבת נובה, ארכיון צילום: יוסי זמיר/פלאש90

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) את דו"חות הביקורת הראשונים על כשלי הממשלה והצבא ברמה האזרחית בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר ואחריה. מהממצאים עולה ליקויים בטיפול הנפשי של שורדי מסיבת הנובה, בין היתר, בעקבות עיכובים רבים בהשגת טיפול מתאים ובתמיכת המדינה. "חודש אחרי הטבח התריע המבקר שהטיפול במפונים כשל - מאז הבעיות רק החמירו", סיפרה דורית טאו, שורדת הטבח במסיבה ברעים שסובל כיום מפוסט טראומה. 

מומלצים

אומדן של כ-900 אלף ישראלים חוו/ חווים תסמיני פוסט טראומה, דיכאון או חרדה. מהם יותר מחצי מיליון איש (580 אלף) עלולים לסבול מסתמין אחד לפחות ברמה חמורה. כ-6.5 חודשי המתנה בממוצע לקבלת טיפול נפשי בקופות החולים. מחסור אקוטי באנשי מקצוע מטפלים (פסיכולוגים ופסיכיאטרים) - למרות התרעות קודמות, גם של המבקר. רקע 24% מניצולי המסיבות ו-11% מהמפונים קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים ומרכזי החוסן בחצי השנה שלאחר שבעה באוקטובר (פרק הזמן הנדרש להקטין סיכוי של התפתחות פוסט טראומה, ע.כ). 

רוב מוחלט שלא פונים בכלל לטיפול בגלל משך ההמתנה הארוך, או חוסר ידיעה על הזכאות. הערכות שכ-900 אלף ישראלים שיש להם תסמיני פוסט טראומה דיכאון או חרדה שלא פנו לטיפול מאז שבעה באוקטובר. חוסר מוכנות של מערכת בריאות הנפש לתרחיש חירום והתעוררות איטית של המערכת - שאת מקומה מילאו מתנדבים (שאין מידע על זהותם, הכשרתם וטיבם, ע.כ). כאוס בטיפול שניתן בשבועות הראשונים במפונים על ידי בתי החולים הפסיכיאטרים. 

למרות נוהל החרדה, משרד הבריאות והקופות לא פנו באופן יזום חמישית מניצולי המסיבות, לא יצרו קשר איתם למתן טיפול ולא איתרו ניצולים לברר את מצבם. יותר ממחציתם לא קיבלו טיפול בכלל, ורק רבע (24%) קיבלו טיפול והשלימו אותו לפי הזכאות. 

ירידה מסוכנת בבקרה על מתן וחידוש רישיונות להחזקת כלי נשק פרטיים לאנשים עם תסמינים נפשיים. ב2023-2024 שיעור הצהרות הבריאות שהעביר המשרד לבט"ל למשרד הבריאות לבחינת כשירות נפשית של מבקשים ירד מ10% ל3% בלבד. כל זה - למרות תוספת תקציבית של 2.3 מיליארד שקלים שקיבל מערך בריאות הנפש בעקבות המלחמה בינואר 2024.

רחבת מסיבת הנובה בחניון רעים, ארכיון צילום: Arie Leib Abrams/Flash90

הדו"ח העלה כשלים גם בסוגיית ההכרה בנפגעי פעולות איבה. הכרה אוטומטית תחת לחצים פוליטיים ב61 אלף תושבים בדרום - כשלפי המבקר מעריכים שיש עוד 120 אלף שעוד לא הכירו בהם. עד כה לא הוסדר הנושא של הכרה בפגיעות משניות שהן ייחודיות לשבעה באוקטובר. אי הסדרה של שכ"ט עורכי הדין שמלווים את הנפגעים. עלות עתק לקופת המדינה על ההכרה הלא מחושבת - 1.7 מיליארד שקל תוספת תגמולים שנתית.

"אני כבר לא אותו בן אדם שהייתי - ברחתי במשך שעות בזמן שמחבלי חמאס ירו עלי ללא הפסקה, מאז אני מרגישה שאני עדיין במנוסה", הוסיפה דורית. "אני וכל מי שנפגעו נפשית ב-7 באוקטובר ובמלחמה, מצפים מהמדינה שתעזור לנו להשתקם ולחזור לחיים שהכרנו". 

בנוסף, משרד הבריאות לא נערך מראש לתת למפונים לבתי המלון סיוע נפשי שהיו זקוקים לו, למרות שהיה קיים תרחיש של פינוי מסיבי של אזרחים. 89% מהמפונים לא קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן. על כן, מבקר המדינה קבע כי משרד הבריאות צריך להביא לממשלה תוכנית לאומית למערך בריאות הנפשף, ולהקים מינהלת שתסייע לנפגעים, לצד היערכות מחדש למקרים דומים. 

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "לא יעלה על הדעת שצריך להמתין בתור כחצי שנה, כדי לקבל טיפול מפסיכיאטר בקופת החולים. מערך בריאות הנפש, שהתקשה לתפקד עוד לפני 7 באוקטובר - קרס בימים הראשונים למלחמה"

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

"התרעתי על הכשלים בתחום הטיפול בבריאות הנפש במכתב לראש הממשלה כבר כחודש לאחר הטבח - אבל כלל הליקויים טרם תוקנו במלואם", קבע מבקר המדינה. "שר הבריאות אוריאל בוסו ומנכ"ל משרדו, משה בר סימן טוב, לא וידאו מראש שמשרד הבריאות ערוך לתת סיוע נפשי למאות אלפי מפונים, אף על פי שהיה תרחיש לפינוי נרחב של אוכלוסייה שהמשרד היה אמור לפעול לפיו". 

לדברי המבקר, מרכזי החוסן, שמטפלים בנפגעי חרדה בעת שגרה ובשעת חירום, עדיין מתמודדים עם אי-ודאות תקציבית ומחסור חמור בכוח אדם. "למדינת ישראל יש חובה מוסרית לטפל בפגועי הנפש בכלל האוכלוסייה, ובפרט בקרב נפגעי פעולות האיבה", אמר אנגלמן". "על הממשלה והעומד בראשה לגבש מענה כולל וארוך טווח לנפגעי 7 באוקטובר והמלחמה - ולהבטיח את התקציב הדרוש לשם כך".

משרד הבריאות, ארכיון צילום: נתי שוחט / פלאש 90

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדוח מבקר המדינה: "מצב החירום אליו נקלעה מדינת ישראל ב-7.10 הוא אירוע חסר תקדים בהיקפו ובהשלכותיו על בריאות הנפש. על כן, נדרשה התארגנות מאסיבית על מנת לספק מענה רגשי לאזרחי מדינת ישראל במהירות וביעילות, ובכלל זה, באמצעות הגדלה משמעותית של פעילות מרכזי החוסן.

"על אף חוסר הוודאות המוחלט באירוע ומתוך הבנת חשיבות המענה הטיפולי הראשוני באירועי טראומה ומניעת התפתחות של פוסט טראומה, הגדיל משרד הבריאות את תקציב מרכזי החוסן פי ארבעה בשנת 2024 ב-119 מלש"ח, ביחס לתקציב הבסיס של מרכזי החוסן. בשנת 2025 הגדיל המשרד את התקציב פי שלושה, ב-107 מלש"ח, ביחס לתקציב הבסיס, שגדל גם כן. מדובר בתוספת התקציב הגדולה ביותר שניתנה למרכזי החוסן.

"מרכזי החוסן סיפקו מענה נפשי מהיום הראשון למלחמה, בעשרות שלוחות ובריכוזי מפונים. משרד הבריאות הקים באופן מיידי לאחר פרוץ המלחמה את מרכז החוסן הארצי שמספק מענה באמצעות רשת ארצית של מטפלים וללא תורי המתנה. בנוסף, כלל מרכזי החוסן הגדילו פי עשרה בממוצע את מספר המטפלים בשנה האחרונה. צעדים אלו ואחרים הובילו לצמצום ההמתנה לטיפול במרכזי החוסן. נציין כי מרכזי החוסן שומרים על רמת זמינות מלאה ועל מקצועיות גבוהה, ונותנים וממשיכים לתת מענה טיפולי רגיש ומותאם לעשרות אלפי ישראלים מתחילת המלחמה ועד היום.

"נציין כי פעילות מרכזי החוסן מהווה עוגן חיוני לחוסן הנפשי ולמניעת פוסט טראומה עבור תושבי העוטף, תושבי הצפון ויתר הנפגעים ברחבי הארץ בהתמודדות מקצועית עם הטראומה הלאומית. בנוסף, מודל הפעילות של מרכזי החוסן משלבת מעורבות של הקהילה אליה משתייך המטופל מתוך תפיסה שחוסן נפשי של האדם ומשפחתו תלוי גם בחוסן קהילתי. זהו מודל ייחודי בעולם שמאפשר מענה מקצועי, מדוייק ומהיר שבאמצעותו משרד הבריאות הצליח לתת מענה לאוכלוסיה שנפגעה בצורה המשמעותית ביותר בהיקף חסר תקדים. המודל מוצג ברמה העולמית כהצלחה משמעותית בהתמודדות עם טראומה".

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.