יוסי שרעבי נטמן; בתו ספדה: "כשהודיעו שנרצחת, משהו בי מת"
המונים ליוו את מסע הלוויה של החלל החטוף מבארי • הנשיא הרצוג: "אני מבקש – ממך יוסי, מכם משפחת שרעבי ומקיבוץ בארי כולו - סליחה" • אלמנתו ספדה: "אני גם יודעת שאתה מסתכל עלינו ושומר עלינו מלמעלה"
נירה שרעבי בהלוויתו של יוסי שרעבי, 27/10/2025 צילום: פאולינה פטימר, מטה משפחות החטופים
למעלה משנתיים לאחר שנחטף: החלל-החטוף יוסי שרעבי מובא היום (שני) למנוחות בבית העלמין בקיבוץ בארי. מסע הלוויה יצא מראשון לציון, ולאורך מסלול הנסיעה, המוני ישראלים עמדו לצידי הדרך עם דגלי ישראל, וליוו את יוסי בדרכו האחרונה.
מומלצים
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לשרעבי: "יוסי היקר והאהוב, אנחנו מלווים אותך היום למנוחת עולמים; סוף-סוף - למנוחת עולמים; באדמה שכה אהבת, בנוף מולדתך. לא זכיתי להכיר אותך, יוסי, אבל מנירה היקרה - שכמהה, ודאגה, ונלחמה בגבורה כל העת על שובך, מהאחים הגיבורים שלך, מכל המשפחה, ומחברי בארי, שמעתי שוב ושוב איזו דמות מופלאה איבדנו, איזה מאור כבה בתוכנו עם לכתך. בעל לב חם ורחב, אבא נהדר, בן זוג אוהב, אח קרוב ומסור, חבר אמת, מענטש. חפץ חיים, אוהב חיים".
הוא הוסיף: "במעמד הכואב והמייסר הזה, כנשיא מדינת ישראל, בשם מדינת ישראל והעם כולו, אני מבקש – ממך יוסי, מכם משפחת שרעבי ומקיבוץ בארי כולו - סליחה ומחילה. סליחה יוסי שלא הצלנו אותך ושלא השבנו אותך קודם. סליחה שלא הצלחנו להגן עליכם באותו יום ארור. סליחה שלא עמדנו כאן לצידכם – אל מול מפלצות האדם. סליחה שלקח כל כך הרבה זמן להשיב את יוסי לנוף מולדתו. ברגע הכואב הזה, אני אומר - בשם מדינת ישראל כולה: תודה לכם ותודה עליכם".
הרצוג סיכם: "בימים בהם נדמה שהחברה שלנו חוזרת למחוזות של שנאת חינם, שאנחנו מתווכחים עד כלות, ושהכאב נהיה כל כך גדול עד שקשה לראות את האדם שֶׁלְצִדֵנוּ, משפחת שרעבי מלמדת אותנו שיעור גדול: מה זה להיות ביחד - עם אחד! מה זה להיות אחים ואחיות באמת. יקירותיי ויקיריי, האור הטוב של יוסי, הגבורה והאצילות שבו, החום והמתיקות יישארו איתנו תמיד; ובכוחם, וברוחם, נמשיך לתקן, לבנות מחדש, להרבות אור ולדבוק בכל כוחנו בחיים מכאן נזעק להשבת כולם, כל החטופים החללים לקבר ישראל ונתפלל ונייחל לימים שהשקט, השלווה והתקווה יחזרו לכאן, לבארי ולכל העוטף".
נירה שרעבי, אלמנתו של יוסי, ספדה: "יוס, אני עומדת היום במקום שמתחיל מהסוף. שנתיים שאני לא נושמת. שנתיים שאני זועקת בתוך הלב פנימה ושואלת "למה??". כואבת אותך. כאב של מלאכים. באיזה עולם בנות צריכות לקבור את אביהן מוקדם כל כך? באיזה עולם אמא צריכה לקבור את בנה? באיזה עולם אישה צריכה לקבור את אהוב ליבה כשעוד נשאר כל כך הרבה להספיק?".
"הכרתי אותך אחרי המון זמן שחיכיתי, וכשהגעת מייד ידעתי - זה זה. זה אתה. איש שיש בו את הכל. אני זוכרת שלא הצלחתי להבין איך יכול להיות אדם עם לב טוב כל כך. עם השנים הכרתי אותך יותר ויותר, והבנתי שאין בך צדדים נסתרים, רק עוד ועוד מהטוב הזה", הוסיפה, "התכניות שרקמנו לשנינו לא יקרו. אני הולכת לישון לבד. מתעוררת לבד".
"הצלת אותי, הצלת את הלב שלי. כבר שנתיים שאני פוחדת ללכת לישון, כי אתה לא שם- ואם יקרה לי משהו? כל שיר מזכיר לי אותך, אני נושמת אותך מהרגע שאני פוקחת עיניים, וכל הלילה. אני נאחזת בך, כמו תמיד, ויודעת שזה הרגע שצריכה להתחיל לשחרר", ספדה נירה, "אני מבטיחה לך שאהיה פה תמיד עבור אמא שלך. נחבק אותה גם בשבילך. אני יודעת שאם היית פה היית אומר לי שצריך להמשיך קדימה, שחשוב להראות לבנות את הדרך הנכונה ולהיות עבורן תמיד. היית מבקש שאתן לעצמי מרחב להתחיל שוב לנשום. אני גם יודעת שאתה מסתכל עלינו ושומר עלינו מלמעלה".
אופיר שרעבי, בתו של יוסי, נפרדה בדמעות: "אני עוד מחכה לך אבא, תבוא לי בחלומות, אני מתחננת. שבוע לפני שהודיעו שאתה חוזר, חלמתי חלום ראשון מאז השבעה באוקטובר, והחלום הזה היה עליך- שמודיעים לי שבעוד שבוע תחזור. ואני לא מאמינה, זה הגיע, החלום הזה קרה, אך לא כמו שדמיינתי. לא רציתי שככה יסתיים החלום".
"שנתיים שאני מדמיינת אותו: אני רצה לחבק אותך בבית חולים. רציתי לקבל הודעה שאני צריכה לארוז מזוודה כי אבא חוזר. ובמקום זה מחכה לקבור אותך. באיזה עולם זה קורה? למה יש אנשים כל כך רעים בעולם הזה אבא? ואתה היית אדם כל כך טוב. כמה זכיתי שאתה אבא שלי. אני גאה להגיד שאני הבת שלך ולנצח אהיה. אזכור את החוויות שעשינו ביחד, את הגלישה שהייתה חלק בלתי נפרד מאיתנו, ועדיין אבא, ממשיכה ומרגישה שאתה שם, איתי, תופס גל ואומר לי "את אלופה אני גאה בך". תודה על 14 השנים הטובות בחיי", ספדה.
יובל שרעבי, בתו של יוסי, אמרה כי זו הפעם הראשונה מזה שנתיים שהיא באמת מצליחה לנשום, "אתה סוף סוף חזרת הביתה, לא בדרך שבה רציתי שתחזור אליי, אבל לפחות עכשיו תוכל לנוח ולהתחבר לשלווה שתמיד הייתה בך". היא סיפרה כי כשנודע לה בחודש ינואר האחרון כי נרצח בשבי "משהו בי מת איתך. ועדיין, כשאני מסתכלת במראה אני רואה אותך בי, אז אני לא אפרד ממך".
אופיר אנגל, בן זוגה של יובל, ששהה עם יוסי בשבי, סיפר על הרגעים שלהם יחד: "מהרגע שהודיעו לנו שנהרגת אני לא מסוגל לדבר עליך, ולהגיד מי היית בשבילי באמת, מה היית בשבילי בימים הכי קשים שלי. מאז שחזרתי לא הפסקתי לקוות ולהאמין שתחזור גם אתה, אני חושב עליך ועל השקט שלך - גם ברגעים שלא מובן שיהיה לך, הצלחת להחזיק את כולנו שם בעזה".
שורד השבי ואחיו של יוסי, אלי שרעבי, סיפר כי לאחר יותר משנתיים של חרדה וחוסר ודאות "אנחנו סוף סוף זוכרים לקבור אותך כאן בבית, באדמת בארי. זה לא הסוף שייחלנו לו, אך זו התחלה של צדק מאוחר". אלי סיפר על יום המתקפה: "ב-7 באוקטובר נחטפת מעולמך, מעולמם של אהוביך. אהבה לא שוכחת, משפחה וחברים לעולם לא מוותרים. היום אנחנו נפרדים, אנחנו נמשיך, בשמך, בזכרך, בדרכך - נבטיח שנזכור, שנספר, ושנאהב, בדיוק כמו שאתה אהבת.
כזכור, שרעבי נחטף בחיים מקיבוץ בארי, ועל פי תחקיר צה"ל - נהרג מקריסת מבנה בו הוחזק. הוא שהה במקום, סמוך למבנה שהותקף על ידי חיל האוויר, בעקבות התרעה מודיעינית על כוונה להוציא ממנו התקפה לעבר כוחותינו.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.