דלג לתוכן
מבזקים

גם תחת מלחמה ואיומים ביטחוניים: הכלכלה הישראלית מוכיחה חוסן | פרשנות

יש רגעים שבהם נדרש לעצור את הרעש הפוליטי ולהסתכל במציאות הכלכלית: לפי נתוני הלמ"ס - המשק רשם צמיחה של 8%, אינפלציה נמוכה של 1.1% לצד גירעון של 4.4% ושיעור אבטלה נמוך

פורסם:
צמיחה, השקעות ואינפלציה נמוכה: הכלכלה הישראלית מוכיחה חוסן

צמיחה, השקעות ואינפלציה נמוכה: הכלכלה הישראלית מוכיחה חוסן צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית

יש רגעים שבהם נדרש לעצור את הרעש הפוליטי, להתעלם מההכפשות של גורמי האופוזיציה כנגד נתניהו וממשלתו, ולהתבונן במציאות הכלכלית כפי שהיא משתקפת בנתונים הרשמיים. הנתונים שפורסמו השבוע מציגים תמונת מצב מרשימה של המשק הישראלי בסיומן של כמעט ארבע שנות כהונה של הממשלה ה-37 בראשות בנימין נתניהו: צמיחה של 8% בקצב שנתי ברבעון השלישי, אינפלציה נמוכה של כ-1.1%, שיעור אבטלה נמוך, השקעות זרות בהיקפי שיא והתאוששות בולטת ביצוא ובפעילות העסקית.

מספרים אלו אינם רק סטטיסטיקה יבשה; הם מבטאים את יכולתה של ישראל לשמור על כלכלה מתפקדת, חדשנית ומושכת השקעות, גם לאחר תקופה ביטחונית מהמורכבות בתולדותיה ובסיום מערכת בחירות קשה עמוסה הסתה ושקרים.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

מומלצים

צמיחה של 8% - המשק הישראלי חוזר להתרחב על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המשק הישראלי צמח ברבעון השלישי של 2026 בקצב שנתי מרשים של 8%, נתון המעיד על התאוששות רחבה בפעילות הכלכלית. צמיחה זו נשענת על עלייה בצריכה הפרטית, גידול בהשקעות בנכסים קבועים, התרחבות היצוא וחזרה הדרגתית של המגזר העסקי לשגרה. גם תחזית בנק ישראל לצמיחה שנתית של 5.6% בשנת 2026 מאשרת מגמה זו.

אמנם חלק מהצמיחה הרשמית נובע מפעילות ייצור בחו"ל של חברות ישראליות, בעיקר סביב אנבידיה, אך גם בניכוי רכיב זה הצמיחה המקומית עומדת על כ-4% בקצב שנתי, עדות ברורה למשק דינמי וצומח. אינפלציה נמוכה - הישג משמעותי למשקי הבית, הישג בולט נוסף הוא התמתנות האינפלציה לרמה שנתית של כ-1.1% באוקטובר 2026, עמוק בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל (1%–3%). עבור משקי הבית והעסקים, מדובר בבלימת שחיקת כוח הקנייה, ביציבות מחירים וביכולת תכנון תקציבית טובה יותר. השילוב בין צמיחה מואצת לאינפלציה מרוסנת הוא היעד האופטימלי של כל מדיניות מקרו-כלכלית, והוא אף מרחיב את מרחב התמרון של בנק ישראל בכל הנוגע להפחתת ריבית בעתיד.

השקעות זרות - העולם ממשיך להאמין בישראל: נתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר מלמדים כי בשנת 2025 הגיעו ההשקעות הזרות הישירות בישראל לשיא היסטורי של כ-26.2 מיליארד דולר – זינוק של כ-78% לעומת השנה שקדמה לה. מגמה זו נמשכה גם ברבעון הראשון של 2026, עם השקעות בהיקף חריג של כ-14.1 מיליארד דולר. למרות המלחמה והביקורת הבינלאומית, משקיעים גלובליים ממשיכים לזהות בישראל מוקד של מצוינות טכנולוגית, בעיקר בתחומי ההייטק, הסייבר, התוכנה והבינה המלאכותית, ולהביע אמון מוצק בכלכלה הישראלית. שוק העבודה - אבטלה נמוכה למרות הקשיים, שיעור האבטלה הרחב נותר יציב ברמה נמוכה של כ-3%–3.3%. אף שיש לקחת בחשבון את השפעת גיוסי המילואים הממושכים והמחסור בעובדים זרים ופלסטינים בענפים מסוימים, עצם השמירה על תעסוקה מלאה כמעט מעידה על חוסנו של המגזר העסקי ועל כושר ההסתגלות הגבוה של העובדים והמעסיקים בישראל.

ההשוואה הבינלאומית - ישראל בולטת מול מדינות ה-OECD: במבט השוואתי מול הכלכלות המפותחות, הישגי ישראל בולטים אף יותר. ברבעון השני של 2026 רשמה ישראל צמיחה רבעונית של 3.6%, לעומת ממוצע של כ-0.5% בלבד במדינות ה-OECD וכ-0.3% במדינות ה-G7. במקביל, בעוד שבמדינות רבות בעולם המערבי האינפלציה נותרה גבוהה, ישראל הצליחה להחזיר אותה לתחתית תחום היעד. שילוב זה מציב את ישראל בעמדת יתרון אסטרטגית וממחיש את כושר התחרות שלה בכלכלה הגלובלית.

כמעט ארבע שנים של נתניהו: מערכה ביטחונית חסרת תקדים לצד כלכלה שממשיכה לצמוח מאז השבעתה ב-29 בדצמבר 2022, ניהלה הממשלה בראשות נתניהו את המערכה הביטחונית המורכבת בתולדות המדינה. מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 התמודדה ישראל עם מלחמה רב-זירתית בשבע חזיתות - מול חמאס, חיזבאללה, איראן, החות'ים וזירות נוספות, מלחמה שכללה תקיפת כ-100 אלף מטרות טרור, שינוי מאזן הכוחות האזורי והשבת החטופים. במישור התקציבי, עלות המלחמה בשנים 2023–2026 הוערכה על ידי בנק ישראל בכ-350 מיליארד שקל (עוד לפני מלוא הוצאות המערכה מול איראן בפברואר 2026), ותקציב הביטחון לשנת 2026 אושר בהיקף של כ-143 מיליארד שקל.

ניהול מערכה בהיקף כזה, לצד גיוס מילואים נרחב, פינוי יישובים ופיצויים לעסקים ולאזרחים, היו עלולים למוטט כלכלות חזקות בהרבה מאיתנו. העובדה שהמשק שמר על רציפות תפקודית, ייצר, ייצא והמשיך לצמוח, היא תוצאה של שילוב בין עוצמת הציבור שהיה בעורף, חיילי המילואים הרבים והמגזר העסקי לבין ניהול התקציב, המדיניות המוניטרית והחלטות הממשלה תחת לחץ מתמשך. צריך גם להסתכל באומץ על האתגרים לצד ההישגים, מבט מקצועי מחייב הכרה באתגרים שלפנינו. תחזית בנק ישראל לגירעון של כ-4.4% מהתוצר ויחס חוב-תוצר של כ-68%–70% בשנת 2026 מחייבים משמעת תקציבית ותכנון ארוך טווח. על הממשלה הבאה ולא משנה מאיזה כיוון היא תגיע - להתמקד בצמצום הגירעון, בהאצת שיקום הצפון והדרום, בהשקעה בתשתיות ובחינוך, בהגדלת הפריון ובהרחבת מנועי הצמיחה כך שיחלחלו מההייטק אל העסקים הקטנים, התעשייה המסורתית והפריפריה.

לסיכום, השורה התחתונה: יש בהחלט על מה לפרגן בחברה דמוקרטית הביקורת היא הכרחית, אך היא אינה צריכה לבוא על חשבון ההכרה בעובדות. צמיחה של 8%, אינפלציה של 1.1%, שיא בהשקעות זרות ואבטלה נמוכה הם הישגים מוחשיים שאין לבטלם. הם אמנם פרי מאמצם של האזרחים, היזמים, העובדים וחיילי המילואים, אך לממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו, בסיוע שר האוצר סמוטריץ ושרי הממשלה- יש חלק מרכזי בשמירה על היציבות, בניהול המשאבים וביצירת התנאים שאיפשרו למשק לצלוח משבר היסטורי ולפרוץ קדימה. האתגר כעת הוא לתרגם את הצלחת 2026 לתשתית של שגשוג ארוך טווח לעשור הבא.

על הכותב: ד"ר איתן לסרי, מומחה לממשל ומדיניות ציבורית גיאו-אסטרטגית, לשעבר יועצם של ראשי ממשלה ושרים, פרשן בכיר למדיניות אסטרטגיה וכלכלה פוליטית.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.