אדיוס ספרד: הישראלים שחיים את החלום בערי החוף היוקרתיות
בפרק השלישי והאחרון בסדרת הכתבות - האם באמת אפשר להתנתק מישראל? • יונתן רוה והצלם רוני פלצמן ביקרו את הקהילות הישראליות בכפרים השלווים וערי החוף היוקרתיות, שבחרו לעזוב את ישראל לטובת החלום • צפו
הישראלים שחיים את החלום בערי החוף היוקרתיות בספרד צילום: i24NEWS
בפרק השלישי והאחרון בסדרת הכתבות, יונתן רוה והצלם רועי פלצמן נסעו לבקר את הקהילות הישראליות בכפרים השלווים ובערי החוף היוקרתיות של ספרד, שבחרו לעזוב את ישראל ולחיות שם את החלום מבחינתם.

בין השמש הנצחית של קוסטה דל סול לסמטאות השלוות של ולנסיה, מאות ישראלים בחרו להחליף את הלחץ הביטחוני ויוקר המחיה בחלום הספרדי. כאן, בין מגרשי גולף יוקרתיים לווילות מול הים, האזעקות נראות כזיכרון רחוק. המחיה זולה, הקצב רגוע, והמרחב מציע שקט נפשי שלא קיים במזרח התיכון הבוער. אלו שהיגרו מצאו בית חדש, אך תמיד עם עין אחת פקוחה על הנעשה בארץ.
מומלצים
הקהילה הישראלית בספרד הולכת וגדלה, מחפשת מפלט דווקא במדינה שהפכה לאחת המבקרות החריפות של ישראל. בוולנסיה, הקהילה מלוכדת ומגוננת, חוששת שהגעה נוספת של ישראלים תפגע בגן העדן המקומי. הם לא רק נהנים כאן מהנוף - הם מקימים עסקים, מגדלים צמחי מרפא ועוסקים בנדל"ן, תוך שהם משלבים יזמות ישראלית קצבית עם הקצב המקומי המנומנם.
אך ב-7 באוקטובר הכל השתנה. המרחק הפך למעמסה רגשית והאנטישמיות הגואה חלחלה גם לספרד. הישראלים מצאו עצמם בחזית הסברה חדשה, מתמודדים עם עוינות בחדר הפסיכולוג או מול קולגות לעבודה. יוזמות תמיכה קמו כדי לסייע לקהילות שמרגישות פתאום חשופות ופגיעות רחוק מהבית. המערכה הבינלאומית מורגשת בכל שיחה, והלגיטימציה של ישראל עומדת למבחן יומיומי.
בסופו של יום, הגעגוע מבעבע מתחת לעור. רגשות האשמה על המרחק מהארץ בזמן מלחמה נוכחים תמיד, והלב נשאר חצוי בין הפרדסים השקטים למשפחה שנותרה מאחור. כפי שמסכם יעקב שקל, שחי שם עשורים: "אפשר לצאת מישראל, אבל ישראל נשארת כאן בפנים". הזהות הישראלית היא עוגן שאי אפשר להשליך, גם תחת השמש של ספרד.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.