מנדט אחד יכול להיות כל ההבדל: המפלגות שיכריעו את הבחירות | פרשנות
סגירת הרשימות חושפת שתי מערכות בחירות מקבילות: נתניהו נאבק לשמור את וינטר ואת הקולות החרדיים, בעוד איזנקוט ובנט צריכים למנוע זליגת קולות לגנץ, הנדל וזליכה • לפעמים, מנדט אחד עשוי להיות כל ההבדל
קלפי, אילוסטרציה צילום: Flash90
סגירת הרשימות והסקרים הראשונים שאחריה מציגים לנו מפה פוליטית חצי נעולה, אך מתנדנדת במיוחד מתחת לפני השטח. הנתונים מלמדים כי אנחנו לא נמצאים בקרב שקול בין שני גושים זהים, אלא בשתי מערכות בחירות מקבילות שמנהלים שני המחנות.
>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<
הקרב של בנימין נתניהו לא פשוט. הוא נלחם כבר תקופה ארוכה על מנדט אחד או שניים כדי לעבור את רף ה-61, אבל במקביל האתגר המרכזי שלו נסוב סביב מפלגות הימין של סמוטריץ' ו-וינטר.
מומלצים

נכון לנקודת הזמן הנוכחית, גוש הימין עשוי לקבל 60 מנדטים - זאת בתנאי שווינטר ועמך ישראל בפנים. נכון, וינטר הוא השחקן הפריך ביותר בגוש ביחס לאחרים, אך נכון לעכשיו גוש הימין יורד ל-58 מנדטים בלעדיו. כאן נוכחת הדילמה הכבדה ביותר של נתניהו ושחקני הגוש.
כאן זה לא נגמר: הנתונים שלנו מצביעים על כ-1.5% עד 2% מקולות המגזר החרדי שמסתובבים כרגע בשלל רשימות חרדיות מורדות שלא עוברות את אחוז החסימה, לפי הסדר הזה: צבע שחור, הציבור החרדי, אח"י והקהל. מדובר בשריפת כ-2 מנדטים יקרים מפז עבור גוש נתניהו. ניצני המרד הקטן הזה, במגזר שהיה היסטורית האלקטורט המושמע והנאמן ביותר, עלולים לעלות לגוש נתניהו בממשלה כולה.
מנגד, הקרב של גוש השינוי מסובך וקשה הרבה יותר. הגוש כולו עומד כרגע על כ-48 מנדטים בלבד. גם בשלל תרחישים מדומיינים ודמיוניים, גוש השינוי עדיין לא מגרד לבדו את הרוב הדרוש להקמת ממשלה נכון לעת הזו.
בינתיים, בגוש השינוי בנט מציג התאוששות מרתקת ויציבה לאורך זמן, וחוזר למספר דו ספרתי לראשונה מזה חודשיים וחצי. בנוסף, העובדה שליברמן ובנט מסרבים בתוקף להגדיר את איזנקוט כ"מועמד הגוש לראשות הממשלה" שוללת מאיזנקוט את לגיטימציית ההובלה. מכאן והלאה, האתגר של איזנקוט אינו לכבוש קהלים חדשים, אלא להגן על ה-22 מנדטים שיש לו. אם הוא לא יגן על הבייס, הפער בינו לבין בנט עוד עשוי להצטמצם.
בני גנץ שמביא קצת מעל 1%, לוקח את כל הקולות שלו מגוש השינוי. גנץ מספיק רלוונטי כדי לשאוב קולות, אך קטן מדי, כרגע, בכדי לעבור אחוז חסימה. עצירה של כחול לבן באזורי ה-2% עד 2.5% עלולה להביא לשריפת קולות המונית, רובם על חשבון איזנקוט ובנט. הסכנה מבחינת גוש האופוזיציה היא לא שגנץ ייכנס, אלא שהוא כמעט ייכנס.
בשורה התחתונה: סגירת הרשימות מעבירה את המערכת הפוליטית משלב ההבטחות לשלב המתמטיקה האכזרית. המשחק כעת אינו מי גורף יותר כותרות, אלא מי מנהל נכון יותר את אחוז החסימה.
נתניהו יצטרך לקבל החלטה האם לשמור את וינטר מעל המים - או אולי דווקא לנסות להוריד אותו בכל הכוח, כאשר אין וודאות גורפת מה יהיה האימפקט בתרחיש שכזה. במקביל, נתניהו והמפלגות החרדיות יהיו חייבים לסתום את החורים במגזר החרדי. מהצד השני, איזנקוט ובנט יהיו חייבים לנסות ולשתות את גנץ, הנדל וזליכה - לפני שאלה ישרפו להם, נכון לעכשיו, את הסיכוי האחרון שעוד נותר.
אכזרי, כבר אמרנו?
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.