דלג לתוכן
מבזקים

לילה סוער בהפגנות בת"א: מוחים הציתו מדורה בקפלן, שני עצורים במקום

המשטרה נאלצה להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות • אביבית, שעומדת לקבור את אחיה בעוד מספר שעות, נאמה בפתח עצרת משפחות החטופים: "עשיתי הכל כדי להביא אותך חזרה הביתה, אבל לא כך דמיינתי שתחזור"

פורסם: עודכן:
מפגינים מוחים לשחרור החטופים מול הקריה בתל אביב, ארכיון

מפגינים מוחים לשחרור החטופים מול הקריה בתל אביב, ארכיון צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90

שני עצורים הלילה (שבת) בהפגנות לשחרור החטופים בתל אביב, לאחר שכ-200 איש חסמו את מחלף בגין - והדליקו מדורה. המשטרה נאלצה להפעיל אמצעים לפיזור הפגנות. מוקדם יותר, מטה המשפחות להחזרת החטופים קיים עצרת מול בסיס הקריה, בה נאמו קרובי החטופים והנרצחים. 

מומלצים

🎥: נעמה קדוש/i24NEWS

🎥: דוברות המשטרה

אביבית יבלונקה, אחותו של חנן יבלונקה, שנחטף - וגופתו הוחזרה בידי צה"ל, דיברה בפתח העצרת, ואמרה: "הפכתי מאחות עם תקווה - לאחות שכולה. אחי, אתה אמנם חזרת לא כמו שקיוויתי, אך ישנם עדיין 125 חטופים שעדיין שם, וחייבים להוציא אותם מהגיהינום הזה עכשיו". 

"אנחנו לפני שעות קשות של הלוויות, חשבנו שסיימנו איתן אז גם אנחנו משפחת יבלונקה החלטנו להגיע לפה הערב, השארנו את ההורים בבית רק בגלל זה באתי. הלוואי ואח שלי היה רואה אתכם עכשיו", סיפרה, "הבת של חנן עומדת פה, היא לא רצתה להיות בתוך כל הדבר הזה והיא קיבלה אומץ לבוא לעמוד פה לפני שהיא הולכת לקבור את אבא שלה ואם תשימו לב בין כל משפחות החטופים פה מאחורה ולצידי זו המשפחה שלי. 232 ימים שזו המשפחה שלי, ותישאר המשפחה שלי", הוסיפה.

היא פנתה לעם ישראל ואמרה: "כל מי שחושב שהמקום שלו מחר זה להיות עם משפחות החטופים ועם חנן, תגיעו. נלך בשקט ולא נצעק כלום, לא נצעק להם הם לא שווים את זה. נחל בדממה ונרגיש כמה אנחנו רוצים אותם חזרה הביתה - עם חיוך על הפנים אחי היה רוצה לראות את זה כי הוא אהב את כל האנשים. זו תהיה צעדה של תקווה. תודה לכם למשפחות החטופים על מי שאתם והיכולת שלכם להמשיך ולזעוק יחד איתכם על האחרון שיחזור הביתה".

אביבית יבלונקה, אחותו של חנן יבלונקה שחטוף בעזה, בהפגנה למען שחרור החטופים, 25.5.24 צילום: פאולינה פטימר, באדיבות מטה החטופים

המילים שכתבה אביבית בנאום אותו הקריאה כחלק מדבריה:

"אני עומדת פה הערב ושואלת את עצמי: מה עוד אפשר להגיד לכם אחרי 232 ימים? אני אביבית, אחותו של חנן יבלונקה. בעוד כמה שעות אני עומדת לקבור את אחי בן ה-42 שנרצח ב-7.10 וגופתו נחטפה לעזה. בבת אחת, אני הופכת להיות מאחות עם תקווה – לאחות שכולה. חששתי מהרגע הזה.

פחדתי שגם לי זה יכול לקרות – ולצערי, זה אכן קרה. חנן אהב את החיים. חגג אותם וסיים אותם בצורה בה הוא חי אותם- במסיבת הנובה. אני מתגעגעת אליך אחי. 8 חודשים שבהם חסרת לי. 8 חודשים ללא הקפה שלנו ביחד בעבודה, המפגשים שלנו באקראי בשעות היום כל כך חסרים לי ויחסרו לי".

"עשיתי הכל. כל מה שיכולתי כדי להביא אותך חזרה הביתה, אבל לא כך דמיינתי שתחזור. דמיינתי לקבל אותך עם חיבוק כשאתה חוזר. דמיינתי שאני מספרת לך על כל מה שעשינו, כל המשפחה בזמן שהיית בשבי: את הצעדות, ההפגנות, הנסיעות בכל העולם לכל מי שיכול להשפיע ולהחזיר אותך ואת שאר החטופים. בכל שבת הגענו כולנו לעצרת וצעקנו 'תחזירו לנו אותם הביתה עכשיו'. אחי, אני מבטיחה לך שאני אמשיך לזעוק, לתמוך, להילחם ולעשות הכל כדי שכל החטופים יחזרו הביתה בשלום. אתה אמנם חזרת לא כמו שקיוויתי, אך ישנם עדיין 125 חטופים שעדיין שם, וחייבים להוציא אותם מהגיהינום הזה עכשיו".

"אני רוצה להגיד תודה למטה החטופים שבלעדיו לא יודעת מה היינו עושים. אני רוצה להגיד לכם תודה לכם האזרחים שנותנים לנו את הכוח להמשיך במאבקינו . ואתם, אלו שרוצים שהחטופים יחזרו ,אני מזמינה אתכם ללוות את אחי בצעדת תקווה מחר ב17:30 בערב בקריאה לשחרור כל החטופים! אם היה אחי בחיים ויכולתי לשאול אותו מה הוא רוצה - זה מה שהוא היה עונה לי".

חנן יבלונקה יובא מחר למנוחות בבית העלמין קרית שאול. לבקשת המשפחה, מסע הלוויה שייצא מבית הוריו, יערך בסימן התמיכה בשחרור החטופים, והמגיעים מתבקשים להגיע בחולצות המטה.

ההפגנה לשחרור החטופים מול בסיס הקריה צילום: דנור אהרון, באדיבות מטה החטופים
צילום: דנור אהרון, באדיבות מטה החטופים

גם האימהות של התצפיתניות שתועדו בסרטון של חמאס לאחרונה, נשאו דברים בהצהרה: איילת לוי, אמה של נעמה לוי אמרה כי "עכשיו זה הזמן שלנו, ללמוד ממך, נעמה. למצוא כוחות להישיר מבט למציאות קשה מנשוא. לגלות תושייה שתנחה אותנו אל ההחלטות שצריך לקבל ולאזור את האומץ לקבל אותן. אומץ לשלם מחירים. ונחישות, כמו שלך, ששורדת שם עכשיו בגיהנום, נחישות להחזיר אותה ואותן הביתה עכשיו. אין לנו זמן, אין להן זמן. אנחנו צריכים להיות נעמה. עכשיו". 

עוד הוסיפה כי "אני פונה למקבלי ההחלטות, לקבינט המלחמה, תהיו נעמה. גלו כמוה, וכמו חברותיה שם בשבי החמאס, אומץ ונחישות והשיבו את בנותינו, עכשיו. הישירו מבט אל עיניהן מלאות האימה. האימה הזו ממשיכה להתקיים, הפיגוע שראינו בסרטון קורה עדיין, הוא לא הסתיים ויותר מכך, הוא הולך ומסלים. נעמה וחברותיה מחכות, כמו במיגונית - גם עכשיו, שמישהו יבוא להציל אותם. ואף אחד לא בא. אף אחד! תהיו נעמה. אל תרפו, אל תנוחו, עד שתביאו אותה ואת כולן וכולם הביתה".

המונים בהפגנה לשחרור החטופים בגשר בגין, ת צילום: דנה ריחני, באדיבות מטה החטופים

אורלי גלבוע, אמה של דניאלה גלבוע אמרה: "השבוע, מדינה שלמה וכל העולם נחשפו לסרטון שבו רואים את דניאלה וחברותיה ברגעים של פחד ואימה - כמו שאף אמא, בשום מקום, לא רוצה לראות את הבת שלה. דמיינו לרגע את הסיוט הכי נורא שלכם ואז דמיינו את עצמכם יושבים חסרי אונים מול מסך ורואים אותו מתגשם. שוב ושוב. ואז, יום נאסף ליום, עונות השנה מתחלפות, חגים ומועדים באים והולכים, אבל ה-7 באוקטובר לא עובר כי אתם מבינים באיזה גיהנום הילדה שלכם כלואה, כי אתם מבינים בדיוק בידי מי היא שבויה ואת הסכנה שמרחפת מעליה, שעה אחרי שעה, דקה אחרי דקה". 

"אז אני קוראת מכאן לראש ממשלת ישראל, ולכל מנהיגי העולם, כולל מנהיגי ארצות הברית, מצרים וקטאר: בבקשה, קחו רגע אחד, תסתכלו לבנות שלנו בעיניים ואחר כך תשאלו את עצמכם: איך הייתם ישנים בלילה אם זו הייתה הבת או הנכדה שלכם, מה הייתם עושים כדי שכבר אתמול היא תחזור אליכם? עכשיו, אנחנו לא מבקשים, אלא דורשים שממשלת ישראל תביא לפריצת דרך אמיתית במשא ומתן ותעשה באמת הכל, אבל הכל, כדי להחזיר אותה, את אחיותיה למוצב ואת כל החטופים והחטופות".

 מיצג להשבת התצפיתניות בהפגנת משפחות החטופים בקריה                                     🎥: דנור אהרון                                                                                                                

שירה אלבג, אמה של לירי אלבג אמרה: "ב-7 באוקטובר חשבתי שאת במקום מוגן, הייתי רגועה, הרי אין מקום יותר בטוח מבסיס צהל. אבל המציאות הוכיחה אחרת ובזמן שחשבתי שאת מוגנת את כבר היית חטופה בעזה. אני שואלת אתכם רה"מ וחברי הקבינט האם אתם באמת עושים הכל בשביל להחזיר את לירי ו-124 החטופים הביתה? האם אחרי 232 ימים לא הגיע הזמן לקחת החלטה אמיצה שלא מונעת משיקולים פוליטיים ולהחזיר אותם הביתה? האם לא הגיע הזמן להחזיר לציבור את האמון שאבד, את התקווה?

מדברים איתנו על הניצחון המוחלט, על מיטוט חמאס ועל זה שאסור להפסיק את המלחמה. נכון, צריך למוטט את החמאס אבל המלחמה עם המרצחים והבלתי מעורבים לא תגמר בזמן הקרוב, וללירי ושאר החטופים אין זמן, אין להם אוויר לנשימה, אין להם חופש, הם זרוקים שם לבד במנהרות, בחושך". 

"אני קוראת לכם חברי הקבינט המצומצם והמורחב להנחות את דרגי המשא ומתן לצאת למשא ומתן עם מנדט אמיתי, עם פתרונות לפערים על מנת שהתהליך יבשיל לכדי עיסקה - עיסקה שבסופה 125 חטופות וחטופים חוזרים הביתה, עיסקה שבסופה כולם חוזרים לנשום, עיסקה שתחזק את חיילי צהל האמיצים שנלחמים בעוז ובגבורה ותוכיח להם שבמדינת ישראל. לא משאירים אף אחד מאחור. אנחנו מדינה חזקה, אנחנו עם חזק אנחנו ננצח רק שכל החטופים בבית", הוסיפה עוד. 

סשה ארייב, אחותה של קרינה ארייב, אמרה בסרטון שהוקרן בעצרת: "לפני כמה ימים, החלטנו להראות לעולם קמצוץ ממה שעבר עלייך ועל חברותייך, ב-7 באוקטובר הארור. אמא לא מסוגלת לראות את הסרטון, הספיקו לה כמה תמונות בודדות ממנו כדי לפרוץ בבכי ולא לישון חודשים. אני ואבא ראינו את הסרטון וחיפשנו כל דבר שיכול להעיד על מצבך. סליחה שהגענו למצב בו אנו כמעט שמונה חודשים במלחמה, את ועוד חטופים וחטופות רבים עדיין בעזה ושכדאי לגרום לאנשים להבין כמה דחוף שתחזרי אנחנו צריכים לחשוף אותך ככה, ברגעים המזוויעים האלה. אנשים היו צריכים לראות את הזוועות כדי להפנים ולעכל את מה שעברתן באותו היום וממשיכות לעבור כבר 232 ימים. עכשיו אנשים לא יוכלו להתעלם ולסגור עיניים, המציאות הכתה בכולם. אני מצפה מכולם בישראל ומעבר לים לא לתת לעדות הזו להישכח". 

עוד אמרה כי "מבחינתי, כל מי שלא דורש את החטופים במיידי, דמם על ידיו. אין לאף אחד את הפריבילגיה להתעלם מהסרטון הזה, לראות את ההשפלה שחוו הבנות כל רגע ורגע. קרינה אהובה שלי, זאת אחותך סשה. אם את שומעת אותי, תדעי שאת לא לבד, אני איתך בלב כל רגע. גם אם פיזית אני לא ליד, תהיי חזקה בשבילי. אל תאבדי אמונה, אני יודעת שזה קשה! את תחזרי אלי ואני לא אעזוב אותך ״דביק״ שלי. רק תחזיקי מעמד אני מזיזה עולמות".

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.