שבו לאדמת הקיבוץ: נדב וים שנרצחו ב-7/10 נקברו בכפר עזה
לאחר שנקברו באופן זמני בשפיים, נדב גולדשטיין-אלמוג ובתו ים הובאו למנוחות בבית העלמין בקיבוץ • אגם, בתו של נדב ואחותה של ים: "בעזה חשבתי מה לכתוב לכם על המצבות, קיוויתי גם לנס"
לאחר שנקברו באופן זמני בשפיים, נדב גולדשטיין-אלמוג ובתו ים שנרצחו בשבעה באוקטובר שבו לאדמת הקיבוץ ונקברו בבית העלמין בכפר עזה.
מומלצים
אגם, בתו של נדב ואחותה של ים, סיפרה: "בעזה חשבתי מה לכתוב לכם על המצבות, איך אעמוד מעל הקברים ואצרח. קיוויתי גם לנס - אולי הגיע אמבולנס רגע אחרי שחטפו אותנו והצילו אתכם. לא יכולה להאמין שהרוע הזה לקח לי אתכם".
"היום מעל קבריכם אודה על 17 שנים שבהן לא היה חסר לי דבר, על זה שהרגשתי כל כך בטוחה בבית שההורים שלי בנו. היום, מעל קבריכם, אודה על אחותי הגדולה והטובה שמלאה בשמחת חיים. אודה על ארוחות השישי שהיו כל כך חשובות לנו כמשפחה. אודה על מה שהשארתם לי - על חוויות וזיכרונות. היום תיקברו בפעם האחרונה ויחד איתכם יקבר חלק ממני. הלוואי שאחרי חזרתכם הביתה יחזירו גם את גלי וזיוי האהובים שלנו ואת כל שאר החטופים", אמרה אגם.
חן, אלמנתו של נדב ואימה של ים: "ילדה בכורה ואהובה שלי, נדב אהוב שלי, רק כשחזרנו מעזה עדכנו אותנו שקברו אתכם קבורה זמנית בשפיים. לא היינו בהלוויה בשפיים כי היינו שבויים בעזה. זה חלק מהסיפור של ה-7 באוקטובר - אי אפשר היה לקבור בכפר עזה".
"קשה לי לומר תיאורים פסטורליים על כך שמחזירים אותם לאדמת הקיבוץ הירוק אחרי החילול של המחבלים. אינני יודעת אם אוכל לשוב לגור כאן. אני כואבת כל כך את האובדן הבלתי יתואר של נדב וים ושל הבית. החיים לעולם לא יחזרו להיות כמו לפני 7 באוקטובר".
ורדה, אמא של נדב וסבתא של ים: "כל כך אירוני שאתם חוזרים הביתה לפנינו. הבית החדש יהיה מואר וצבעוני כפי שהיה - ועצוב בו זמנית. חן והילדים ששרדו את המנהרות בעזה הם אמיצים ומתמודדים עם הרבה עצב וגעגוע ומראים שלאט לאט אפשר להגיע לריפוי ושיקום".
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.