בג"ץ קבע פה אחד: המדינה חייבת לגייס את תלמידי הישיבות, ולעצור את המימון לאלו שתלמידיהן לא מתגייסים
השופטים חייבו את הממשלה באופן מיידי בגיוס של בני ישיבות - אך לא נקטו במספר ספציפי של מגויסים • "המדינה אינה מוסמכת להעביר כספי תמיכות למוסדות תורניים בגין תלמידי ישיבה שלא קיבלו פטור"
חרדים ליד לשכת הגיוס, ארכיון צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
"המסקנה המתחייבת היא כי התנהלות המדינה ממועד פקיעתו של החוק הייתה בניגוד לדין": שופטי בית המשפט העליון (בג"ץ) פסקו היום (שלישי) פה אחד כי על המדינה לפעול באופן מיידי לגיוסם של בני הישיבות - ואף קבעו כי יש לעצור את המימון עבור תלמידי ישיבה שאינם מתגייסים.
מומלצים
כך, בית המשפט לא יתערב בשיקול הדעת של הצבא בגיבוש לתכנית לגיוס מדורג של בני הישיבות. כלומר, הכדור אצל מערכת הביטחון. כמו כן על פי הפסיקה, אסור להעביר תקציב עבור בחורים שלא התגייסו - החל מה-1 באפריל, כלומר, ממועד פקיעת ההחלטה דאז, כפי שאמרה היועמ"שית עו"ד גלי בהרב-מיארה.
בין היתר, הודגש בפסיקה כי "בעוד שבשנת 1949 מספרם של תלמידי הישיבות שלא התגייסו היה מצומצם ועמד על כ-400 תלמידי ישיבה בלבד, בחלוף השנים, 'הכמות הפכה לאיכות' וכיום, מספרם של תלמידי הישיבות הינו בסדרי גודל אחרים בתכלית. בהתאם לנתונים שהציגה המדינה, בסוף יוני 2023 המספר עמד על כ-63 אלף תלמידים".
על פי הפסיקה, "המדינה אינה מוסמכת להעביר כספי תמיכות למוסדות תורניים בגין תלמידי ישיבה שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין". כך, משמעות היא שהמדינה מחויבת לשלוח צווי גיוס לכל ברי הגיוס - לא להימנע ולא להתמהמה. משרד הביטחון יצטרך לתת כעת את ההנחיה, והצבא יצטרך להתחיל לשלוח צווי גיוס.
עוד נכתב בפסיקה כי "הקושי שבמצב הדברים מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת בה מצויה מדינת ישראל, שמשליכה על צורכי הצבא בכוח האדם אשר נדרש על מנת לעמוד במשימותיו החיוניות".
בנוסף, נטען בפסיקה כי "במצב דברים זה, אי-אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון יוצרת אפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם. כפי שנאמר בפרשה אחרת, 'אפליה באשר ליקר מכל – החיים עצמם – היא הקשה שבאפליות. האדם מוכן לתת את חייו להבטחת מולדתו. הוא אינו מצפה לכל טובת הנאה מכך. הוא מצפה רק לכך שגם אחרים ינהגו כמוהו'".
כזכור, חוק הגיוס עלה לדיון בבג"ץ בתחילת החודש בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים בבית המשפט העליון, וביניהם ממלא מקום נשיא העליון השופט עוזי פוגלמן. לצידו, השופטים יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. מדובר בדיון המשך לדיון שנערך בסוף חודש פברואר השנה, והרכב השופטים הורחב אחריו.
את הממשלה ייצג עורך דין פרטי, דורון טאובמן, לאחר שהממשלה והיועמ"שית לא הגיעו להסכמות על העמדה של הממשלה בפני בג"ץ, שכן היא עצמה מתנגדת לעמדת הממשלה.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.