דלג לתוכן
מבזקים

"סיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב": הדו"ח החריף של המבקר על התלות בייבוא כלי נשק מחו"ל

המבקר קבע שישראל צריכה להגביר את העצמאות בייצור אמצעי לחימה • על עבודת הרבש"צים נכתב: "היו חלק מחומת המגן ב-7.10, אך שכרם הנמוך פוגע בתפקודם" • על בנק הדם: ב-7.10 היה מחסור קשה, מדובר בסיכון חמור

פורסם: עודכן:
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, ארכיון

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, ארכיון צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח המצייר תמונה עגומה על רקע מלחמת "חרבות ברזל", בכל הנוגע להתמודדות של המדינה עם מצבי חירום - במישור הצבאי ובמישור האזרחי כאחד.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

אחד הנושאים שנבדק על ידי המבקר הוא הצורך בשימור יכולות הייצור המקומי של אמצעי לחימה בישראל וההשפעה של התלות במדינות אחרות על מלחמת חרבות ברזל. "המלחמה הבליטה ביתר שאת את הצורך של ישראל להגביר את עצמאות ייצור אמצעי הלחימה 'כחול-לבן' ולצמצם את התלות במדינות זרות ובשיקולים בין-לאומיים בכל הנוגע לאספקת אמצעי לחימה ורכיבים הדרושים לייצורם". 

מומלצים

"לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל משרד הביטחון לא הכין תוכנית הכוללת מיפוי של כלל הסיכונים העולים מהסתמכות על רכש מחו"ל של רכיבים וחומרי גלם המשמשים לייצור אמצעי לחימה כחול-לבן ושל הדרכים לצמצומם", כותב המבקר. "בהיעדר תוכנית כאמור עלולה להיפגע יכולת ייצור אמצעי לחימה בארץ במצבי חירום ובעיתות מלחמה".

מהדו"ח עולה כי אובדן יכולות הייצור של חומרי גלם שהיו בארץ לפני יותר מעשור והתלות בחומרי גלם מחו"ל גרמו לסיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב. הדו"ח קובע כי על ראש הממשלה ושר הביטחון לבחון היטב את המסקנות ולתקן את הליקויים בהתאם. "מדובר בנושא הנוגע לביטחונם של אזרחי ישראל", נכתב.

השכר הנמוך של הרבשצ"ים - פוגע בתפקודם

נושא נוסף שזכה להתייחסות בדו"ח הוא תפקידם ומעמדם של רכזי הביטחון השוטף הצבאיים (רבש"צים). על פי המבקר, "הרבש"צים היו חלק מחומת המגן של אזרחי ישראל בשבעה באוקטובר". עם זאת, נקבע כי שכרם הנמוך ואי הסדרת מעמדם פוגעים ביכולתם לבצע את תפקידם. 

המבקר מצביע על כך שאף על פי שבביקורות קודמות צוינו הבעיות בהפעלת הרבש"צים, גם לאחר 20 שנה משרד הביטחון וצה"ל טרם תיקנו את הליקויים האמורים. "88% מהרבש"צים מסרו כי המתכונת הנוכחית של העסקתם פוגעת ביכולתם לממש את תפקידם כרבש"צים - על שר הביטחון ושר האוצר לפעול בהקדם לתיקון הליקויים", נקבע.

המבקר ממשיך וכותב כי על אף חיוניותם וחשיבותם של הרבש"צים בהיערכות היישובים למצבי החירום ובהתמודדות עימם - הגדרת תפקידם אינה אחידה בפקודות ובהוראות השונות של צה"ל ושל משרד הביטחון, ויש בעיה באופן שבו תפקידם מתורגם בפועל לפעילות בשטח. זאת, לפי הממצאים, נוכח מתכונת ההעסקה המורכבת של הרבש"צים, המכפיפה אותם לכמה מנחים, ובהם ועד היישוב שבו הם מועסקים, המפקד הצבאי וקב"ט הרשות המקומית. 

לבסוף, התייחס המבקר למצבו של משק הדם הלאומי. "בשבעה באוקטובר בשעה 12:00 היו אפס מנות דם מסוג O בבנק הדם של סורוקה ומנות דם ספורות בלבד בחדר הטראומה של בית החולים. פער דומה נמצא בברזילי", נכתב. עוד צוין כי יותר מחצי מבנקי הדם בבתי החולים אינם מוגנים, והדבר מהווה סיכון חמור ליכולת התפקוד של בתי החולים בעת מתקפת טילים.

"ניהול יעיל ואפקטיבי של משק הדם הלאומי בעת שגרה ובעיתות חירום, מרמת הרשות העליונה לאשפוז ובריאות, חמ"ל הבריאות הלאומי ומשרד הבריאות ועד מד"א ובתי החולים, יאפשר הליך יעיל ומהיר של אספקת דם בעיתות חירום ויבטיח מתן טיפול מיטבי לנפגעים ולחולים באירועי חירום", סיכם המבקר.

בנושא אבטחת קבוצות ספורט בחו"ל כתב: האירועים האלימים באמסטרדם חשפו ליקויים משמעותיים במוכנות הלאומית להתמודדות עם אירועי אלימות וטרור נגד ישראלים בחו"ל, שהולכים ומתגברים מאז פרוץ המלחמה. לאור העלייה החדה במוטיבציה לפגיעה ביעדים יהודיים, על גורמי הממשלה לבחון מחדש את המענה לאירועים רבי-נפגעים כדי להבטיח את ביטחון השוהים במדינות זרות.

תגובת משרד הביטחון

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לדו"ח המבקר: "העצמאות החימושית של מדינת ישראל נמצאת בליבת אסטרטגיית משרד הביטחון ובראש סדר העדיפויות. מפרוץ המלחמה ועל בסיס לקחיה, ובפרט בשנה האחרונה, פועל משרד הביטחון לסגור פערים של שנים ומקדם תוכנית רחבת היקף להשגת עצמאות חימושית ישראלית בהיקף של מיליארדי שקלים. 

על נושא שימור יכולות ייצור אמצעי לחימה כחול-לבן וההשפעה על מלחמת "חרבות ברזל" אמרו במשרד הביטחון: "עד כה הקים המשרד בשיתוף התעשיות הביטחוניות, תשתיות ייצור חדשות והרחיב קווי ייצור בכ-20 עולמות תוכן קריטיים. המאמצים הרבים, כמו גם פעולות חירום שביצע משרד הביטחון בשנה האחרונה, הביאו להאצה דרמטית של מאות אחוזים בקצב הייצור, בין השאר באמצעות ניהול חומרי גלם קריטיים, פתרון צווארי בקבוק והכשרת כוח אדם ייעודי בתעשיות הביטחוניות. בימים אלה מקדם משרד הביטחון תכנית להאצת רכש כחול לבן ועצמאות חימושית מקסימלית ברכיבים קריטיים כחלק מתוכנית בניין הכוח 'מגן ישראל' שאושרה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, בהיקף של 350 מיליארד שקלים לעשור".

צמצום הכוחות בעוטף: תמונת המצב בשטח - וחשש התושבים
צמצום הכוחות בעוטף: תמונת המצב בשטח - וחשש התושבים

בנושא הרבש"צים נאמר: "במהלך המלחמה המשרד הסדיר עשרות תקני רבש"צים ומאות ממלאי מקום נוספים ברחבי המדינה, הביא להקמת מוקד רבש"צים והגדלת כיתות הכוננות ברחבי הארץ, קידם הסדרת גבולות גזרה בין הרשות המעסיקה לבין צה"ל כמנחה מקצועי ועוד. בנוסף, מתוך הערכה והוקרה לתפקידם המשמעותי התייחס המתווה גם לשיפור תנאיהם של הרבש"צים, בין היתר המתווה הביא להעלאה משמעותית בשכרם, זאת בנוסף לרכיבי מעטפת נוספים של מדים ייעודיים, תעודות רבש"צ הכוללות סמכויות בחוק, הדרכות והכשרות מקצועיות, רכש נשקים חדישים ואמצעי לחימה מתקדמים, מענקי מצוינות ומענקי לחימה, אירועי הוקרה וזיכרון".

בגזרה הכלכלית, דו"ח המבקר על הדוחות הכספיים לשנת 2024 חשף ליקויים בהתנהלות אגף החשב הכללי, שלא עדכן מאז 2015 את גובה הערבות לחברת "אשרא" (העומד על 3.5 מיליארד דולר) למרות הצמיחה בתוצר ובייצוא. בנוסף, נמצא כי כ-75% מהבקשות לקרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בשנים 2023-2024 נדחו במערכת ללא המלצה חיובית של החשב הכללי, והמבקר דורש לתקן את הליקויים בניהול מסגרות האשראי והערבויות.

תגובת דובר צה"ל

בצה"ל דוחים בתוקף את ממצאי המבקר וטוענים כי הדו"ח לוקה ב"פגמים מהותיים" וכי "מהימנות ממצאיו מוטלים בספק", בעיקר בשל החלטת צוות הביקורת להימנע מקיום פגישות בצה"ל או בקשת חומרים. בנושא הרבש"צים, בצבא מבהירים כי הביקורת מטילה עליהם אחריות בתחומים "שאינם באחריותו או סמכותו על פי דין", שכן העסקתם מבוצעת על ידי היישובים ובאחריות משרד הפנים. צה"ל מדגיש כי טענת המבקר שהרבש"צים אינם מבינים את תפקידם "הופרכה ב-7 באוקטובר", שם הם פעלו בגבורה ובהתאם להנחיות, וכי הצבא "מוקיר את פועלם של הרבש"צים ולוחמי מחלקות ההגנה" המהווים חלק בלתי נפרד ממערך האבטחה.

בנוגע ליכולות הייצור והאמל"ח, בצה"ל קובעים באופן נחרץ כי "יכולות הלחימה לא נפגעו ולא נגרם סיכון לחיי הלוחמים בשדה הקרב בשל מצאי תחמושת". בצבא מבהירים כי תפקידם מצטמצם למיפוי הצורך המבצעי, בעוד ש"האחריות הכוללת בתחום הרכב וייצור האמל"ח מוטלת על משרד הביטחון". גם בנושא משק הדם, פיקוד העורף מבהיר כי הוא משמש כ"רגולטור בלבד בנושא המיגון", בעוד האחריות על ניהול המערך והגדרת האתרים היא של משרד הבריאות ומד"א, וכי על פי הערכת המצב הצבאית "אין צורך בכ-145 אתרים שיפעלו בחירום" כפי שדרש המבקר.

תגובת הרבש"צים

ארז סופר, רבש"צ מושב שאר ישוב, התייחס לממצאי הדו"ח והדגיש את הפער המקומם בין האחריות המוטלת על כתפיהם לבין ההכרה הממסדית: "כששמעתי על הממצאים העיקריים בדו"ח המבקר בנושא הרבש"צים, הבנתי שאנחנו עדיין לבד", אמר סופר. הוא תיאר מציאות שבה הרבש"צים פועלים במציאות מסורבלת שאינה מאפשרת להם שקט תעסוקתי: "היישוב מעסיק אותנו, אבל צה"ל מצייד ומאמן אותנו. משרד הביטחון מממן לנו את המשכורת, אך הרשויות המקומיות מנחות אותנו בשגרה".

סופר הוסיף כי התמונה שמתאר המבקר באה לידי ביטוי לא רק בשכר שנשאר בצורה עקבית מתחת לממוצע עד ליולי 2024, אלא בעיקר בחוסר הגדרת התפקיד: "בעשור האחרון הוגשו 14 הצעות חוק שניסו לעשות סדר בנושא, אך אף אחת מהן לא קודמה". בנוסף מציין סופר שבגלל מחלוקות בין משרד האוצר למשרד הביטחון, המלצות נוספות לשיפור מעמד הרבש"צים לא התקבלו, והרבש"צים עדיין אינם מוגדרים כאזרחים עובדי צה"ל - אף שוועדה שמינה שר הביטחון המליצה על כך מיד לאחר השבעה באוקטובר.

תגובת משרד הבריאות

בעניין מחסור במשק הדם: אירועי 7 באוקטובר היו חסרי תקדים בהיקפם ובעוצמתם, וחצו את תרחישי הייחוס שעל בסיסם נערכה מערכת הבריאות לאורך השנים. חרף תנאי אי־ודאות קיצוניים, עומסי פצועים חסרי תקדים, לחימה פעילה ואתגרי שינוע מורכבים – מערכת הבריאות הצליחה לשמור על רציפות תפקודית מלאה של משק הדם, ובפועל לא נרשם מחסור במנות דם שפגע במענה הרפואי או בהצלת חיי אדם.

משרד הבריאות סבור כי יש לבחון את קבלת ההחלטות והניהול המבצעי בהתאם לתמונת המצב שהייתה קיימת בזמן אמת, לצד הפקת לקחים מתמשכת וחיזוק מוכנות המערכת לאירועי חירום עתידיים.

כבר מראשית מלחמת חרבות ברזל פעל המשרד באופן עצמאי לתחקור האירועים וגיבש שורת צעדים מערכתיים לחיזוק המוכנות, הבקרה וניהול מלאי הדם בשגרה ובחירום. מרבית הצעדים יושמו במהלך המלחמה, וביתר שאת במסגרת ההיערכות לתרחישי הסלמה רחבים מול איראן. במסגרת זו עמדו רמות מלאי הדם ומנות הדם מסוג O ביעדים הלאומיים, ובמקביל נשמר איזון בין זמינות מלאי מספקת לבין צמצום השמדת מנות דם שלא נעשה בהן שימוש.

בעקבות המלחמה חודדו מנגנוני הניטור והבקרה, הוקם “פורום הדם בחירום” לניהול שוטף ומבצעי של התחום, והורחבו עבודות המטה עם מד״א, צה״ל ובתי החולים. בנוסף, מערכת שליטה מרכזית ממוחשבת לניהול תמונת מצב ארצית של מלאי הדם נמצאת בשלבי הקמה מתקדמים.

באשר לקשיים בשינוע מנות דם לבית החולים סורוקה, יש לזכור כי האירוע התרחש תחת לחימה פעילה, חסימות צירים ותנאים מבצעיים מורכבים בדרום הארץ, שלא אפשרו שגרת שינוע רגילה. למרות שבפועל לא נוצר מחסור במנות דם, המשרד תחקר את האירוע ומקדם כיום פתרונות שינוע חלופיים, ובהם גם יכולות שינוע באמצעות רחפנים, לצורך התמודדות עם מצבים של חסימות צירים נרחבות ותנאי לחימה.

בנוגע למקרני הדם המוזכרים בדוח, הנתונים המופיעים בו אינם עדכניים. כלל המכשירים הוצאו מבתי החולים והועברו לאחסון במקום בטוח. משרד הבריאות ימשיך לפעול לחיזוק המוכנות הלאומית, לשיפור יכולות הבקרה בזמן אמת ולהבטחת רציפות תפקודית של משק הדם בכל תרחיש חירום.

בעניין מיגון בתי חולים פערי המיגון בבתי חולים מסוימים: אירועי המלחמה חידדו את הצורך בהרחבה משמעותית של המיגון במערכת הבריאות, ובחיזוק יכולת הרציפות התפקודית של בתי החולים גם תחת מתקפות טילים ואירועי חירום רחבי היקף. כבר מראשית המערכה פועל משרד הבריאות באופן אינטנסיבי להרחבת המענים הממוגנים ולהתאמת בתי החולים לתרחישי לחימה ממושכים ומורכבים.

במסגרת זו הוקמו כ־5,200 מיטות ממוגנות נוספות בבתי החולים הכלליים ברחבי הארץ, בהשקעה כוללת של למעלה מ־600 מיליון ש״ח. במקביל קודמו עבודות מיגון לתשתיות קריטיות, הוקמו מערכות יתירות והותאמו מתחמי טיפול ואשפוז לפעילות בתנאי חירום, במטרה להבטיח המשך טיפול רפואי רציף ובטוח גם תחת איום ביטחוני מתמשך.

לצד המענים המיידיים, משרד הבריאות מקדם שורה רחבה של פרויקטים להרחבת היקף המיטות הממוגנות בטווח הקצר, הבינוני והארוך. חלק מהפרויקטים כבר הושלמו, ואחרים נמצאים בשלבי ביצוע מתקדמים. בנוסף, מקודם מודל לאומי של עתודות אשפוז ממוגנות, הכולל הקמת מתחמי אשפוז תת קרקעיים דו שימושיים במספר מוקדים בארץ, שישמשו בשגרה כחניונים ובחירום יוסבו במהירות למתחמי אשפוז ממוגנים.

במקביל פועל המשרד להרחבת הגמישות התפעולית של מערכת הבריאות באמצעות יצירת מחסנית לאומית של מיטות ממוגנות גם במוסדות רפואיים פרטיים, באופן שיאפשר פיזור עומסים ושמירה על רציפות טיפולית בעת חירום.

נכון להיום, שיעור המיטות הממוגנות במערכת האשפוז עומד על כ־64%, לאחר שמספר המיטות הממוגנות הוכפל. פרויקטים נוספים שכבר תוקצבו צפויים להעלות את שיעור המיטות הממוגנות לכ־70% בשנים הקרובות.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.