היועמ"שית לנתניהו: חל איסור למנות ראש שב"כ חדש
ראשי האופוזיציה עתרו נגד ההחלטה • הדיון בבג"ץ יתקיים לכל המאוחר ב-8 באפריל • מזכיר הממשלה פנה ליועמ"שית בדרישה לקבל ייצוג נפרד • "פיטוריו נעשו בזמן שהשירות חוקר את אנשי רה"מ בחשד שקיבלו כספים מקטאר"
רונן בר, ארכיון צילום: חיים גולדברג/פלאש 90
בג"ץ הוציא היום (שישי) צו ארעי נגד פיטורי רונן בר, זאת עד לדיון בנושא - שיתקיים לכל המאוחר עד ליום 8 באפריל. ההחלטה הגיעה בעקבות עתירות שהוגשו נגד ההחלטה לפטרו. מזכיר הממשלה פנה ליועמ"שית בדרישה לקבל ייצוג נפרד בעתירה, שהודיעה לנתניהו: חל איסור למנות ראש שב"כ חדש ואין לקיים ראיונות לתפקיד עד להחלטת בג"ץ.
מומלצים
כאמור, השרים הצביעו הלילה פה אחד בעד ההחלטה - לפיה יסיים ראש השירות את תפקידו ב-10 באפריל, או כאשר ייצא לו מחליף, המוקדם מביניהם.
בין בולטי המגישים, נמצאות מפלגות האופוזיציה שעתרו לבג"ץ, ובהן: יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והדמוקרטים. "מדובר בהחלטה שהתקבלה בניגוד עניינים חריף של ראש הממשלה, על בסיס שיקולים זרים, הקשורים בחקירות שב"כ בלשכת ראש הממשלה, ובעמדת שב"כ שפורסמה לאחרונה לפיה לדרג המדיני ישנה אחריות לאסון השבעה באוקטובר", נכתב בעתירה מטעמן.
"הייזום הבהול של פיטורי ראש השב"כ, בעת הזו, בימי לחימה, נעשה כאשר שירות הביטחון הכללי חוקר בימים אלה את אנשי אמונו של ראש הממשלה, בחשד שקיבלו כסף מגורמים הקשורים במישרין ופועלים עבור מדינת קטאר - אותה מדינה שמימנה את ארגון הטרור חמאס", הוסיפו, "ייזום הפיטורים נעשה רק לאחר שתחקיר שב"כ על הרקע לאסון השבעה באוקטובר הצביע במובהק על אחריות הדרג המדיני לאסון".
כמו כן, עתרה לבג"ץ גם התנועה לטוהר המידות, וטענה: "ראש הממשלה נתניהו, שנמצא בניגוד עניינים חריף, גורר את הממשלה כולה להחלטה שמסכנת את הדמוקרטיה הישראלית. ההחלטה לפטר את רונן בר סותרת את ההליך שקבעו ממשלות קודמות בדבר סיום כהונה של ראש השב"כ, ואת חוות הדעת המחייבת של היועצת המשפטית לממשלה. מעבר לכך, זוהי החלטה שהתקבלה בניגוד עניינים של ראש הממשלה, משיקולים זרים ברורים, שחברי הממשלה אף לא טרחו להסתיר, ובחוסר סבירות".
עתירה נוספת, הוגשה ע"י כ-10 חתומים, כאשר אחד מהם הוא חבר הכנסת לשעבר רם שפע מהעבודה. בפתח העתירה כתבו עו"ד חגי קלעי ויעל ויזל, כי "החלטה זו הינה ניסיון פסול ובלתי חוקי להפוך את הסמכות לסיים את כהונת ראש השב"כ לאמצעי לחץ ולכלי פוליטי, בניסיון להכפיף את השב"כ למרות פוליטית, ולהשפיע על הליך חקירה ספציפי, שאין להתירו".
כמו כן, בכלל הבקשות התייחסו העותרים למכתבה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, אשר ציינה השבוע: "טרם הבאת הצעת החלטה בדבר סיום הכהונה של ראש השב"כ, נדרש לקבל את המלצת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. זאת, בהתאם לכללים שקבעה הממשלה". כאמור, הממשלה לא עשתה זאת והחליטה להצביע על פיטורין באופן ישיר.
בישיבת הממשלה הצהיר ראש הממשלה נתניהו כי אין לו אמון בראש השב"כ וכי לדעתו הוא אינו האיש המתאים לשיקום הארגון. נתניהו הדגיש כי גישתו של בר לניהול המשא-ומתן הייתה רכה מדי, מה שלדבריו פגע ביכולת להביא לשחרור חטופים בתנאים טובים יותר. ראש הממשלה אף חשף כי לפני כחודשיים החליף את צוות המשא-ומתן והעביר את ניהולו לידי סגן ראש השב"כ – צעד שלדבריו הוביל לשיפור משמעותי בתהליך ולהפחתה בהדלפות.
הדברים נעשו כידוע במקביל לחקירה המתנהלת בימים אלו באחריות שב"כ בשם "קטאר-גייט", לפיה ישנו חשד לקבלת כספים מהמדינה עבור עובדים בלשכת ראש הממשלה. השבוע, איש העסקים הישראלי גיל בירגר הודה בהקלטה שנחשפה ברשת ב' שהעביר כסף מלוביסט אמריקני של ממשלת קטאר בשם ג׳יי פוטליק, לאלי פלדשטיין, החשוד בפרשת המסמכים המסווגים. לדבריו, עשה זאת כטובה לפוטליק בשל ענייני מע"מ. בשלב הזה טרם ידוע האם ידע שמדובר בכסף שמקורו בקטאר.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.