דלג לתוכן
מבזקים

חולצו החללים החטופים עפרה קידר, שי לוינסון ויונתן סמרנו

שלושת החללים הושבו לישראל במבצע של צה"ל ושב"כ • אביו של יונתן סמרנו: "חזרת אלינו, בן אהוב, עטוף באור של גבורה, של אמונה, של עם שלם" • משפחתה של עפרה קידר: "מתפללים שכל יקירי החטופים יסגרו את מעגל"

פורסם: עודכן:
סמ"ר שי לוינסון, עפרה קידר ויונתן סמרנו ז"ל

סמ"ר שי לוינסון, עפרה קידר ויונתן סמרנו ז"ל צילום: באדיבות המשפחות

הותר היום (ראשון) לפרסום כי החללים החטופים יונתן סמרנו, עפרה קידר וסמ"ר שי לוינסון הושבו מרצועת עזה לישראל במבצע של צה"ל ושב"כ. 

מומלצים

קובי, אביו של יונתן סמרנו, הודיע על חילוץ גופת בנו בפוסט באינסטגרם, בו הודה לכוחות הביטחון והוסיף: "אתמול היה יום ההולדת העברי של יונתי. ביום ההולדת ה־23, ביום שבו נולד, יונתי שלנו חולץ במבצע הירואי של חיילי צה”ל והשב”כ הגיבורים.

"ביום הולדתו, דפק יונתי, קונדסון שכמוהו, על דלת ביתו. רגע לפני, רסיס של טיל נפל ליד הדלת. ואז הגיעה ההודעה, ההודעה שלא רצינו לקבל חודשים ארוכים. מהרגע הראשון האמנתי, בלב שלם, שהצבא שלנו יחזיר את הבן שלי. לא הפסקתי להאמין, וכך קרה.

"יונתי, זכינו לחיות לצידך 21 וחצי שנים של אור, והיום, באור חדש. חזרת אלינו, בן אהוב, עטוף באור של גבורה, של אמונה, של עם שלם. אבא אמא ויאיר נזכור אותך לעד. עם ישראל חי".

סמרנו נחטף ממסיבת הנובה בשבעה באוקטובר. בדצמבר 2023 נקבע מותו ומאז הוגדר כחלל חטוף. עפרה קידר, בת 70, נרצחה על ידי מחבלים כבר בשבעה באוקטובר בעת שהייתה בהליכת בוקר מחוץ לקיבוץ בארי. סמ"ר לוינסון, מפקד טנק בגדוד 77 חטיבה 7, נפל בהיתקלות עם מחבלים בשבעה באוקטובר בעת שלחם בעוטף. בן 18 בנופלו. מאז, שלוש המשפחות נאבקו ללא הפסקה לשחרור יקיריהן. 

ממשפחתה של עפרה קידר נמסר: "אנחנו כואבים ועם זאת יש תחושת הקלה שאנחנו מביאים את עפרה לקבורה באדמת בארי, האדמה שכל כך אהבה. השבת כלל החטופים היא חובה מוסרית. אנחנו מתפללים שכל משפחות החטופים יוכלו לסגור את מעגל האימה הזה, מי לשיקום ומי לקבורה. אנחנו מקווים שהעם שלנו יתאחד, ושנדבר בשפה אחת, שפה של אחדות".

עפרה קידר ז צילום: באדיבות המשפחה

קיבוץ בארי ספד לקידר: "הקיבוץ מבקש לחבק ולחזק את ילדיה - יעל, אורן ואלעד, את שבעת נכדיה ואת המשפחה כולה, ולקוות שיש נחמה בסגירת מעגל האימה. בבוקר השבת השחורה עפרה יצאה כדרכה להליכה בשדות האהובים עליה - ולא שבה. היא שוחחה עם בנה אלעד וכלתה ענבר כשמחבלים תקפו אותה. 

"עפרה הייתה אישה מלאת מרץ שקידשה את מוסר העבודה והעשייה, הרבתה במתן אהבה ודאגה לקרוביה, ותרמה ללא לאות לפיתוח הקהילה. עפרה נולדה למשפחת גיטל, בתם האמצעית של פנינה ודוב’לה, ממייסדי קיבוץ קדמה, ובילדותה עברה עם משפחתה לבארי. היה לה אופי מופנם אך עוצמתי, ילדה שקטה עם רוח ספורטיבית. בנערותה אהבה אתגרים פיסיים, והתנדבה לקפל מצנחים כדי להגשים את חלומה לצנוח. 

"אישה מסורה שתמיד עבדה קשה ולא עשתה עניין משום דבר. היא הייתה שותפה אמיתית לחיי הקיבוץ - רפתנית מסורה, מטפלת בעגלים ביונקיה, ובהמשך גם דמות מפתח בפינת החי המקומית, מקום שבו שילבה את אהבתה הגדולה לחיות עם עבודתה הקיבוצית. שגרת חייה הייתה פשוטה ויציבה: הליכות מוקדמות בבוקר, שעות עבודה ארוכות, שחייה יומית, גידול משפחתה ואהבה עמוקה לטבע ולבית שבנתה. היתה אחת מהנשים שהובילו את בארי להיות הקיבוץ המשגשג שהוא היום והיוותה דוגמה לנשים אחרות תוך הפגנת עוצמות ויכולות הובלה. היא הותירה אחריה שלושה ילדים, ושבעה נכדים ונכדות", הוסיפו בקיבוץ. 

עוד הדגישו את החשיבות שבהחזרת כלל החטופים: "אנו חוזרים ומזכירים כי השבת כלל החטופים היא חובה מוסרית, ואסור שתהיה מונעת משיקולים פוליטיים. תקופה ביטחונית מורכבת לא מצדיקה להפסיק במאמצים לחתור לעסקה שתשיב את החטופים הביתה. רק כך ניתן יהיה להשיב את יוסי שרעבי, אילן וייס, מני גודארד, סהר ברוך ודרור אור זכרונם לברכה, ואת 44 החטופים הנוספים. עם כלביא לא משאיר חטופים מאחור. אין ניצחון ללא החטופים".

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.