איך מדינה אסייתית מצאה את עצמה בקרב מול חיל האוויר הישראלי? | מיוחד לסופ"ש
במהלך מלחמת יום כיפור מקבל אנואר סאדאת עזרה לא צפויה מצפון קוריאה • כ-21 טייסים מצטרפים למדינות ערב בקרב • והתוצאה - טראגית • בין ירושלים לפיונגיאנג - פרק שני בסדרה
אנואר סאדאת מחפש חיזוק לחיל האוויר המצרי. ההפתעה מגיעה ממקום בלתי צפוי: פיונגיאנג. קים איל-סונג מציע לשלוח טייסי קרב מצפון קוריאה כדי להגן על שמי קהיר. סאדאת נענה, וכשלושים טייסים קוריאנים מוצבים בבסיסי מיג-21 במצרים - לצד צוותים נוספים שנשלחו לסוריה.
מומלצים
במהלך המלחמה עצמה הם זהירים. נזהרים מלהתעמת ישירות עם חיל האוויר הישראלי, ונשארים בבסיסים. אבל המציאות משתנה חודש אחרי הפסקת האש. 6 בדצמבר 1973. זוג מטוסי פנטום ישראליים סורקים את שמי מצרים. לפתע המכ"ם קולט זוג מיגים שמקורם לא ברור. מתחיל קרב אוויר.
הפנטומים הישראלים נועלים מטרה - ויורים. מטוס מיג אחד נופל, ובהמשך מתברר: הטייס שנהרג היה צפון־קוריאני. המטוס השני? הופל דווקא על ידי אש כוחות מצריים, בטעות קטלנית. המודיעין הישראלי מגלה עוד פרט מרתק: יירוטי תקשורת בין מטוסי קרב בסוריה בשפה לא מוכרת. כשהפנטגון מנתח - מתברר שמדובר בקוריאנית. ההוכחה הסופית לנוכחות צפון־קוריאנית פעילה בזירה.
עוד בנושא:
איך מפגש מקרי חשף את הפרשה הסודית ביחסי ישראל-צפון קוריאה?
עבור חיל האוויר הישראלי זו הייתה תדהמה. “שקרן” - כך כינה בני פלד, מפקד חיל האוויר, את קים איל־סונג, שטען שארצו נלחמה בישראל. רוב טייסיו אמנם נמנעו מעימות ישיר, אבל ברגע האמת - הקרב התרחש, והמפגש ההזוי הזה נחרט בהיסטוריה.
כך, באמצע המזרח התיכון, מצאה עצמה ישראל יורה לא רק על מצרים וסוריה - אלא גם על טייסי קרב מצפון קוריאה. פרק ביזארי, אבל אמיתי, במלחמת הצללים שבין ירושלים לפיונגיאנג.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.