"אין דרך לתאר את האובדן": החטופים שגופותיהם חולצו מעזה הובאו למנוחות
בבתי העלמין בשריגים ובקריית גת הובאו למנוחות עמית בוסקילה ושני לוק, שנרצחו בטבח ה-7 באוקטובר • הנשיא הרצוג : "שני, אמנית שסחפה אחריה רבים. אני מתפלל שהיא תגיע למנוחה, ושאתם תמצאו נחמה בסגירת המעגל"
בשעה זו מובאים למנוחות ארבעת החטופים שגופותיהם חולצו מעזה. מאות מלווים אותם היום (ראשון) בדרכם האחרונה.
מומלצים
שני לוק שנרצחה ב-7.10 וגופתה נחטפה לעזה מובאת למנוחות בבית העלמין במושב שריגים. אמה ריק הספידה: "שלושה שבועות היינו באי ודאות, ואז קיבלנו את הידיעה המרה. נפרדנו לפני חצי שנה מהנשמה של שני, והיום אנחנו נפרדים מגופה. אנחנו מודים למדינה שחילצה את גופתה, לא האמנו שזה יקרה".
הנשיא הרצוג ביקש להעביר הספד בהיעדרו "שני, עלמה צעירה, אמנית שסחפה אחריה רבים. מאז נודע הירצחה של שני כולנו התפללנו שנזכה להביאה לקבורה בישראל. כעת אני מתפלל שהיא תגיע למנוחה, ושאתם תמצאו נחמה בסגירת המעגל הכואב הזה".
זוהר סופי שני ואביבית חברותיה של שני נפרדות: "השליחות שלך בעולם הייתה להפיץ אור. איגדת אותנו סביבך ואספת אותנו אחת אחת. לימדת אותנו לטרוף את החיים ולחיות עד הסוף. היית השראה בשביל כולנו. חסרונך בכל".
עמית בוסקילה בת ה-28, מובאת למנוחות בבית העלמין בקרית גת. אמר אילנה, ספדה לה: "עמית איפה את עמית שלי. התפללתי לבורא עולם בתחנונים אני זכיתי בך. בבת צדיקה, 28 שנים זכיתי בך, לגדל, להיות לצדך. הפרח המפואר שלי, ילדה של פעם בחיים. עטפת אותי באהבה אינסופית, את ההשראה שלי. את הנשמה. סמל לדוגמא לנצח נצחים. לא נוותר לבני העוולה שלקחו אותך ממני. אני אדאג לשטח את עזה בשבילך, כל עזה ממוטטת. תתפללי עלינו משמיים, את כל עולמי. זכיתי לילדה לתפארת מדינת ישראל".
סיאל, אח של עמית ספד לה: "אני בוחר להתחיל בהודיה להשם, היא נלקחה מאיתנו למלכות, הגופה שלה הוחזקה על ידי בני עוולה והוחזרה על ידי החיילים הקדושים שלנו. תודה לבורא עולם על 28 שנים שהייתי אח גדול לעמית, היא הייתה קרן שמש. כל צעד שהציבה לעצמה היא כבשה. אחותי את חזקה כמו סלע, איתנה ועקשנית. רק אני יודע כמה היית לוחמנית, כל החיים אכזבו אותך הסובבים ואת נלחמת, רצית להגשים את העולם. מי ימלא את הבית בשמחה. נהרגת בשל היותך יהודיה גאה, מילותיך האחרונות היו "שמע ישראל..." . נקבור אותך לצד סבא וסבתא שכה אהבת. הם ישמרו עלייך. היית קורנת. בעין דומעת ולב מפורק, אומר לך אחותי את לי אור, שמחה, את הכל. לא אתקדם בלעדייך, מהיום ועד הנצח אותך אני לא עוזב".
שמעון אטיאס הדוד: "עמית שלי. כך תמיד קראתי לך, אני לא מאמין שאני עומד כאן אחרי תקופה כל כך ארוכה שהתפללתי, במקום לחגוג לך מסיבת הודיה אנחנו במקום הזה. כל החיים סמכת עליי. אין לי דרך לתאר את החוסר והאובדן שלך, ההתייעצויות בכל שעה, תמיד הייתי זמין בשבילך. התחלנו לבנות את מסלול חייך שכל כך חיכית לו. החיים אחרייך לא יהיו אותו דבר. את צדיקה וטהורה. כמה זעקתי, כמה תפילות בשביל חזרתך. מבקש את סליחתך שלא הצלחתי להחזיר אותך הביתה בריאה ושלמה. עמית שלי אני בטוח בלב שלם שסבא וסבתא קיבלו את פנייך ודואגים לך שם כמו ביום שנולדת. אני אעשה הכל כדי להנציח את שמך. אני מבקש את סליחתך ואת סבתא אסתר שלא הצלחתי לשמור עלייך ולא קיימתי את צוואתה להכניס אותך לחופתך. תמיד אדאג ואשמור על אמא שלך, סיאל ואחיין שלך בחום ואהבה. לעולם לא נשכחך. תמיד היית ותמיד תשארי חלק עצום מחיי ומחיי כולנו. אוהב ותמיד אוהב, דוד שמעון".
מאיר, האבא: "כולם נשבו בקסמך ועינייך הטובות. ילדה מיוחדת ומדהימה. עמית, נסיבות החיים גרמו לכך שהקשר שלנו נותק אבל גם אם מעטים היו המפגשים בנינו הם הסבו לי אושר. היו לך חלומות עד שהצורר חמאס גדע אותם. צבא של גיבורים נלחם להכריע את האויב ללא מורא ופחד. זכית שתרמת לאיחוד המשפחתי שלי ואחיך סיאל הבכור. תודה לבורא עולם על השבתך לקבר ישראל".
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.