תחקיר "ניו יורק טיימס": משרד התפוצות יזם קמפיין השפעה נגד מחוקקים בארה"ב
קמפיין ההשפעה הנרחב תוכנן על ידי משרד התפוצות, ובוצע על ידי חברת שיווק ישראל בעלות של 2 מיליארד דולר • חשבונות התמקדו בנבחרי ציבור אמריקאים - ובמיוחד בפוליטיקאים שחורים ודמוקרטים
בעיתון האמריקאי הניו יורק טיימס פורסם היום (רביעי) תחקיר החושף כיצד משרד התפוצות הישראלי ניהל מבצע מיוחד ברשתות החברתיות - שכלל רשת בוטים פרו-ישראלית, אתרי מידע וחשבונות מזויפים - במטרה לעודד את חברי הקונגרס הדמוקרטים והציבור האמריקאי בכללותו לתמוך בישראל.
מומלצים
כאמור, משרד התפוצות הוא האחראי על הקמפיין. המשרד הקצה כ-2 מיליון דולר למבצע, ושכר את שירותי החברה הישראלית סטואיק למטרת הביצוע. הקמפיין כלל מאות חשבונות מזויפים ובוטים, אשר הדהדו אתרים פיקטיביים במטרה לייצר מצג שווא של תמיכה בישראל.
לפי התחקיר, בשיא המבצע, סטואיק השתמשה במאות חשבונות מזויפים של אזרחים אמריקאים ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), בפייסבוק ובאינסטגרם כדי לפרסם תגובות פרו-ישראליות. החשבונות התמקדו במחוקקים אמריקאים - ובמיוחד בפוליטיקאים שחורים ודמוקרטים, כמו חבר בית הנבחרים האקים ג'פריס, מנהיג המיעוט בבית הנבחרים מניו יורק, והסנאטור רפאל וורנוק מג'ורג'יה, עם פוסטים שקראו להם להמשיך לממן את צבא ישראל.
בנוסף לכתבה של הניו יורק טיימס, תחקיר של פייק ריפורטר - מיזם ישראלי שמוביל מאבק אזרחי נגד תעמולה, דיסאינפורמציה, שיח שנאה, אלימות והסתה ברשת - חשף גם הוא ממצאים על המבצע של משרד התפוצות.
פייק ריפורטר חשפו כי החל מחודש אפריל, קידמה הרשת מספר אתרים ונכסים דיגיטליים: האתר uc4canada הפונה לקהל קנדי ומפרסם תכנים המזהירים מפני עליית האסלאם בקנדה; האתר "Arab Slave Trade" המתמקד בהיסטוריה של עבדים מאפריקה במאה ה-18 וה-19 בידי ערבים מוסלמים.; האתר "Serenity Now!" המציג תכנים אנטי-ממסדיים ומרבה לבקר את התנועה הפרוגרסיבית בארה״ב, "המובלת בידי תרבות ה-WOKE", ואת יחסה העוין לישראל.
"תפקידה של ישראל בכך הוא פזיז וכנראה לא יעיל", אמר אחיה שץ, מנכ"ל פייק ריפורטר. "העובדה שישראל ניהלה מבצע שמתערב בפוליטיקה האמריקנית היא חסרת אחריות באופן קיצוני".
מומחים אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי המבצע הוא המקרה המתועד הראשון שבו ממשלת ישראל מארגנת קמפיין להשפעה על ממשלת ארה"ב. ההערכה הרווחת היא כי איראן, צפון קוריאה, סין, רוסיה וארה"ב הקימו קמפיינים דומים ברשת, אך לעתים קרובות מסוות את מעורבותן על ידי מיקור חוץ של העבודה לחברות פרטיות או הפעלתן דרך מדינה שלישית.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.