דלג לתוכן
מבזקים

תחקירי שב"כ: ההתרעה, הכסף הקטארי וההתעלמות מ"חומת יריחו"

הארגון פרסם את עיקרי התחקיר לליל הטבח ולתקופה שקדמה לו • הצביע על הערכת יתר של המכשול ברצועת עזה • תוכנית הפשיטה לא יוחסה כאיום ממשי • מדיניות הכסף הקטארי הביאה להתעצמות הצבאית

פורסם: עודכן:

16 חודשים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, שירות הביטחון הכללי פרסם הערב (שלישי) את עיקרי תחקיר הארגון למחדל שביעי באוקטובר. בעיקרי הדברים, שב"כ פרסם כי תוכנית "חומת יריחו" של חמאס, לפלישה רחבה לישראל, הגיעה לידיו כבר בשנת 2018 והצביע כי בין הסיבות המרכזיות לבניית כוחו של ארגון טרור הייתה הזרמת הכסף הקטארי לרצועה והימנעות מיוזמה התקפית.

מומלצים

תחקיר השב"כ מצא כי הסיבות המרכזיות לאי מתן התרעה מצידו למתקפה אפשרית של חמאס היה טיפול לקוי במידע מודיעיני על תוכנית "חומת יריחו", וכי ההערכה בארגון הייתה שחמאס פועל להבערת יהודה ושומרון ואינו הגיע לשלב בו יפלוש מרצועת עזה לשטח ישראל.

בארגון נקטו במספר סעיפים שהיו הסיבות המרכזיות לבניית כוחו של חמאס, כאלו שאפשרו לו לצאת למתקפה רחבה. בין היתר, ניתן דגש למהלכים שנקט הדרג המדיני, כגון מדיניות "שקט יענה שקט" שהונהג והעברת הכספים הקטארים החל מ-2018. שב"כ אמר כי כספים אלו הועברו לזרוע הצבאית של חמאס והביאו להתעצמותה.

בעקבות פרסום התחקיר, בסביבת ראש הממשלה תקפו את ראש השב"כ: "במקום לשתף פעולה עם מבקר המדינה, ראש השב"כ רונן בר מציג 'תחקיר' שלא עונה על אף שאלה. מסקנות תחקיר השב"כ לא הולמות את גודל הכשל והמחדל העצומים של הארגון והעומד בראשו", אמרו בסביבת נתניהו. "ראש השב"כ כשל באופן מוחלט בכל הקשור להתמודדות של הארגון נגד חמאס באופן כללי, ובאירוע השבעה באוקטובר בפרט".

"ראש השב"כ לא קרא נכון את תמונת המודיעין והיה שבוי בקונספציה. בהערכות המודיעין השוטפות, כולל ימים בודדים לפני הטבח, התזה המרכזית בשב"כ הייתה שהחמאס מעוניין לשמור על שקט ושלא תיפתח מערכה. כך היה בהערכת המצב ב-1 באוקטובר 2023, שבה המליץ ראש השב"כ על מתן הטבות אזרחיות לחמאס תמורת קניית שקט. ראש השב"כ בר אף אמר שיש להימנע מסיכולים ברצועת עזה ובלבנון כדי להימנע מסבב נוסף בעזה".

הסיבות המרכזיות לבניית כוחו של חמאס:

• מדיניות של שקט שאיפשרה לארגון הטרור להתעצם

• הזרמת הכסף הקטארי, שהועבר לזרוע הצבאית והביא להתעצמותה

• כרסום מתמשך בהרתעה הישראלית

• אי נקיטת מדיניות התקפית וניסיון להתמודד עם האיום על מסך מודיעין והגנה

• הייחוס הפלסטיני להר הבית ולאסירים הפלסטינים

• תפיסת חמאס כי החברה הישראלית נחלשה בגין המחאה נגד הרפורמה המשפטית

ההרס בקיבוץ בארי לאחר הטבח בשבעה באוקטובר, 7.10.23 צילום: חיים גולדברג/פלאש 90

בתחקיר, נכתב כי תוכנית "וועד אלאאח'ירה", הידועה בתור "חומת יריחו", הגיעה לידי שב"כ פעמיים, בשנת 2018 וב-2022. תוכניות אלו, שהגיעו לידי הארגון, לא קיבלו ייחוס של איום אפשרי ולא הוצגו כתרחיש שעלול לקרות כחלק ממערכה עתידית מול ארגוני טרור בעזה. עקב ייחוס זה כשל שב"כ בהבנת הקשר של ידיעות שהצטברו לאורך התקופה, ימים ושעות שקדמו לפרוץ המלחמה.

במערכת המשותפת לכוחות הביטחון, הופץ בלילה סיכום תמונת מודיעין, בה נכתב כי "רצף סימנים מעידים על היערכות חמאס לחירום, אך בשטח אינדיקציות לשיגרה ושמירה על הריסון". בנוסף נכתב כי עקב "הסכם ההבנות" בין ישראל לחמאס, שנחתם ימים טרם המתקפה, ההערכה היא כי חמאס אינו מעוניין בהסלמה. הודעה נוספת הופצה במערכת בה דווח כי מספר חטיבות חמאס הפעילו והחלו להשתמש ברשת הסימים אך "אין מידע אודות מהות הפעילות".

הריסות בתים בנתיב העשרה לאחר טבח 7 באוקטובר, 7.10.23 צילום: AP Photo/Leo Correa

הידיעה על שימוש ברשת הסימים הגיעה יומיים טרם המתקפה, כאשר בשעות הערב הופצה ידיעה לגורמים בצה"ל על אינדיקציה זו. ביומיים אלו הושמשו כ-45 סימים. בתחקיר צוין כי בעבר, ברמדאן 2023 ובחגי תשרי 2022, הופעלו גם כן כ-40 סימים. עם זאת, על רקע הסימנים, ביצע רונן בר בשעה 4:30 דיון עם כל ראשי הזירות בארגון, שם הוצפו מספר אפשרויות פעולה, בינהן אפשרות לפשיטה או חטיפה נקודתית. עקב הערכה זו, נשלח צוות לוחמי "טקילה" של השב"כ אל הדרום להיערך לאפשרות כזו.

שב"כ ציין כי ההחלטות בדיון זה התבססו על מידע חסר, זאת בשל היעדר תוכנית "חומת יריחו", שכאמור לא קיבלה ייחוס של איום אפשרי, ובשל "מיעוט סנסורים ופערי כיסוי שלא היו מוכרים".

לצד שיתוף הפעולה שציין שב"כ, עם אגף המודיעין בצה"ל, על כך ששתי אינדקציות לפעילות חריגה שזוהו על ידי האגף הועברו לארגון, כתב הארגון בתחקיר כי ישנו צורך לסדר את חלוקת האחריות בין צה"ל לשב"כ, כדי לחדד את היתרון שמחזיק בו כל ארגון, כך ששב"כ אחראי על סיכול והתרעות לטרור, וצה"ל יהיה אחראי על התרעה למלחמה לאורך הגבול.

שיגור רקטות מרצועת עזה בבוקר ה-7 באוקטובר צילום: AP Photo/Hatem Moussa, File

עיקר הסיבות לכשל המודיעיני שצוין בתחקיר:

• איסוף המודיעין נפגע כתוצאה מהקטנת חופש הפעולה הישראלי בעזה

• קושי בגיוס סוכנים, שנפגע לאחר המבצע החשאי בשנת 2018, בה נחשף כוח צה"ל בח'אן יונס

• פער ביצירת הערכה מחקרית מתחרה, שיכלה לאתגר את חשיבת הארגון טרם המתקפה

• כשלים מקצועיים בטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו ביממות שקדמו ל-7 באוקטובר

בתחקיר הארגון התייחסו לתפיסת שב"כ לאיום חמאס החל מ-2018 ועד מבצע "שומר החומות", שם נכתב כי "הוחלה מדיניות שהובילה למציאות 'הדרית', שעיקרה צעדים אזרחיים וכלכליים", בין היתר, הכנסת הכסף הקטארי לרצועה, אספקת דלק לחשמל, הרחבת מרחב הדייג וכניסה של אלפי סוחרים עזתיים לישראל.

שב"כ ציין כי ראה את המבצע בעזה בשנת 2018 כ"ניצחון חמאסי מובהק" וכי עם כניסתו של רונן בר לתפקידו, באוקטובר 2021, כתב לדרג המדיני כי "אין להסכים לקיומה של ישות בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר השיעי בעזה, זאת על ידי שילוב מהלומה צבאית והפחתת ההברחות", הארגון הוסיף בתחקיר כי המליץ לדרג המדיני על מדיניות יזומה ואי הגררות לסבבי לחימה, לשם כך בנה תוכניות - בהם לא העריך את חמאס כמורתע.

במהלך תקופה זו, בין 2018 עד לפרוץ המתקפה, ניצל חמאס את השנים לבניית כוחו הצבאי, בזכות כספים שהגיעו מקטאר ומאיראן. הארגון הקים לעצמו צבא מאורגן, חמוש, מבוצר ומאומן שבנוי מחמש חטיבות לוחמות, כוחות מיוחדים, מערך מודיעין ויכולות מיוחדות באוויר, ים ויבשה. שב"כ ציין כי "כלל מידע זה היה מוכר לעוסקים בדבר ושוקף לדרגים הבכירים ביותר".

במהלך השנה טרם המתקפה, העביר שב"כ מספר התרעות הנוגעות למוטיבציה של אויבים שונים לתקוף את ישראל, זאת על רקע הפילוג החברתי בימי הרפורמה המשפטית, הפיכת הר הבית לנושא אסטרטגי, והיחס לאסירים הפלסטיניים בבתי הכלא. בתחקיר צוין כי לקראת חגי תשרי, שב"כ הצביע על כך ש"אנו נכנסים לתקופה לא יציבה", וננקטו מספר צעדים אופרטיביים כהערכות לכך, בהם המלצה לסיכול מכוויני טרור מעזה.

ראש השב"כ רונן בר אמר כי "שירות הביטחון הכללי לא מנע את טבח ה-7 באוקטובר, כמי שעמד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי. תחקיר השב"כ נכתב בראש מורכן בפני אלה שנלקחו מהם חייהם, בפני בני המשפחות והחברים אשר נושאים עימם את הכאב והקושי, ובפני אלה שנאלצו לעזוב את בתיהם".

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.