דלג לתוכן
מבזקים

אביו של סמ"ר תמיר נמרודי ספד לו: "עשיתי כל מה שיכולתי אבל זה לא הספיק"

אלפים ליווי את סמ"ר נמרודי, שהובא למנוחות לאחר שגופתו הושבה מעזה אחרי 740 ימים • אביו אלון ספד לבנו והרים צ'ייסר מעל קברו: "עשית מהלך גאוני, הבניין שבו הוחזקת הופצץ ולקחת עימך עשרות מחבלים"

פורסם: עודכן:
אביו של תמיר נמרודי ז"ל סופד לבנו בבית העלמין

אביו של תמיר נמרודי ז"ל סופד לבנו בבית העלמין צילום: רמי זרנגר

אלפים הגיעו היום (חמישי) לבית העלמין הצבאי בכפר סבא ללוות בדרכו האחרונה את סמ"ר תמיר נמרודי, שנחטף ב־7 באוקטובר ונרצח בשבי חמאס. מסע הלוויה יצא מהיישוב נירית, מקום מגוריו של נמרודי, ששירת כמש"ק חינוך בבסיס מת"ק עזה.

מומלצים

אביו של החלל, אלון נמרודי, ספד לבנו תמיר: "כמה פעמים דיברתי, כמה סיפרתי עליך, כמה נאמתי, כמה זעקתי. ועכשיו? עכשיו לא מוצא את המילים, לא יודע מה לכתוב", אמר בפתח דבריו. הוא סיפר: "בדיוק לפני שנתיים חרב עלינו עולמנו עם ההתקפה הרצחנית של החמאס בה נחטפת אתה אהוב שלי. מהרגע הראשון שהיה ברור שנחטפת וראיתי את פניך היפות והרכות עם מבט אחוז אימה ופחד כשהמחבלים מכים אותך ואת חבריך, רון שרמן וניק בייזר ז"ל, הבנתי שאני יוצא למלחמה להשיבך הביתה, להשיב את החיוך שלך חזרה".

סמ צילום: חיים גולדברג/פלאש 90

לאחר מכן אמר: "נלחמתי, נלחמנו, כולנו, בכל דרך אפשרית, הגענו לכל קצוות תבל כדי לדבר עליך, לספר איזה ילד מדהים וערכי אתה ושאסור לוותר עליך, אמרתי לכל ראשי הממשלות, הנשיאים, השרים, האפיפיור ומנהיגי דת ועולם שאתה והחטופים הם העתיד של העולם, לא רק של ישראל. אמרתי בכל מקום שחייבים לעשות הכל כדי להחזירך. גם כשהייתי אחרי ניתוח ברגל או ביום שבוא פרץ לי דיסק בגב, לא ויתרתי, המשכתי בכל הכח, עם כאבי תופת רק כדי שתחזור בריא ושלם הביתה. כך חשבתי. כך קיוויתי, בזה האמנתי ועל זה נלחמתי במשך 740 ימים".

אביו המשיך לתאר בכאב את השנתיים שחלפו מאז חטיפתו של תמיר. "שנתיים של תופת, בלי אויר לנשימה, עם מטרה אחת ברורה. להחזיר אותך הביתה. תמיר שלי, איזה ילד קסם היית, שנון, חכם, ורבאלי עם חיוך ממיס וחיבוק ששובר צלעות. חיבוק שכל כך חסר לי. איך היית מגיח מאחוריי, עם עייניים טרוטות אחרי שינה טובה, צועק, 'אבו, תביא חיבוק' ולא היית ממתין לתשובה ממני אלא ניגש אלי ומחבק חיבוק חזק, חם ועוצמתי. הייתי אומר לך, 'תמירו, אתה תשבור לי צלע'. עכשיו אני מוכן לעשות הכל כדי שתשבור לי את כל הצלעות מהחיבוק שלך. רק תחבק", סיפר האב השכול.

אלון המשיך להעלות זכרונות עבר. "איך בלילות שישי או בימי חופשה, אחרי ארוחת הערב, הייתי מזמין את מיקה ועמית לצפות איתך בסדרות או סרטים מצחיקים, הצחוק המתגלגל שלך עם אחיותייך היה מרעיד את הבית. והצחוק והשיחות איתן היו ממשיכים עד לפנות בוקר ואני הייתי שולח לך הודעת טקס 'תמירו, אפשר קצת שקט בבקשה?', והיום, אני מתחנן שתעשה לי רעש, תצחק בקול רועם, כל היום והלילה. רק תצחק".

הוא המשיך לספר: "איך כשהיית חוזר מהבסיס בימי שישי בבוקר היית מבקש לעצור לאכול שווארמה, היית שולח לי רשימת קניות שלא נגמרת כדי להכין אוכל שאתה אוהב ולעשות מתכונים חדשים שרצים לך בראש. אביא לך סופר מרקט במתנה, רק תחזור על הרגליים אהוב שלי".

סמ צילום: חיים גולדברג/פלאש 90

אלון שיתף שבנו תמיר ז"ך היה ילד ונער חרדתי שנטל כדורים נגד חרדות וזנח אותם כשהתגייס. למרות הקושי, נלחם בגבורה בפחדים של עצמו. "איך דקות ספורות אחרי שנחטפת, עם אותו מבט אחוז אימה, התעשתת ורקמת תכנית מהירה וחכמה שחשבת שאולי תעזור לך להנצל. תעזור לך לא לחטוף מכות מחיות האדם שחטפו אותך. עשית מהלך גאוני שהיה חסוי עד כה ועוד ידובר עליו. לצערנו הרב ולשברון ליבנו העצום, זה לא עזר", אמר בצער.

"הבניין בו הוחזקת הופצץ ולקחת עימך עשרות מחבלים ארורים. אתה יודע בני אהובי, כשדיברתי עם אמא בבכי קורע לב באותו יום ארור, סביב השעה 16:00 כשהיה ברור לנו מעבר לכל ספק שנחטפת, כך ראינו מסרטוני החמאס, אמרתי לאמא, 'זה טוב שהוא נחטף ולא נהרג, הוא בטוח יחזור הביתה בריא ושלם'. כמה טעיתי", אמר.

"תמירו שלי, עשיתי הכל, נשבע, כל מה שיכולתי כל מה שלא יכולתי. אולי לא מספיק".

"ילד יפה וטהור שלי, חייך נגדעו בשיא פריחתך, בשלבים המהממים של חייך החדשים, עם המון חברים, עם המון פעילות מרוממת נפש. ובכמה לבבות נגעת, בכמה אנשים נגעת בשנה האחרונה לחייך כשהתחלת ליצור מעגל חברתי קרוב, כמו בפתק שכתבת, כל כך רצית אהבה, רצית חברה. ולא הספקת. כל כך הרבה אהבה יש לי, לנו לתת לך. כל כך הרבה בנות ייחלו לשובך ואמרו שהן אוהבות אותך. איך לא הספקת.

תמיר שלי, אני מצטער שלא הצלחתי להחזיר אותך בריא ושלם הביתה. הלוואי והייתי יכול לעשות יותר, לשנות דברים".

סמ צילום: חיים גולדברג/פלאש 90
האב השכול שיתף בכאב והתנצל בפני בנו המנוח: "אשא בליבי תמיד את תחושות האשם שדחפתי אותך להתגייס, אמרתי לך שאצלנו בבית אין דבר כזה שנקרא השתמטות, לא עמדתי על רגליים אחוריות ולא התנגדתי לשיבוץ שלך על גבול רצועת עזה. סליחה בני בכורי, סליחה".

"תמיר שלי הנחמה הזעירה שלנו היא שככל הנראה לא סבלת, לקחת איתך מחבלים ארורים ועלית השמיימה מיד. בעצם כן סבלת, מעט יותר מ-48 שעות היית בידי שובייך האיומים ולא בזרועות אחיותיך האוהבות, לא בזרועות אמא ואבא הבטוחות. יודע, עכשיו יש לנו עוד מעגל חברתי קרוב. מעגל משפחות החטופים. מעגל השכול", הוסיף לספר.

בתום הדברים הודה לחיילי צה"ל, את מי שפעל למען החזרת החטופים, למען עם ישראל. כמו כן, ביקש להזכיר ולא לשכוח את 19 החטופים החללים שעדין נמצאים בשבי בעזה.

לסיום סיפר: "בתחילת המלחמה ביקשו ממשפחות החטופים לשלוח הקלטות קול של יקירנו כדי שיהיה ניתן לעשות חיווי קולי במאמץ לאיתורם. היה לנו קשה למצוא הקלטות קול שלך ובעזרת חברייך שלחו לנו קטע וידאו קצרצר מבילוי שלכם בוא אתה אומר לחברייך, צ'סר? צ'סר? צ'סר? עם חיווי קולי כזה רצינו לאתר אותך. אז ארים כוסית צ'סר למענך ולזכרך בן יקר ואהוב שלי, עם הוודקה הפתוחה שלך שנמצאת אצלי וממתינה שתשוב, ואני בכלל לא שותה וודקה. עד השבתך ארצה, הייתי מרים מדי יום כוסית לחייך, בכל סיטואציה. עכשיו ארים כוסית לזכרך, בני היקר, גיבור ישראל שלי, מצדיע לך".

ראש העיר, רפי סער: "זהו יום של כאב עמוק ועצב שאין לו מילים. אלפי תושבות ותושבי כפר סבא נפרדו היום מסמ"ר תמיר נמרודי ז"ל – לוחם צעיר שנחטף, נרצח בשבי ודרכו נגדעה באכזריות. כפר סבא מרכינה ראש ומחבקת באהבה גדולה את משפחת נמרודי. אנחנו ממשיכים לחכות ולייחל לשובם במהרה של כל יתר 19 החללים החטופים בעזה, ביניהם שני בני העיר כפר סבא - עוז דניאל והדר גולדין. לא ננוח עד שישובו כולם הביתה".

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.