דלג לתוכן
מבזקים

בן גביר מחוץ לדיון בבג"ץ: "לא באתי לפה בתור עציץ, הגעתי להתוות מדיניות"

בשעה זאת מתקיים בבית המשפט העליון דיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד התיקון לפקודת המשטרה, אשר העניק לשר לביטחון לאומי, סמכויות לניהול המשטרה • השופטת וילנר: "קיים חשש שהמשטרה תקבל החלטות פוליטיות"

פורסם: עודכן:
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מגיע לדיון בבית המשפט, ארכיון

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מגיע לדיון בבית המשפט, ארכיון צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

בשעה זאת מתקיים בבג"ץ דיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד התיקון לפקודת המשטרה, אשר העניק לאיתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי, סמכויות נרחבות לניהול המשטרה.

מומלצים

בדיון עצמו, ‏נציג הכנסת, עו״ד יצחק ברק, התנגד לביטול החוק כצפוי. השופטים הקשו עליו והעלו את האפשרות שבן גביר ייתן הנחיות פוליטיות.

השופטת וילנר: "יש אפשרות גם שהמשטרה תקבל החלטות מתוך מניעים פוליטיים".

נציג הכנסת: "יש אפשרות שהסכנה תתממש בפועל".

‏השופטת וילנר: "נכון ואת זה מבקשים למנוע".

השופט פוגלמן הוסיף כי התיקון עלול להוביל ל"פגיעה חריפה בזכויות האזרח בלי שום תכלית". 

מאוחר יותר, השופטים מעלים את החשש שבן גביר יתערב במדיניות החקירות סביב חקירות המשטרה כנגד מפגינים. פוגלמן: ״הסעיף יאפשר לשר להורות על מעצר וחקירות של מפגינים מבלי שהדבר יוביל להעמדתם לדין ובכך יביא לפגיעה בזכויותיהם״.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון של ישראל, עוזי פוגלמן צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

השופט יצחק עמית: "יש נושאים שהשר יכול לתעדף שיתפסו כמכוונים נגד ציבור מסוים".

נציג הכנסת: "אם השר שוקל שיקולים פוליטיים, אז אסור לו לעשות את זה והמדיניות שלו לא חוקית. ויש שומרי סף שיגידו לו אסור לכם לפעול לפי השיקולים האלה. סמכות הפגנות למשל זה סמכות של מפקד מחוז". 

השופט גרוסקופף: "אז התיקון לא חל עליהם? השר לא יכול לתת הנחיות מדיניות בעניין הפגנות?".

נציג הכנסת: "השר יכול לתת בנושאים האלה כן, אבל היישום שלהם, ובוודאי האופן שבו ייושמו, צריך לקחת בחשבון שמפקד המחוז אחראי על הסדר במחוז".

דיון בבית המשפט העליון בירושלים בעתירות נגד הצעת חוק תקנות המשטרה של השר בן גביר צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

כעבור שעה, השר בן גביר הגיע לאולם, והחל להיכנס לדבריו של עורך דינו: "אני רוצה להסביר למה, תן לי להסביר, הוא שואל אותך עשר פעמים את אותה שאלה. אני מבקש להשיב". השופטים מקשים: "עדיין לא קיבלנו תשובה ברורה מה זה מדיניות כללית בחקירות".

המפכ"ל ביקש לדבר בדיון ולא הורשה. מחוץ לדיון בבגץ אמר: "הגעתי לפה היום מתוך חשש כבד לעתידה של משטרת ישראל כמשטרה מקצועית, א-פוליטית בלי מעורבויות כאלה ואחרות. הכוונה שלי היתה לייצג את משטרת ישראל.

‏"אני לא בא לפה בתור פרסונל, נגד שר כזה או אחר אלא פשוט ולהציג את עמדתנו. משטרה והמשמעויות וההשלכות של מה שהחוק הזה, הגדלת הסמכויות, עשויה להשפיע על דמוקרטיה במדינת ישראל

‏לכן מצאתי לנכון להגיע לפה, להתייצב, וביקשתי להציג את דבריי לפני בית המשפט המכובד. אני מכבד את החלטתו. את המסר שלי אני אעביר מילה במילה גם לבית המשפט".

בן גביר הוסיף מחוץ לאולם: "באתי כדי לשנות דברים. אני לא באתי כאן כעציץ, באתי להתוות מדיניות".

עופר גרוסקופף, שופט בבית המשפט העליון, ארכיון צילום: חיים גולדברג/פלאש 90

עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "ראינו את כל מה שיגרונו מפניו, וכל מה שהזהרנו מפניו מתממש בשנה וחצי האחרונות. ראינו את השר מתערב במדיניות חקירה, ראינו את השר מתערב במדיניות אכיפה אופרטיבית, ראינו את השר מתערב במדיניות מינויים, וראינו את השר מנהל למעשה את המשטרה. זה מצב לא נורמאלי, זה מצב של המשטרה שהיא כל כולה מיליציה שנועדה לשרת את השר. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, ועל כל נעמוד על כך שהתיקון לפקודת המשטרה יבוטל, שמשטרת ישראל תהיה ממלכתית ותהיה כפופה אך ורק לשלטון החוק".

דיון בבית המשפט העליון בירושלים, ארכיון צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

יצוין כי הדיון בבית המשפט התנהל בפני הרכב של תשעה שופטים, ובמתכונת של צו על תנאי, כך שקודם יטענו המשיבים בעתירה, בהם הכנסת, השר בן גביר, המשרד לביטחון לאומי, המשטרה והיועצת המשפטית לממשלה.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.