נחל עוז עתר לבג"ץ: "לא ניתן לחיות במרחק 800 מטר מעזה"
הקיבוץ שספג את מהלומת הטרור הקשה ביותר עתר נגד החזרת התושבים • "המדינה כשלה בהגנה - ועכשיו כופה חזרה לגבול בעודם חטופים בשבי"
הרס בקיבוץ נחל עוז לאחר מתקפת חמאס, אוקטובר 2023 צילום: יונתן זינדל, פלאש90
קיבוץ נחל עוז, מהיישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר במתקפת 7 באוקטובר, הגיש הבוקר (שני) עתירה לבג"ץ בדרישה לעצור את חזרת התושבים לשטח הקיבוץ עד לסיום המלחמה ברצועת עזה. בעתירה, נטען כי "החיים במרחק של פחות מקילומטר מגדר הגבול - בזמן שהפיצוצים מרעידים את הבתים – אינם אפשריים".
מומלצים
לדברי הקיבוץ, ההחלטה הממשלתית לסיים את הסדר הפינוי באופן חלקי ומתוך אילוץ, איננה עולה בקנה אחד עם המציאות הביטחונית והנפשית שחווים תושבי המקום - במיוחד כשבינם נמצאים עדיין חטופים, ובראשם עמרי מירן המוחזק בידי חמאס כבר 668 ימים.
העתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין יואב רזין, טל גנדלמן ורותם ליכטנשטיין ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, נתמכת על ידי כ-120 מחברי ותושבי הקיבוץ, ובהם משפחות שכולות ונפגעי טרור: לישי מירן-לביא, רעיית החטוף עמרי מירן; גלי עידן, אלמנת צחי שנרצח בשבי ואם מעיין שנרצחה במתקפה; משפחות פיורנטינו, ברוש, אליעז, ערבה ואליקים – כולם איבדו את יקיריהם באירועי 7 באוקטובר.
לדברי הקיבוץ:
"המדינה כשלה בהגנה על נחל עוז, נכשלה בהחזרת החטופים, וכעת נכשלת שוב בניסיון לכפות חזרה למציאות מסוכנת. לא נותרה לנו ברירה אלא לפנות לבג"ץ".
לישי מירן-לביא הוסיפה:
"בלתי אפשרי לקיים חיים נורמליים בקיבוץ כשעמרי ועוד עשרות חטופים שוהים בשבי חמאס, וכל פיצוץ נשמע בבירור בבית. המדינה לא יכולה לצייר מציאות מדומה - המלחמה לא נגמרה, והחיים ליד הגדר לא חזרו לשגרה".
העותרים דורשים מבג"ץ להאריך את הסדר הפינוי של נחל עוז עד תום הלחימה בעזה, ולאפשר לכל משפחה את הבחירה אם ומתי לחזור - ממקום של ביטחון, עוצמה ואמונה בעתיד.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.