דלג לתוכן
מבזקים

מתקרבים לפיצוץ? מאחורי מלחמת הצללים בין ארה"ב לוונצואלה | מיוחד לסופ"ש

היא היתה אחת ממדינות הנפט העשירות בעולם, אך בעשור האחרון הידרדרה לקריסה כלכלית עם היפר־אינפלציה • מה גרם לה להפוך ליעד פשוט ונגיש לציר הרשע? • מי היא המדינה שהפכה לסניף של איראן בדרום אמריקה?

פורסם: עודכן:
מתקרבים לפיצוץ? מאחורי מלחמת הצללים בין ארה"ב לוונצואלה | מיוחד לסופ"ש

יש מלחמות שלא שומעים עליהן – רק מרגישים אותן דרך מחיר הדלק, שער הזהב, או ציוץ של נשיא. ונצואלה, מדינת הנפט ששכחה איך נראית תחנת דלק מתפקדת, בדרך להתנגשות חזיתית מול המעצמה החזקה בעולם.

מומלצים

ונצואלה היא אחת ממדינות הנפט העשירות בעולם, בעשור האחרון היא הידרדרה לקריסה כלכלית עם היפר־אינפלציה, מחסור במזון ומיליוני פליטים שברחו לפלורידה הנוצצת.

הנשיא מאדורו מאשים את וושינגטון במצור כלכלי. וושינגטון מאשימה אותו בהפיכת המדינה לקרטל סמים.

שתי הגרסאות נכונות - וכך נולדה מלחמת הצללים. בלב הים הקריבי, הרחק מהחופים של ונצואלה, שטות עשרות מכליות "rפאים" – בלי דגל, בלי שם, בלי אות. הן מכבות את המשדרים, מחליפות זהויות בלב הים ומעבירות נפט איראני ו-ונצואלי בסחר חליפין חופשי. זו הכלכלה החדשה של מאדורו: לא מניות, אלא מכליות.

איראן פתחה קו אווירי ומעבירה דלק, טכנאים – וחלקים של המל"טים שהאד־136. כן, אותם מל"טים שנופלים בערים באוקראינה, מסתובבים עכשיו ביבשת אחרת. רוסיה הקימה בסיס האזנה בלורנצו, וסין חילקה במתנה את הלוויין "Simón Bolívar" לוונצואלה לכאורה אזרחי, בפועל – עין סינית מעל הקריביים. 

שלוש מעצמות – שלוש שעות ממיאמי. זה כבר לא מקרה - זו תוכנית.

השאלה היא: מה עושה ארצות הברית כשהיא מגלה שביבשת שלה קמים תאים של אויביה? ב־2020 חברת ביטחון אמריקנית בשם "Silvercorp" ניסתה לבצע פלישה קטנה. הם קראו לה "מבצע גדעון". התוכנית: להיכנס בסירות, לחטוף את מאדורו, ולהסגיר אותו לארה"ב. נשמע מופרך? זה קרה באמת. אבל הסירות עלו על שרטון – תרתי משמע. שמונה נהרגו, שני אמריקנים נשבו.

מאז, המשטר חי בפחד: מחסומים, מעצרים, ומעקב אחרי כל אזרח עם מבט לא נכון. ומנגד – ה־DEA ממשיך להחליק סוכנים סמויים פנימה. במבצע חשאי בשם Money Badger ניסו כבר לחדור למעגל הקרוב של השלטון - שלושה סוכנים אמריקנים מחופשים ליועצי השקעות, הקליטו גנרלים ושרים שמדברים בגלוי על הברחת קוקאין דרך חיל האוויר הוונצואלי. אבל אז – הכול התפוצץ.

לקריאה נוספת של מיוחד לסופ"ש:

• ציידי ההוריקן: הטייסים שנכנסים ללב הסערה

• טראמפ של ארגנטינה: כך עשה חבייר מיילי את הבלתי יאומן

• מורשתו הבנויה של טראמפ: מאחורי אולם הנשפים של הבית הלבן

• אור מול חושך: כך נראות ישראל וצפון קוריאה מהחלל

• היישר מהמדינה האקזוטית: ההשראה האסייתית של חמאס וחיזבאללה

נשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו, ארכיון צילום: AP Photo/Ariana Cubillos, File

תחילת 2024, בניו־יורק מתנהל משפט שולי נגד שני סוכני DEA לשעבר, הנאשמים בקבלת שוחד מקרטלי סמים. עורכי הדין מגישים עשרות תיקים לבית המשפט – ובתוך אחד מהם, נכלל בטעות דוח פנימי מסווג של Money Badger.

המסמך, שלא נועד לפרסום, צורף למסמכי ההגנה מבלי להסיר את הסיווג. תוך שעות – עיתונאי שמסקר את המשפט הוריד את הקובץ מהאתר הפדרלי, ומצא בתוכו את התיעוד של המבצע. כך טעות אחת חשפה לציבור כי ארצות הברית פעלה בשטח ונצואלה – מדינה שהוציאה צו מעצר נגד כל סוכן DEA כבר ב־2005, והוכיחה, בלי להתכוון, שכל טענות מאדורו על "ריגול אמריקני" – לא מופרכות לחלוטין.

וטראמפ? הוא לא בא לוונצואלה בגלל דלק – אלא בגלל כוח. הוא חזר למקום שבו כל נשיא אמריקני נבחן באמת: מאז דוקטרינת מונרו ב־1823, כל נשיא שרצה להראות כוח – עשה זאת באמריקה הלטינית. "אם אתה רוצה להוכיח שליטה – תתחיל מהבית שלך". זו לא מלחמה – זו הצהרה: אמריקה חוזרת לנהל את השכונה.

בצד החשאי - הקצב עולה. ה-CIA מקבל גיבוי פוליטי פומבי לשחק עמוק בשטח. לא עוד "ייתכן" ו"מקורות זרים" - אלא הכרזות שמנומקות בסמים, הברחות, והגירה כעילה למבצעים. זה לא אומר טנקים ברחובות—זה אומר גיוסים שקטים, מחשבי יעד, שיבושי שרשרת אספקה, חבלה זעירה, ודיפלומטיה שמריחה כאילו עברה דרך חדר מבצעים. אז מה באמת קורה ב-2025? האם האיומים הם מסך עשן - או הקדמה לנחיתה אמפיבית?

בינתיים, הים הקריבי שקט. אבל כמו שאומרים הרפובליקנים כשאמריקה שותקת, זה רק כי היא טוענת תחמושת. ומה אם ארצות הברית תפלוש באמת? האם נראה שוב את פנמה 1989, או עיראק 2003 – רק עם מבטא ספרדי?

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.