החלל החטוף יאיר יעקב הובא למנוחות: "הגעגוע קורע מבפנים"
החטוף החלל שהוחזר אחר 614 יום נקבר בניר עוז • אם ילדיו, רננה ספדה: "בנינו על הקסם האישי ויכולת ההסתגלות שלך שיחזירו אותך בחיים" • "אני זוכרת כל מילה איתך בשיחה איתך ב-7.10", סיפרה ביתו שיר
יאיר יעקב, שנרצח ונחטף מניר עוז ב-7 לאוקטובר, והושב במבצע צבאי בשבוע שעבר, מובא היום (שישי) למנוחות בבית העלמין בקיבוצו. בשל המלחמה עם איראן והנחיות פיקוד העורף הטקס נערך בנוכחות מצומצמת של חברים ומשפחה. חילוצו של יאיר בוצע לאחר 614 ימים. בניו, אור ויגיל, ובת זוגו מירב טל, הושבו לארץ בסוף נובמבר 2023 בעסקת חטופים.
בתו הבכורה, שיר יעקב, שבעצמה שרדה את הטבח, פנתה אליו מעל הקבר הטרי: "כמה חיכיתי לרגע הזה שתהיה כאן, כמה פעמים צעקתי שאני רוצה את אבא שלי בחזרה בלי להצליח להכין את עצמי לרגע שזאת הפעם האחרונה, מכניסים אותך לאדמה, לשלוות עולמים שגם בחייך כלכך האמנת בשלווה שכזו".
מומלצים
"השבעה באוקטובר הוא היום השחור בחיי", המשיכה שיר. "אני זוכרת כל מילה בשיחות איתך באותו הבוקר, את השיחה האחרונה, איך בכוחות אחרונים כנראה הצלחת להתקשר ולהגיד "שקצת נפצעת" ושאזעיק עזרה. וניסיתי להזעיק אותה, בחוסר אונים, כבולה בין ארבע קירות עם שתי זוגות ידיים שאוחזות בידית, רק כ200 מטרים ממך וממאיו. בכמה דקות נעלמתם לי, ואני? לא יכולתי לעשות כלום"
"פאפי. אני נפרדת. אבל נשארת איתך. כי אתה נשאר איתי. אוהבת ומתגעגעת, מתגעגעת געגועיי עולמים.
כשהייתי קטנה, בכל פעם שנאלצתי לעבור הליך רפואי והייתי מפחדת, היית אומר לי להסתכל עליך ולנשוך לך חזק חזק את האצבע כדי שאעביר אלייך את הכאב. למי אתה העברת את הכאב שלך ברגעים האלה שכל-כך סבלת? איך תמיד היית עושה פרצופים וקולות של כאב כדי שאצחק קצת. עכשיו אין קול ואין צחוק", נפרדה הבת בעצב.
בת זוגו, מירב טל, שנחטפה גם היא לרצועת עזה, סיפרה עליו. "היית גבר של פעם – נדיר, אמיתי, מלא כבוד ונתינה. כולם אהבו אותך – איך אפשר היה שלא? הזמן שלנו יחד לא יישכח לעולם. כל רגע איתך היה מתנה. שיר אור ויגיל תמיד איתי, הם לא עוזבים אותי לרגע, אני מסתכלת עליהם ורואה אותך. החיוך שלך, הטוב שלך, הלב הענק שלך. אני אוהבת אותך אהבת נפש, יאיא שלי. מודה על כל רגע שזכיתי להיות איתך, ומודה מעומק הלב לכל מי שהחזיר אותך אלינו".
"כשראינו אותך מובל באכזריות אל מחוץ לביתך אבל על הרגליים, הייתה לנו תקווה ענקית שתחזור בחיים", סיפרה רננה גומא, גרושתו ואם ילדיו. "בעיקר בנינו על אותו קסם אישי ויכולת הסתגלות חתולית שיאפשרו לך ליצור קשר טוב עם השובים. לצערנו זה לא קרה. אני מקווה שלא סבלת. אי אפשר לדמיין את האימה והבעתה שחווית באותם רגעים. אני מקווה שהילדים שלנו, המשפחה והחברים סביבנו יזכרו אותך כפי שהיית החייך- רוקד, שמח ושר, ושהתמונות האחרונות שלך לא יגדירו את מורשתך".
בשם קיבוץ ניר עוז ספדה עדה בזר: "יאיא עבד תחילה בגד"ש, ולאחר מכן במספר משקים חקלאיים באזור כמנהל עבודה. בשנים האחרונות עבד במוסך בקיבוץ עלומים, שם התמסר כולו בחריצות האופיינית לו לכל משימה. הוא היה איש של בוקר, והיה מגיע מוקדם לעבודה, להכין לכולם קפה שחור טורקי קטן. כמו שאהב".
הנשיא הרצוג שלח הודעת תנחומים, וקרא לפעול להשבת החטופים שעודם בשבי. "התממשה החובה העליונה להחזירו למנוחת עולמים בנוף מולדתו. תנחומיי הכנים למשפחת יעקב, אוהביו ואהוביו של יאיא ולכל קהילת ניר עוז. בשעה שישראל נלחמת בעוז מול איראן וכשהחברה הישראלית סופגת מטחי טילים ואבידות ומפגינה חוסן מעורר השתאות - אסור שנשכח לרגע את המשימה הערכית והקריטית: להשיב את כל אחיותינו ואחינו מגיהינום שבי המרצחים בעזה".
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.