מה נשתנה? אז מה עומד מאחורי החזרה ללחימה וכיצד היא צפויה להיראות הפעם
בישראל הבינו כי עם הימשכות שיחות ללא תוחלת, חמאס זוכה להפסקת אש ללא הצדקה • לנוכח סרבנות ארגון הטרור גם בארה"ב הבינו כי אין מנוס מהפעלת לחץ צבאי כדי לשנות את מאזן הכוחות • גיא עזריאל מסביר
ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים לפני זמן קצר הערכת מצב ביטחונית בקריה בתל-אביב עם שר הביטחון ישראל כ״ץ וראשי מערכת הביטחון. צילום: מעיין טואף, לע״מ.
יותר משבועיים לאחר השלמת השלב הראשון של עסקת החטופים, בישראל התחדדה ההבנה כי עם הימשכות השיחות ללא תוחלת, חמאס זוכה הלכה למעשה להמשך הפסקת אש ברמדאן. כמו כן, מדובר בזמן מחודש עבור חמאס לארגן את כוחותיו ולתכנן מתקפות נוספות – כל זאת מבלי לשחרר ולו חטוף אחד.
מומלצים
במקביל, המאמצים להפעיל לחץ אזרחי על הארגון – בהם השעיית הסיוע ההומניטרי והפסקת אספקת החשמל לעזה בשבועיים האחרונים – התגלו באופן לא מפתיע כחסרי משקל מספיק מול העקשנות והמלאים הקיימים של חמאס.
בניגוד להערכות מסוימות בישראל, על אף שממשל טראמפ דחף לכניסה להפסקת האש ולעסקת החטופים האחרונה, לנוכח סרבנות חמאס גם בוושינגטון הבינו כי אין מנוס מהפעלת לחץ צבאי כדי לשנות את מאזן הכוחות במשא ומתן.
החבל הארוך במיוחד שהעניק השליח סטיב ויטקוף לחמאס בשבוע שעבר בדמות הצעת גישור לשחרור של חמישה חטופים חיים בלבד גם הוא לא הועיל על מנת לשכנע את הארגון להעתר לעסקה שתיתן לו שבועות ארוכים של מרווח נשימה אבל לא תבטיח את שרידותו ויכולתו להתארגן מחדש, להתחמש ולהנחית על ישראל איומים ומכות נוספות רק קילומטר מהישובים הישראלים בעוטף שמנסים לחזור לחיים.
אמש, בתום דיון חירום עם ראשי מערכת הביטחון, התקבלה פה אחד ההחלטה לחזור ללחימה. הקונצנזוס אינו חף מביקורת: הסתמכות על לחץ צבאי עלולה לסכן את חיי החטופים מבלי להבטיח גמישות מצד חמאס. עם זאת, המציאות בשטח מדברת בעד עצמה. בשבועות האחרונים, למרות סנקציות אזרחיות מחמירות, איומים אמריקניים וגמישות מצד ישראל, חמאס נותר איתן בדרישותיו: סיום מוחלט של המלחמה, נסיגה ישראלית מלאה מכל שטחי הרצועה – כולל ציר פילדלפי והפרימטר המגן על הנגב המערבי – והבטחה להמשך קיומו ככוח חמוש המסוגל לתכנן מתקפות עתידיות נגד ישראל.
אז מה נשתנה הפעם הזאת? רבים שואלים ובצדק כיצד יושג מיטוט חמאס לאחר שלא התממש בסבב הקודם במשך שנה ושלושה חודשים.
התשובה טמונה בשינוי תנאי המשחק. סיום ממשל ביידן שחררה את ישראל ממגבלות קודמות: כעת ניתן לחדש את האש ללא התחייבות לסיוע הומניטרי, והגבלות החימוש שהוטלו בעבר בוטלו סופית. צה"ל, שפונה כעת כמעט בלעדית לחזית הדרומית ללא הצורך להתמודד במקביל עם איום חיזבאללה, נמצא בעמדת כוח משופרת. גם חמאס חלש מבעבר: חודשיים של הפוגה לא הספיקו לו להתאושש במלואו, יכולת ההברחה שלו נפגעה קשות, ומפקדיו הבכירים, דף וסינוואר, כבר אינם בחיים. מעל הכל, התמיכה האמריקנית הבלתי מתפשרת מאפשרת לישראל לפעול ביד חופשית נגד הארגון.
אך לצד היתרונות האסטרטגיים, החשש לגורלם של 24 החטופים החיים נותר כבד. עדויות השבים חשפו תנאי שבי מחרידים ואת הסכנה המיידית שבה הם נתונים – בין אם מהזנחה ובין אם מהחשש שחמאס יפגע בהם עם התחדשות הקרבות. בדרג המדיני מודעים לכך ששחרורם יושג רק בעסקה, אך עסקה שתשמר את יכולתו של חמאס לאיים על העוטף אינה ישימה במאזן הכוחות הנוכחי.
ההחלטה לחזור ללחימה אינה נשענת רק על תקווה לשחרור חטופים, אלא גם על מודיעין מוצק: חמאס כבר תכנן – ואולי עדיין מתכנן – פשיטות נוספות על ישראל, תוך ניצול ההפוגה להתארגנות מחודשת. במובן זה, החזרה לקרב היא לא רק מהלך טקטי, אלא הכרח ביטחוני מיידי למנוע את המכה הבאה.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.