דלג לתוכן
מבזקים

החות'ים שונאים אותו: נווט הקרב שתקף בצנעא מדבר

סרן ש', נווט קרב בטייסת 69 ("הפטישים") שיחזר את הרגעים מרוטי העצבים של התקיפה מעל בירת תימן • "הרעד בכנף המטוס, הצליל הקצר מיד אחריו - הם האות לכך שזהו זה - החימוש בדרך למטרה ורק אז מותר לנשום באמת"

פורסם: עודכן:

הרחק מעל שמי צנעא, יש רגע אחד בו העולם כולו מצטמצם לנקודה אחת על מסך קטן. סרן ש', נווט קרב בטייסת 69 ("הפטישים") שיחזר את הרגע מאתמול (ראשון): "הרעד שמורגש בכנף המטוס, הצליל הקצר שבא מיד אחריו - הם האות לכך שזהו זה - החימוש בדרך למטרה. רק אז מותר להתחיל לנשום באמת".

מומלצים

משימתו של ש' הייתה ממוקדת - פגיעה בתחנת כוח בצנעא. "כשהקשר בקוקפיט יציב ורציף, המטרה נעולה בכוונת ואין שינוי של הרגע האחרון, כל תשומת הלב מתנקזת לביצוע מדויק - ולפגיעה ביעד התקיפה". הדרך לבירת תימן אורכת שעות ארוכות, מתוחות ומלאות אי וודאות. "צריך להיות במוכנות לכל תרחיש, גם לבלתי צפוי ביותר", הבהיר נווט הקרב. 

"אין דבר כזה 'טיסה שגרתית'", אמר ש', "בכל טיסה הראש לא נח לרגע, ותמיד חושב על מה שעלול לקרות". אך עבורו, הייתה המשימה הספציפית הזו חוויה יוצאת דופן: במשך שנים לקח סרן ש' חלק בתכנון מבצעים ארוכי טווח בזירה התימנית - וכל אלו התתקבצו לרגע הזה, כאשר לראשונה, תקף במרחב אותו למד להכיר היטב. 
מטוס צה צילום: דובר צה"ל

בתור מי שמוציא את התוכנית מהכוח אל הפועל, ההתרגשות הייתה מוחשית: "התנאים המבצעיים ותחושת השליחות, מלווים אותך הרבה מעבר לרגעי הטיסה. ברגע המכריע של הטלת החימוש, המתח נמצא בשיא - וכאשר הוא פוגע ביעד התקיפה, צפה ומתפשטת תחושת הקלה".

בין הגיחות והלחץ המבצעי, יש גם חיים אישיים ייחודיים לא פחות. סרן ש' נשוי לסרן ת', קצינת מודיעין ביחידה 8200, שחוקרת לעומק את הזירות בהן פועל בעלה - לפעמים אפילו יותר ממנו, כפי שהוא עצמו מעיד בחיוך: "האמת היא שאני האדם הכי פחות מעודכן בבית, לא פעם היא יודעת על התקיפות שלי עוד לפניי". 

ההבנה שהתפקידים של שניהם כרוכים בהרבה סודיות ולחץ, הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהזוגיות שלהם. "אנחנו מתראים בסופי שבוע, מתקשרים כשאפשר, לפעמים אפילו בצ'אטים המבצעיים. זה לא פשוט, אבל דווקא הידיעה שהיא מבינה לעומק כל פרט, כל סיטואציה וכל שיחה - מחזקת אותנו ומעניקה עוד כוח. לא אצל כל הזוגות השותפה לחיים היא גם שותפה לסודות".

אחרי שהמשימה הושלמה, יש לסרן ש' טקס קטן שחוזר על עצמו: "קודם כל נותנים חיבוק גדול לגף הטכני - הם אלה שמביאים אותך עד לשם בבטחה, דואגים לך, ועושים לילות כימים כדי שההצלחה הזו בשמיים תתאפשר. אחר כך, מביאים כיף לטייס שישב לידי וצלל איתי לתוך האירוע. לבסוף אני מרים טלפון לאשתי - והיא, כרגיל, כבר מודעת להכל"

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.