מלחמה על הבית: חמשת הצעדים שיכריעו את עתיד הביטחון של מדינת ישראל | דעה
לקיחת אדמה קבועה מחמאס, גירוש משפחות מחבלים חרף עמדת בג"ץ, והפיכת הגבול לשטח "חיים ומוות" במודל הקוריאני • חמש דרישות למדינת ישראל חפצת חיים
עזה, חיילים תולים דגל ישראל צילום: דובר צה"ל
הבטחת עתיד ילדינו והגנה על הבית של כל אחת ואחד מאיתנו עומדות למבחן גורלי, בעיצומה של מערכה ממושכת שאינה מותירה לנו ברירה אלא לשנות לחלוטין את חוקי המשחק. המציאות הנוכחית מחייבת אותנו להכיר בכך שאם חפצי חיים אנחנו כעם וכמדינה, חובתנו המיידית היא לאמץ תפיסת ביטחון אגרסיבית ויציאה מוחלטת מהעיוורון שבו היינו שרויים. הנה חמש הנקודות שאני משמיע בעקביות, מתוך הבנה עמוקה שכל יום שעובר ללא הכרעה מקרב את האיום הבא אל פתח ביתנו.

אדמה.
אחרי מה שהם עשו לנו בשבת של ה-7 באוקטובר אנחנו חייבים פשוט לקחת להם אדמה. לקחת שטח. אנחנו לוקחים אדמה מהמפלצות של החמאס, כי מסתבר שהמפלצות לא מתרגשות מהרס של בתים שהיו למלכודות מוות לחיילים שלנו. אנחנו מקדשים את החיים והם מהללים את המוות.
מומלצים
גירוש.
אנחנו חייבים לחזור ולגרש משפחות של של רוצחים. נכון, יהיה סיפור לא קל בבג"ץ כי המערכת המשפטית שלנו פחות אוהבת את הסיפור של הגירוש - אבל המפלצות פוחדות מגירוש.
משפחות של מחבלים שידעו שהבן שלהם מתעקש להפגש עם הבתולות בגיהנום על חשבון ילדינו - ולא עשו דבר כדי למנוע זאת - המשפחות שלהם צריכות לדעת שיש מחיר גם אדמה וגם גירוש.
אזור החיץ.
די כבר לקרוא לזה פרימטר שזה בכלל תיאור של שטח הנדסי או רצועת בטחון כי לנו אין בטחון. מעכשו אימרו - שטחי חיים ומוות. כמו בגבול שבין דרום קוריאה לצפון קוריאה. חיים לנו - מוות להם. עברתם את הגבול כדי לבצע פיגוע או לבוא לשחוט את הילדים שלנו? אתם מתים. את המחבלים הורגים, לא מסכלים ולא מנטרלים. ובבקשה לקרוא להם מחבלים. בטח לא "פעילים".
השליטה הצבאית.
אנחנו חייבים לשלוט צבאית במה שקורה בעזה בלבנון וכן גם בסוריה. הכוונה שיהיה לנו חופש פעולה צבאי לעולם ועד. שום הסכם לא שווה את הנייר שחותמים עליו כשהם בצד השני בונים לנו מנהרות, מקימים מדינת תחתית של טרור ומתאמנים 24/7 על איך פולשים לבתים שלנו שורפים אותם כשאנחנו בתוכם.
אין יותר עיוורון אין יותר עצימת עיניים, ראינו מה קרה בשבעה באוקטובר כשאנחנו בעיוורון.
החינוך.
אנחנו עם בובות של מיקי מאוס וסופר מריו וגיבורי העל בחדרים של הילדים שלנו והם בבתים שלהם - ובבתי הספר עוטפים בספרי הלימוד גם פצצות גם טילים וגם אביזרי רצח המוני. וזה כמובן גם התכנים בספרי הלימוד שלהם שקוראים שחיטה של העם היהודי.
עד שאין שינוי בתכנים הנאציים בספרים של הילדים שלומדים בעזה - אנחנו נלחם בהם כי אין מה לעשות. זה הם או אנחנו. ומי שחושב שאני מגזים - אני ממליץ לו לזכור מה עשו לנו בשבעה באוקטובר.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.