דלג לתוכן
מבזקים

ירדן ביבס: "רק טראמפ יכול לשכנע את ביבי לסיים את המלחמה"

שורד השבי סיפר בתוכנית "60 דקות": "אמרו לי 'לא נורא, תקבל אישה וילדים חדשים'" • קית' סיגל: "המחבלים הכריחו אותי לצפות בעינויים של חטופה" • טל שהם דיבר על הדאגה לגיא ואביתר שנשארו במנהרה

פורסם: עודכן:

שורדי השבי בעזה, ירדן ביבס, קית' ואביבה סיגל וטל שהם, התראיינו הלילה (בין ראשון לשני) לתוכנית התחקירים "60 דקות" של רשת CBS האמריקנית שם סיפרו על הזוועות שעברו. "עדיין יש לנו שם אנשים", אמר ירדן , "אני לא מאמין שהלחימה תחזיר אותם".

מומלצים

לדברי ירדן, הוא בחר להתראיין לתקשורת האמריקנית כדי שבבית הלבן ישמעו את המסר שלו. "אני פונה אל הנשיא טראמפ, בבקשה תסיים את המלחמה הזאת ותעזור להחזיר את כל החטופים. אני פה רק בזכותו. אני חושב שהוא היחיד שיכול לעצור שוב את המלחמה הזאת - הוא צריך לשכנע את ביבי ואת חמאס, ואני חושב שהוא יכול לעשות את זה".

"הם נרצחו בדם קר, בידיים חשופות", סיפר ירדן על אשתו שירי, ובניו אריאל וכפיר, והדרך שבה השתמשו המחבלים במוות שלהם על מנת לענות אותו נפשית. "הם היו אומרים לי 'לא נורא, תקבל אישה חדשה, ילדים חדשים - טובים יותר'. אמרו לי את זה הרבה פעמים".

ירדן, שירי, אריאל וכפיר ביבס צילום: באדיבות המשפחה

אל הריאיון הגיע ירדן עם חולצה עליה תמונותיהם של דוד ואריאל קוניו, שעדיין בשבי. "את דוד אני מכיר מכיתה א', הוא ואחיו אריאל עדיין בשבי. אני לא יודע אם יש להם מספיק אוכל ומים, במיוחד עכשיו כשהלחימה חזרה". הוא סיפר על הקשר החזק שלו עם דוד: "עשינו הכל ביחד, הוא היה שם בכל רגע גדול בחיי. ועכשיו אני עובר את הרגע הכי קשה, והוא לא איתי. איבדתי את אישתי ואת הילדים שלי, אסור ששרון תאבד את בעלה".

דוד קוניו צילום: באדיבות מטה משפחות החטופים

קית' סיגל סיפר על רגע החטיפה שלו ושל אביבה, אשתו: "לקחו אותנו לעזה והורידו אותנו למנהרה. הרגשנו שהחיים שלנו בסכנה - המחבלים היו סביבנו עם הנשק. נאבקנו כדי לנשום בפנים". הוא סיפר על תקופה השבי הראשונה, בה הם הוחזקו יחד עם עוד חטופות. "ראיתי אישה צעירה שעונתה בידי המחבלים, הם הכריחו אותי לצפות בזה. ראיתי תקיפות מיניות בחטופות".

"אחרי שקרסה הפסקת האש הראשונה המחבלים הפכו למאוד אכזריים ואלימים" אמר קית'. "הם הכו והרעיבו אותי. והרבה פעמים אכלו לפני ולא נתנו לי אוכל". מקלחת, הוא אמר, התאפשרה לו פעם בחודש. "חצי דלי של מים קרים עם פקק, וככה הייתי מתקלח". המחבלים נהגו לגלח את ראשיהם של החטופים ואיברים אינטימיים. "אני חושב שזה שעשע אותם, הרגשתי מושפל".

שורדי השבי קית צילום: אבשלום סאסוני/פלאש 90

"הרגשתי שאני לחלוטין תלוי במחבלים, אם יביאו לי אוכל ומים, יגנו עלי מההמון", חלק קית' על חוסר האונים בשבי. "הושארתי לבד הרבה פעמים, ופחדתי שהם לא יחזרו, ומה אני אעשה אז? אולי זאת הייתה עוד דרך שלהם לענות אותי פסיכולוגית. אני בטוח שהם ידעו שאני צריך אותם ולא אעז לברוח".

טל שהם שהה במנהרה צרה יחד עם עומר ונקרט ששוחרר יחד איתו, ועם גיא גלבוע דלאל ואביתר דוד שנשאר ושם. הוא סיפר על התנאים בשבי, שם אכלו כמות מועטה של פיתה, אורז ומים דלוחים." לפעמים למים היה טעם של דם או ברזל, לפעמים הם היו כל כך מלוחים שאי אפשר היה לשתות אותם, אבל אין לך משהו אחר. לא צריך הרבה כדי להישאר בחיים. מספיק לאכול לחם אחד בכל יום ואם יש 200 מ״ל של מים".

אות חיים מגיא ואביתר צילום: Gaza Media

הוא סיפר על המפגש שלו עם גיא ואביתר. "לקחו לגיא חמישה או שישה ימים כדי להפסיק לבכות ולהבין שזו המציאות עכשיו". הוא הוסיף גם על החשש לחייהם, עכשיו כשהם נשארו מאחור: "אחד הדברים הכי קשים ששמעתי מהם זה שהם אמרו לי יותר מפעם אחת - למה להישאר בחיים? למה לא לסיים את החיים? הם לא ילדים אבל הרגשתי כמו אבא שלהם. אני פוחד שהם עכשיו לבד".

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.