"מתגעגעת לחיים הקודמים": תושבי העוטף שלא מסוגלים לחזור - ונאלצים להיאבק על פיצויים
בדרך לשיקום העוטף, המדינה מתעלמת מהטראומה שלא מאפשרת לתושבים לחזור • עדי כהן פגשה את שורדת השבי חן גולדשטיין אלמוג ואת דורון אדמוני, שמשוועים למקום בטוח: "הכל השתנה, זה בית קברות עכשיו" • פרויקט מיוחד
בדרך לשיקום קיבוצי העוטף, שספגו פגיעה חסרת תקדים בטבח השבעה באוקטובר, מתעלמת המדינה מאחת הסוגיות הרגישות והמורכבות בקיבוצים: הבתים המחוללים. בתים שאמנם לא ניזוקו פיזית, אך הזוועות שהתחוללו בהם לא מאפשרות לדיירים לשוב לשם. עדי כהן מביאה את הקולות מהעוטף, המשוועים למקום שאליו ירגישו שייכים, במסגרת הפרוייקט המיוחד, "נותרו בלי בית".
מומלצים
"כשחזרנו מעזה, היה לי חלום לראות את הבית שלנו משופץ, אולי שוב אתחבר אליו, אבל ככל שהזמן עובר, קשה לי לראות את עצמי חוזרת אליו", סיפרה שורדת השבי חן גולדשטיין אלמוג, שאיבדה בשבת השחורה את בעלה נדב ואת בתה הבכורה ים. היא נחטפה יחד עם שלושת ילדיה, והם שוחררו באחת הפעימות בשנה שעברה. "התחושה מאד קשה כי העוטף היה חלק מהנשמה שלנו. עכשיו אנחנו במרכז ומקבלים אותנו מאד יפה אבל ההרגשה היא שאתה לא יודע לאן אתה שייך. אני מתגעגעת לחיים שהיו לי אז", סיפרה.
גם דורון אדמוני, שאיבד את אשתו מיכל ואת בנו גיא, שיתף בתחושות קשות מהמקום שהיה פעם ביתו: "רצינו להישאר בכפר עזה אבל לא חשבנו שיבואו מחבלים ויטבחו בנו. הכל השתנה. המקום הזה הוא בית קברות בשבילי".
ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: "לעניין שיקום של הבתים ביישובים - מנהלת תקומה במתווה יחודי נתנה תקציבים גדולים הנאמדים במאות מליונים מאומדן הנזק של מס רכוש, באופן שיאפשר שיקום ובנייה מחדש של הבתים ומבני הציבור שנפגעו. זאת, על מנת לתת מענה בצורה מיטיבית המאפשרת מרחב פעולה להנהגת הקיבוצים בסוגיות המיוחדות. עוד דאגה המנהלת לסיוע למשפחות שביקשו להמשיך ולשהות שנה נוספת מחוץ לחבל. כמו כן, סיפקה המנהלת פתרונות מגורים קהילתיים זמניים עד להשלמת הבנייה מחדש של הישובים וחזרתם לחבל. בנוגע לתושבים שיבחרו לא לשוב לחבל - טרם נקבעה מדיניות ממשלתית בנושא".
ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.