הכל לא בסדר. השתיקה הקשה איתה מתמודדים הלוחמים בבית | אוריה קשת
17 לוחמים נטלו את חייהם השנה • הם לא נפלו בקרב, אלא במלחמה פנימית ושקטה, שנמשכה הרבה אחרי שנדם הירי • לצורך לשדר עוצמה, לצד סימון המזהירים כאויבים מבית יש מחיר - אבל אין לו מקום בתמונה • טור מיוחד
חיילי צה"ל, ארכיון, למצולמים ולמקום אין קשר לנכתב בידיעה צילום: Oren Cohen / Flash90
דניאל*, חובש קרבי בן 24 מאזור המרכז, חזר ממילואים בעזה. המדים עדיין היו זרוקים על הכיסא בחדר, אמא שלו הכינה לו קפה, ושאלה אם ירצה לצאת קצת לאוויר. הוא חייך חיוך קטן, ואמר "אני בסדר". כמה ימים אחרי השחרור - הוא התאבד בביתו. אחיו סיפר שהמראות הקשים מהמלחמה הכריעו אותו. מאז תחילת השנה, 17 לוחמים נטלו את חייהם. הם לא נפלו בקרב, אלא במלחמה פנימית ושקטה, שנמשכה הרבה אחרי שנדם הירי.
מומלצים
המילים האלו מגיעות ממה שחוויתי בעזה ובלבנון, ומה שנצרב בי מאז. שירתתי ביחידה שמפנה פצועים והרוגים, משקל של גוף על הכתף, ריח של אבק ודם באוויר.
ילדים בני 19 בלי גפיים, לוחמים מפורקים מכדורים ואבות שלעולם לא יחזרו הביתה. ידעתי שהוא מת, לפני שאשתו או ילדיו שמעו על זה, ונשארתי עם תמונה אחת, שתלווה אותי לנצח - איך הוא נראה כשהוא נהרג, לא איך שחי.
כשיצאתי לחופשה, אחרי התקופה הראשונה של המלחמה, פתחתי טלוויזיה. החיילים חייכו ואמרו שהכל בסדר. ואני ידעתי, לא הכל בסדר. ראיתי חברים חוזרים מהחזית, בלי לישון לילות, מתעוררים מזיעים ומבולבלים, וממשיכים להעמיד פנים שהכל בסדר.
בזמן שבבתי העלמין קוברים ארונות עטופי דגל - במסכים משדרים מציאות אחרת: חיילים מחייכים, מנופפים, מצהירים על נחישות עד הניצחון. אין פחד, אין עייפות, אין סדקים. זו לא בחירה תמימה של תמונות, זו אסטרטגיה תודעתית, שנועדה לשדר שצה"ל חזק ובלתי שביר. ואני מבין את זה, צה"ל חייב לשדר עוצמה - לחיילים, לעורף, לעולם.
אבל יש גם את הצד השני. כשכל מה שרואים הוא עוצמה מוחלטת, אין מקום להראות את המחיר. אין מקום להראות את הפציעות, את העייפות, את הלילות בלי שינה. וכשזו הופכת לשפה היחידה שמותר לדבר בה, היא חונקת. כל מי שמעז להגיד שחיילים מותשים או שאיבדו את הרצון להמשיך, מסומן כאויב מבית, "שמאלני", "איראני". המסר ברור: יש סיפור אחד, וכל מי שלא משחק בו, שובר את התמונה.
לוחם מגזרת עוטף עזה אמר לי, "בשטח אתה עסוק בלשרוד, לא בלדבר. כשחזרתי, ראיתי בחדשות את החבר'ה שלי מחייכים, ואומרים שהם רוצים "עד הניצחון", ואני רציתי רק שהסיוטים יפסיקו. הבנתי שאם אגיד את זה בקול, אהרוס את התמונה. אז שתקתי".
הלוחם רואה בתקשורת דימוי של החוזק המוחלט - חיילים מחייכים, מחבקים, ממשיכים קדימה. המפקדים חוזרים על אותו מסר שוב ושוב, כדי לשמר את המורל ביחידה, והחברה כולה מצפה ממנו להיות חלק מהסיפור הזה, לא לשבור את התמונה. כך נוצרת משוואה אכזרית, שבה מי שמודה שהוא נשבר, הוא זה שמפיל את החומה.
זה לא קורה רק בישראל. בארצות הברית, דו"חות הפנטגון מראים כי חיילים שמרגישים שאין לגיטימציה לדבר על מצוקות נפשיות פונים פחות לעזרה, וששיעור ההתאבדויות גבוה פי כמה מהאוכלוסייה הכללית. בבריטניה, מחקר של משרד ההגנה גילה ש־57% מהלוחמים עם פוסט טראומה נמנעו מטיפול, מחשש שייראו כחלשים בעיני מפקדיהם. הדפוס הזה חוזר על עצמו בכל צבא שמקדש חוזק תמידי, והמחיר משולם בשקט, הרחק מעין הציבור.
בישראל, השילוב של מלחמה ממושכת, חברה מגויסת, ופוליטיקה שמקדשת עמידה איתנה, מעמיק את הפער בין הדימוי למציאות. כאן, אפילו אמירה עובדתית על עייפות לוחמים עלולה להפוך אותך לאויב.
הצבא יודע להילחם באויב שבחזית, יש לו מענה לכל איום חיצוני. אבל מול האויב שבנפש, הבדידות, הבושה, הפחד להיות הכתם בתמונה, אין לו מענה מספק.
האמת פשוטה: כל עוד תמונת הניצחון נשמרת קדושה, היא תמשיך להרחיק חיילים מלדבר, מלבקש עזרה, ולעיתים - מלהישאר בחיים. המערכה הזו מוכרעת לא רק בגבולות עזה או בלבנון, אלא גם בשיחה אמיצה בסלון, בתחקיר עיתונאי שלא מייפה את המציאות, ובמפקד שאומר בקול רם כי גם לוחם מותש הוא לוחם.
אני מכיר את שתי הזוויות, את צעקות הקרב - ואת שקט האולפן. שתיהן נדרשות כדי לספר סיפור מלא. כשאנחנו מאפשרים מקום גם לקולות הכואבים, ולעיתים הפחות יפים, אנחנו לא פוגעים בתמונה, אלא מוסיפים לה עומק ואמת - וזה מה שנותן את הכוח האמיתי.
פנו לעזרה
עמותת ער"ן מספקת סיוע הומניטרי ומעניקה עזרה ראשונה נפשית מצילה חיים בטלפון ובאינטרנט. השירות מוגש לכלל הציבור הישראלי על כל מגזריו, בכל גיל, בכל מצוקה וקושי ובמגוון שפות.
התקשרו 1201 - שירות 24/7 של עזרה ראשונה נפשית
שלחו הודעת SMS למס’ 052-999-3544 - שירות שזמין מ-08:00-00:00
באתר האינטרנט של ער"ן - ניתן לשלוח הודעה בוואטסאפ, במייל ובדרכים נוספות.
שרות התמיכה באמצעות המייל של ער"ן מיועד לכל אדם, צעירים ומבוגרים, ואינו מוגבל לתחום מסוים של בעיות. ניתן לפנות אלינו לתמיכה בכל נושא שמעסיק אתכם, כגון קשרים בין-אישיים, בעיות בבית הספר, הצבא או מקום העבודה. מצוקות רגשיות, חברתיות, מיניות, התלבטויות וכל נושא אחר.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.