על רקע חוק הגיוס, גלנט עקץ את גנץ: "ציפיתי שיגלה את המנהיגות הדרושה בשעת מלחמה"
שר הביטחון הבהיר כי לא יצביע בעד חוק הגיוס ללא תמיכה של מפלגות החירום • "כולם צריכים להתעלות מעל שיקול פוליטי ולהבין את הצורך המהותי", הבהיר
השר בני גנץ ושר הביטחון יואב גלנט, ארכיון צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90
שר הביטחון יואב גלנט התייחס הערב (ראשון) להתפתחויות האחרונות בנושא חוק הגיוס, ימים ספורים לאחר פרסום מסקנות ועדת שקדי, לבחינת שילוב חרדים בצבא, ואמר: "מדובר באתגר לאומי שאנחנו מתמודדים איתו 76 שנים והוא הגיע לפתחנו בשעת מלחמה שכמוה לא ידענו 76 שנים. המלחמה והאתגרים הביטחוניים שניצבים לפנינו מוכיחים שצה"ל צריך את המשרתים החרדים, מדובר בצורך מבצעי ממשי, אנחנו צריכים עוד חיילים בכל התפקידים - לוחמים, תומכי לחימה, מפקדות גם מהחברה החרדית ויש פה שעת רצון שמתלכדת עם שעת כושר מבחינת הצורך המבצעי ומבחינת הנכונות שאנחנו מזהים גם בחלקים גדולים של הציבור החרדי".
מומלצים
"גיוס החרדים האחרון היה הגבוה ביותר בשנים האחרונות גם בקרב לוחמים וגם בקרב תומכי לחימה", אמר גלנט, "אני מציין עוד דבר שהוא ידוע, שגדוד הנח"ל החרדי פועל ונלחם ברצועת עזה, ולצערי הרב יש לו גם נפגעים. אנשים לא נרתעים וממשיכים, ואנחנו נמצאים במציאות שבה אנחנו נלחמים בשבע חזיתות ואנחנו מבקשים בצדק. אני שמתי את זה על הפרק, צריך לחסל את החמאס, להרחיק את החיזבאללה מהגבול, להמשיך ולסכל פעולות ביהודה ובשומרון, להילחם באיראן, בשביל לעשות את הדבר הזה, אנחנו צריכים עוד חיילים. אנחנו חייבים את זה עבורם. אם לא עכשיו אימתי?! אנחנו גם חייבים את זה ללמעלה מ-700 חללי כוחות הביטחון- מטובי הבנים והבנות שלנו שנפלו במלחמה".
שר הביטחון התייחס למתיחות הפוליטית הרבה סביב החוק, והדגיש: "כבר לפני שלושה חודשים אמרתי שכל חוק שיהיה מקובל על כל מפלגות ממשלת החירום - יהיה מקובל עליי, אבל לא אתמוך בכל חוק חד צדדי, שלא יקבל לגיטימציה מכל חלקי הציבור, וחיילים יצביעו נגדו ברגליים ובהתנהגות שלהם. לכן, מערכת הביטחון בראשותי לא תציג אותו". לדבריו, יש צורך בהחלטה בהסכמה רחבה של כל חלקי הציבור. "אני חושב שבעיה כל כך כבדה, בעיה חברתית מהמדרגה הראשונה שמלווה אותנו 76 שנים, לא יכולה להיפתר באופן נקודתי-חד צדדי תוך כדי מלחמה, שבה נפצעו שלושת אלפים חיילים וחיילות ואיבדו את חייהם מעל 700", ציין.
גלנט המשיך וטען: "עשינו דיונים רבים עם הצדדים השונים, ואני אומר לכם בבירור, כמי שישב בחלק מהדיונים והצוות שלי ישב בהרבה יותר דיונים: אפשר להגיע להסכמות, הפערים קטנים, אבל זה מצריך את כל הצדדים, גם את בני גנץ וגם אחרים שנמצאים ומיוצגים בעמדות דומות וגם את נציגי המפלגות החרדיות וגם את המפלגות האחרות בקואליציה - הליכוד והמפלגות הימניות, הם צריכים להתעלות על השיקולים הפוליטיים הצרים ולגלות מנהיגות".
הוא שיגר עקיצה לעבר גורמים רבים במערכת הפוליטית, ואמר: "אני חושב שלאף אחד אסור לנצל את גודל השעה, לעשות פוליטיקה קטנה על גבם של הלוחמים, ואני אומר לכם את זה בפירוש, ההיסטוריה וגם בציבור לא ישכחו את מי ששמו את השיקולים הפוליטיים לפני השיקולים המהותיים בשעת מלחמה".
בהמשך דבריו, גלנט פירט את העקרונות שנמצאים כעת במחלוקת בנושא חוק הגיוס - לצד אלו שהושגו עליהם הסכמות, ואין התנגדויות לגביהם. עם זאת, הסיכום לגביהם מותנה בזה שגם השאר, שיש בהן מחלוקת יסוכמו.
"לפי ההתרשמות שלי, ישנם חמישה עקרונות שאינם נמצאים במחלוקת כלשהי. ראשית - קצב השתלבות החרדים בשירות", ציין, "התובנה שהאנשים שלי ראו, היא ש-25% בשנה הראשונה ותוך חמש שנים הגעה ל- 50%, כלומר תוספת של חמישה אחוז, כמוביל לתהליך, תחילת הדרך, יכול להיות שבהמשך זה יגדל, אבל זה הקצב".
"בנושא בקרה ופיקוח - הן ייעשו על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, והפרטים יועברו גם למשרדי הביטחון והחינוך", הסביר, "סעיף נוסף שנראה נטול התנגדויות הוא תקציב בחוק למסלולים, גם כן צורכי הכנה שנדרשים".
גלנט ציין כי נושא נוסף הוא "הקמת מנהלת בצה"ל, אשר שתעסוק בעניין באופן מסודר, בדומה לקציני החייל הראשיים, כאשר במקביל יהיה גורם ייעודי במשרד הביטחון. במקביל, ישנה גם סוגיית שלילת הטבות כלכליות מכלל מי שלא משרת, גם אם הוא חרדי וגם אם אחר, כגון הנחה הארנונה, הנחה במעונות יום, אפשרות של השתתפות בהגרלות על קרקע ועל דירות וכן הלאה".
בין העקרונות שטרם הושגה לגביהם הסכמה, לדברי גלנט: "היכן יפורט קצב ההשתלבות, גובה הסנקציות הכלכליות על תקציב הישיבות, בגין אי עמידה בקצב ההשתלבות ומהו עתיד החוק במידה ולא מתקדמים כמסוכם לאורך שלוש שנים רצופות".
"אני חושב שההבדלים לא כל כך דרמטיים ועכשיו, כשאני מסתכל על הדברים, אני חושב שזה רגע של מבחן לאומי, אני חושב שאי אפשר לקבל מצב שלא כל האימהות שולחות את הילדים שלהם באופן שווה. אני, כשאני מבקר ביחידות צה"ל ואני עושה את זה כל הזמן, לדוגמה היום הייתי ברפיח בתוך השטח, אני מתבונן בעיניים של החיילים שחברים שלהם נהרגו לידם ונפצעו, יש שם אנשי סדיר ויש שם אנשי מילואים שלא עזבו לרגע את השטח מה- 7 באוקטובר, ואני חושב שאנחנו צריכים שותפות גורל ושוויון מלא, גם בזכויות וגם בחובות", הדגיש.
גלנט המשיך ופירט: "אני חושב שמבחינת מהות, הצדדים הגיעו להסכמה על 80% מהתוכן של חוק אפשרי, ואני מדגיש לכם את מה שאמרתי בעבר - מתווה שיגיע באופן חד צדדי, יחשב כמתווה פוליטי, גם אם הוא המתווה הכי טוב שיש והוא יסכן את היכולת שלנו להעמיד את הסד"כ למול האיום הביטחוני ולכן אני במתווה חד צדדי לא אתמוך ולא אעמוד מאחוריו. לעומת זאת, אם יהיה מתווה שהוא מקובל על כולם, יהיה אשר יהיה, אבל כולם מקבלים אותו, אני חושב שכוחו באחדותו, זה הסיפור, הוא יביא את הדבר הנכון ולכן אני אתמוך בו. בשביל זה עשיתי את המאמץ הגדול הזה, כי אני חושב שזה מה שהחיילים מצפים מאיתנו".
"עכשיו, לפני שלושה חודשים אמרתי בקולי שהצורך החברתי בהגעה, הצורך החברתי בן 76 שנים להגיע להסכמה רחבה, הוא חיוני ויש גם את הצורך המבצעי של חיילים נוספים. קראתי לשני הצדדים שהיו מיוצגים על ידי גנץ, אבל זה לצורך העניין כל מי שנמצא באגף השני לבין החרדים ולצורך העניין כל מי שנמצא באגף הזה, קראתי לשניהם להגיע לשולחן בשעת מלחמה, ישבתי איתם שעות ארוכות, ישבתי בחדר עם דרעי, ועם גנץ, ועם איזנקוט, ועם טרופר, ועם אטיאס - כולם ישבו בחדר, האנשים שלי ישבו יותר זמן, וניסינו להגיע להסכמות ולהביא חוק שיהיה מקובל על כולם", הוסיף.
לדבריו, כל צד התבצר בעמדות הפוליטיות שלו והשיחות הגיעו לידי פיצוץ. "אני אומר בצער, שציפיתי שבני גנץ יגלה את המנהיגות הדרושה בשעת מלחמה, למרות ההזדמנות שהוא קיבל הוא לא עשה את זה, קיוויתי שלאור הכניסה שהייתה, טרייה יחסית לממשלת החירום הוא יתעלה מעל השיקול ויביא לגישור. אני חושב שגם החרדים היו צריכים ללכת צעד קדימה, אני חושב שעדיין לא מאוחר, לא עבור מנהיגי המפלגות הציוניות באופוזיציה, כולם יכולים וצריכים בשעה הזאת להתעלות מעל שיקול פוליטי, להבין את הצורך המהותי שאני מדבר עליו כבר כמה חודשים ולתמוך בפתרון שיהיה פתרון מוסכם, ולצערי הרב, השיחות האלה מכל הצדדים נתקעו", הדגיש.
"אני חוזר על העמידה שלי להביא את חוק הגיוס, כל חוק בהסכמה רחבה, כלל חלקי הציבור צריכים לתמוך בחוק הזה, בעיקר כשאנחנו נלחמים בשבע גזרות. אנחנו צריכים בטווח המיידי חיילים נוספים, ולכן אני לא אוכל לתמוך בחוק שתביא הממשלה שמתייחס לגיוס חרדים שנים רבות קדימה במספרים לא מספקים, זה לא מדובר בפוליטיקה, מדובר במתמטיקה, אני זקוק ללוחמים נוספים, זה נובע מגידול באיומים ומיציאה של חיילים רבים כתוצאה מנפילה, פציעה, נכות מתוך השירות", פירט.
גלנט סיכם: "אני עומד בעניין הזה איתן כנציגם של החיילים ושל המשרתים בסדיר ובמילואים, אל יקל העניין בעינכם, זה חצי מיליון אנשים שזה מה שהם עשו מתחילת המלחמה. אני הקדשתי את החיים שלי לביטחון ישראל, הייתי במקומות הקשים ביותר עם לוחמים מכל חלקי העם, כולל לוחמים חרדים. ואני חושב שאנחנו חייבים אחדות, אנחנו חייבים משהו שיהיה מקובל על כולם ואני מאוד מקווה שזה יקרה".
מלשכת השר בני גנץ נמסר בתגובה: "השר גנץ מברך את שר הביטחון על עמדתו האיתנה והערכית בנושא חוק הגיוס והתעלותו לגודל השעה. השניים ימשיכו להיות מתואמים ולעמוד יחד נגד מי שמבקשים לפגוע בצבא העם בעת הזו. גנץ הציג לציבור וגם בחדרי החדרים את מתווה השירות הישראלי שיביא לפתרון אמיתי לגיוס ולא פטור מגיוס והוכיח לא פעם כי נכון לשיח אמיתי כדי להגיע להסכמות. יודגש, כי גנץ או מי מאנשיו שניהלו את השיח מול לשכת גלנט והמפלגות החרדיות מעולם לא התנו הסכמה לחוק גיוס בהסכמה על תאריך בחירות ומי שנטש את השיחות לפני כחודש היו המפלגות החרדיות".
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.