כאוס בסיוע ועובדים זרים שנמלטו: כשלי משרד החקלאות במלחמה
דו"ח חמישי בסדרת הביקורות על חרבות ברזל מצביע על פגיעה קשה בתוצרים, עליית מחירים חדה, פגיעה בתיירות באילת ותפקוד לוקה של משרד החקלאות • עוד נמצא כי לא הוכן תרחיש אסון מאז 2010 - על אף שהיו תשתיות לכך
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דו"ח נוסף - החמישי במספר - בסדרת הביקורות על התנהלות המדינה במלחמת חרבות ברזל, המתמקד במשבר בענף החקלאות ובקידום התיירות באילת.
מומלצים
במתקפת ה־7 באוקטובר נרצחו ונחטפו 56 חקלאים, 52 עובדים זרים ו־13 סטודנטים. בנוסף, נפגעו 25 רפתות, והנזק הישיר לענף החקלאות בחצי השנה הראשונה של המלחמה הסתכם ב־670 מיליון שקלים. בכל חודש נרשמה ירידה של 163 טונות בתוצרת המקומית.
המבקר מצביע על כשלי משרד החקלאות, בהם עלייה חדה במחירי הפירות והירקות- 10.8% בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2024 - העלייה החדה ביותר בחמש השנים האחרונות. לטענתו, הממשלה התקשתה להתמודד עם ההשפעות הכלכליות של המלחמה גם שנה לאחר פריצתה.
עוד נמצא כי המשרד לא הכין תרחיש אסון מאז 2010, ולא עדכן את תרחיש הייחוס הענפי מאז 2015 - אף שצריכת הביצים במשק עלתה מאז ב־55%. בנוסף, ניהול המשבר התבסס על גליונות אקסל מיושנים, במקום על מערכת ייעודית שפיקוד העורף פיתח כבר ב־2015. מערכת חדשה הוטמעה רק ביוני 2025.
המבקר מתריע גם על מחדלים במיפוי שטחים חקלאיים חיוניים: כ־33.8% מגידולי הירקות, כ־31.8% מגידולי השדה, כ־31.4% מהמטעים וכ־67% מייצור הביצים בישראל מצויים ביישובי קו העימות בצפון ובחבל תקומה. רק לאחר הפגיעה הקשה פעל המשרד להקצות שטחים חלופיים.
צפו בדבריו של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן
עוד נמסר, כי פערי המיגון בחקלאות, של לפחות אלף מיגוניות, נבעו מכך שהמשרד לא פרסם את הקריטריונים לקבלת מיגוניות, ואישר הצבה של 303 מיגוניות - רק כ-61% מהבקשות, בנוסף לכ-600 מיגוניות שהוצבו בעוטף עזה.
בנוסף, למרות שחקלאי הגולן והגליל העלו את הצורך במיגוניות באזורם, היעדר המיגון פגע ברצף התפקוד של החקלאים. יצויין כי במהלך המלחמה הציב המשרד 571 מיגוניות באזור - כ-60 אחוז מכלל המיגוניות שהוצבו במלחמה, מה שמדגיש את פערי המיגון.
מבחינת כוח אדם, המבקר קובע כי משרד החקלאות לא נערך לנטישה של העובדים הזרים בזמן מלחמה, ולא סגר הסכמים בילטרליים עם מדינות נוספות מלבד תאילנד, למרות שהתבקש לכך כבר לפני עשור. גם שלושה הסכמים שנחתמו במהלך המלחמה עם אקוודור, מלאווי וסרי לנקה היו לא ישימים, ולא ענו על הצורך הדחוף.
המבקר: אילת חייבת שינוי עומק - מבחינת תיירות, תשתיות ובריאות
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קבע כי כדי למנוע את הישנות המשבר שחוותה אילת בשנים האחרונות, ובמיוחד במלחמת חרבות ברזל, על משרדי הממשלה ליישם בפועל את החלטות הממשלה בעניינה ולחולל שינוי משמעותי. בין ההמלצות:
1. שיקום ושדרוג תעשיית התיירות שנפגעה במלחמה וחיזוק החוסן התיירותי של העיר.
2. השלמת פרויקטי תשתית בתחומי התיירות, פני העיר, התרבות וההשכלה.
3. הרחבת בסיס הכלכלה המקומית ופיתוח אפשרויות תעסוקה מגוונות לצד חיזוק ההון החברתי והאנושי בעיר.
4. שיפור הנגישות התחבורתית לאילת - באמצעות קידום תוואי הרכבת, שדרוג כביש 90 והרחבת הפעילות האווירית בנמל התעופה רמון.
שדרוג שירותי הבריאות והגדלת המענה לפערים קיימים, כולל פתרון לסוגיית ניוד מטופלים וכוח אדם רפואי שתלוי בקווי התחבורה והטיסות לעיר וממנה.
תגובת משרד התיירות לדו"ח מבקר המדינה
לגבי פיתוח רצועת החוף באילת: עם כל הכבוד, לאור ניסיון רב שנים בתחום, המשרד אינו מסכים עם הביקורת לגבי שיטת התקצוב של הפרויקט, שלכאורה מעכבת את הביצוע, שכן פרויקט בסדר גודל כזה, המבוצע באזור תיירותי פעיל, אינו יכול להתבצע במלואו בבת אחת אלא רצוי שיתבצע בשלבים, לפי זמינות ביצוע של המקטעים. בנייה בו-זמנית של כל הרצועה עלולה לפגוע בתנועת המבקרים בשל חסימת הגישה לכל החופים ויצירת מפגעים סביבתיים.
כמו כן, יודגש, כי המשרד פעל בהתאם להחלטת הממשלה ואף מעבר לכך: המשרד הקצה תקציבים גבוהים בהרבה מהתקציב שנקבע בהחלטת הממשלה (כ-300 מלש"ח בין השנים 2020 ל-2024) באופן שמאפשר פיתוח מספר גדול יותר של מקטעים ברצועת החוף. המשרד סבור ששיטת אישור התקציבים מבטיחה גמישות תפעולית ומונעת עיכוב פעילות עד למימושם.
לגבי מחלוקת עם קק"ל: זו אינה מוכרת למשרד והוא אינו אחראי לה, כמו גם לתפעול האתר, שכן המשרד עוסק רק בהקמה.
לגבי קידום ושיווק של אירועי תיירות רבי משתתפים: משרד התיירות דוחה את טענת מבקר המדינה, שכן שיווק אירועי תיירות רבי משתתפים בוצע במלואו ואף מעבר לכך. בין השנים 2020-2022 השתתף משרד התיירות בקידום 37 אירועי תיירות באילת ובחבל אילות בסך כולל של למעלה מ-21 מלש"ח, המהווים 40% יותר מהמצוין בלשון ההחלטה.
תגובת משרד החקלאות לדו"ח מבקר המדינה
דו"ח מבקר המדינה מתייחס לאירוע חירום לאומי חסר תקדים. בתוך כך, הנהלת המשרד ועובדיו, המשיכו לפעול במחויבות מלאה מתוך תחושת שליחות למען המשימה הלאומית אשר תבטיח את הרציפות התפקודית, בהתאם למדיניות השר לאספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה ועמידה בעיקרון "המדפים המלאים". גם כאשר אזורים מרכזיים בייצור החקלאי, בראשם עוטף עזה והגבול הצפוני, התרוקנו מתושביהם והפעילות החקלאית נפגעה למשך שבועות ואף חודשים.
הדו"ח מהווה נדבך חשוב בהפקת לקחים מערכתית ומשרד החקלאות וביטחון המזון מתייחס אליו ברצינות ובמחויבות מלאה. חמ״ל המשרד נפתח כבר ב-7.10.23 בשיתוף כלל מועצות הייצור וארגוני החקלאים. החמ״ל עבד 24/7 סייע במתן פתרונות לאלפי חקלאים במהלך כל המלחמה. גם היום, כשנתיים לתוך המלחמה, ממשיך המשרד לקיים הערכות מצב שבועיות למעקב רציף ושיטתי אחר מצב ביטחון המזון הלאומי ומתן מענה הולם, מיידי ואופרטיבי. בנוסף לכך, מקיים השר דיונים שבועיים לעניין שיקום חבל תקומה ולעניין שיקום הצפון.
לעניין עדכון תרחיש הייחוס הענפי ותוכנית המענה המשרדי לחירום: המידע המקצועי הרלוונטי, כמו גם היערכות מוקדמת לתרחיש הייחוס של רח"ל בוצעו והיו מצויים בידי גורמי המשרד, אך אלה לא הוטמעו בתרחיש ובתכנית באופן פורמלי. תהליכי עדכון תרחיש הייחוס ורכיבי תכנית המענה המשרדי לחירום הוקפאו עם פרוץ המלחמה וכיום מצויים בהמשך עבודה. יצוין כי, המשרד פעל על בסיס נתוני ייצור עדכניים ושוטפים של ענפי החי והצומח – ברמה יומית או שבועית. נתונים אלו הוזנו להנהלת המשרד ושימשו ככלי מרכזי בקבלת החלטות, בהכוונת פעולות מענה ובדיוני הערכת המצב.
לעניין מערכת השו"ב: המשרד הטמיע זה מכבר את מערכת שוע"ל ולראייה במהלכה של מלחמת "עם כלביא", חמ"ל המשרד נוהל באמצעות המערכת האמורה, כך גם, הערכות המצב השבועיות הנערכות מידי שבוע גם בתקופה זו, מתנהלות באמצעות מערכת שוע"ל. כמו כן, הוקמו על ידי המשרד, תוך ימים דשבורדים מתקדמים להצגת מידע רלוונטי להנהלת המשרד. בנוסף, פותחה והוטמעה בחמ"ל המשרדי מערכת CRM לאיסוף וניהול מידע בזמן אמת, אשר סייעה רבות בפתרון בעיות אד-הוק והסרת חסמים.
לעניין מיפוי קרקע חקלאית , סמכויותיו של המשרד בתחום תכנון הקרקע החקלאית נלקחו ממנו, עם העברת רשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר למשרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי בפברואר 2023. על אף זאת, המשרד פעל להיות שותף מלא לתחום התכנון הקרקע החקלאית, גם בשעת המלחמה. בנוסף, בימים אלה, שוקד המשרד על הקמת מערכת "תיק חקלאי", אשר תאפשר הצגת כלל המידע הרלוונטי אודות חקלאי ישראל.
בנוסף, במהלך השנה הראשונה למלחמת "חרבות ברזל", ביצע המשרד מיפוי נרחב של נזקי הקרקע שנגרמו כתוצאה מפעילות צבאית בחבל תקומה ובגבול הצפון. ובימים אלה מעניק המשרד תמיכות ייעודיות לחקלאים לאור הפגיעה בקרקע. בנוסף לאלה, המשרד עובד על גיבוש תמ"א לחקלאות, מהלך שיבטיח את היקף הקרקע הנדרש לחקלאות לשנים הבאות בכדי לדאוג לביטחון המזון.
לעניין מיגון המשקים החקלאיים: נושא מיגון המשקים החקלאיים מצוי באחריות פיקוד העורף. עם זאת, מתוך הבנת החשיבות בשמירה על רציפות תפקודית של החקלאות הישראלית וביטחון המזון הלאומי, משרד החקלאות וביטחון המזון נטל על עצמו אחריות יזומה והוביל מהלך רחב היקף. מאז חודש מרץ 2023 רכש והציב המשרד, מתקציבו, למעלה מ־1,000 מיגוניות במשקים חקלאיים, בלולים וברפתות באזורי הלחימה – הן בחבל תקומה והן בצפון הארץ. מהלך זה החל עוד טרם מלחמת חרבות ברזל והמשיך לאחר פרוץ המלחמה, על מנת לאפשר לחקלאים להמשיך בפעילותם השוטפת, לשמור על רציפות הייצור החקלאי, ולהבטיח ביטחון מזון ורציפות אספקה לציבור בישראל (מדיניות מדפים מלאים").
באשר למיפוי פערי מיגון ותיעדוף תמיכה במיגון משקים חקלאיים: כאמור, המשרד אינו אמון על הצבת מיגונית במשק חקלאי פרטי, ולפיכך אין ברשותו מאגר מידע מקיף ומעודכן על מצב המיגון בפועל בכל אחד מהמשקים. חקלאים אשר רכשו מיגוניות או אמצעי מיגון אחרים עשו זאת ביוזמתם וללא תיווך המשרד, מה שמקשה על קבלת תמונה מלאה לגבי הפערים הקיימים בשטח בזמן אמת. כמו כן, המשרד סבור כי נדרש מהלך בין-משרדי מוסדר, שיבחן את סוגיית מיגון המשקים החקלאיים כמערכת שלמה, ויגדיר מדיניות לאומית סדורה שיוביל פיקוד העורף, לרבות סמכויות, תקציב, מנגנוני תיעדוף וקריטריונים מקצועיים לחלוקת אמצעי מיגון באזורים חקלאיים.
לעניין מימון: רכישה והצבה של מיגוניות במשקים החקלאיים לפני המלחמה ובמהלכה , המשרד כרשות מינהלית, מקפיד להקצות את המשאב הציבורי – הן בשגרה והן בעת חירום – באופן שוויוני, צודק ויעיל, תוך התאמה לצרכים המשתנים והגשמת מטרות ההקצאה. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", התעורר צורך מיידי בהצבת מיגוניות באזורים החקלאיים הסמוכים לקו העימות, לצורך הגנה על חיי אדם ושמירה על רציפות הפעילות החקלאית. המשרד פעל באופן מהיר וחסר תקדים, כך שכבר ביום 12.10.23 החל המשרד בהזמנת המיגוניות מהספקים, במקביל למיפוי הצרכים והצבת המיגוניות. יצוין כי, המשרד ביצע את הקצאת המיגוניות בחמש פעימות.
הפעימה הראשונה בוצעה טרם פרוץ המלחמה בהתאם לנוהל שפרסם המשרד, אשר כלל ביקורי שטח ובדיקת פערי מיגון. הפעימה השנייה בוצעה מיד עם פרוץ המלחמה, בתגובה מהירה לצרכים הדחופים. הפעימות השלישית והרביעית התבצעו במחצית השנייה של שנת 2024, באמצעות פרסום נהלי תמיכה מסודרים, אשר אפשרו השלמת ההקצאה בצורה מוסדרת, שקופה ואחראית וכך גם, עם פרוץ מערכת "עם כלביא", בפעימה החמישית, כאשר פעל המשרד בנוהל ייעודי לחלוקת מיגוניות לטובת הבטחת ביטחון המזון הלאומי והמשך הרציפות התפקודית, בהתאם לפערי המיגון. בסך הכול הציב המשרד מעל 1,000 מיגוניות במשקים חקלאיים, לולים ורפתות באזורי הלחימה בחבל תקומה ובאזור הצפון במטרה לשמור על הרציפות התפקודית בחקלאות בהיקף של למעלה מ-50 מיליון ש"ח.
לעניין הסכמים בילטרליים ומחסור בעובדים: נושא הסכמים בילטרליים ומחסור בעובדים מנוהל ברשות האוכלוסין וההגירה ובשיתוף משרד החוץ. עם פרוץ המלחמה נסגרו שערי מדינת ישראל בפני כ־15,000 עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון, ובמקביל עזבו את הארץ כ־9,700 עובדים מתאילנד בטיסות חילוץ שמומנו על ידי ממשלת תאילנד. כתוצאה מכך, התמודד ענף החקלאות, כמו ענפים נוספים, עם משבר כוח האדם החריף ביותר שידע מאז קום המדינה. תרחיש ייחוס חמור ככל שיהיה, לא צפה סדר גודל של נטישת עובדים זרים, חטיפתם והירצחם בשבי, בסדר גודל כזה. בהתאם, המצב הביטחוני בשנתיים האחרונות השפיע באופן ממשי על היכולת להבאת עובדים זרים.
על אף האתגרים הביטחוניים החריגים בשנתיים האחרונות, משרד החקלאות וביטחון המזון פעל בנחישות כדי להבטיח כוח אדם חקלאי יציב. כתוצאה ממאמצים מתמשכים של המשרד, הופסקו טיסות החילוץ, נבלמה עזיבת העובדים את ישראל, הוגדלה ההקצאה הממשלתית למכסות עובדים זרים לחקלאות לרמה הגבוהה ביותר אי פעם, מכ-30,000 ל-70,000 עובדים. במקביל, נחתמו הסכמים בילטרליים חדשים עם סרי לנקה ומלאווי, שנועדו לגוון את מקורות כוח האדם ולהבטיח יציבות בענף. בנוסף, שר החקלאות קיים מאז פרוץ המלחמה שורה של פגישות ושיחות עבודה עם שגרירת תאילנד ושר העבודה התאילנדי, במטרה להחזיר עובדים תאילנדים לישראל. מהלך זה נשא פרי והוביל לחידוש הגעת עובדים מתאילנד.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.