דלג לתוכן
מבזקים

מפגש, הכחשה ואינטרסים: מאחורי הקלעים של יחסי ישראל-פקיסטן

המורכבות ביחסים עם המדינה המוסלמית שמעולם לא הכירה בישראל, אך מקיימת עמה קשרים חשאיים ובוחנת את צעדיה מול שינויים אזוריים והלחץ האמריקני • הצעד הפקיסטני

פורסם:
מפגש, הכחשה ואינטרסים: מאחורי הקלעים של יחסי ישראל-פקיסטן

יריד התיירות העולמי (WTM) שנערך השנה בלונדון, היה זירה למפגש חריג בין בכירים מישראל ומפקיסטן – שתי מדינות ללא יחסים דיפלומטיים. מנכ"ל משרד התיירות, מיכאל יצחקוב, סיפר כי במהלך סיור בין הביתנים, פגש ביועצו של ראש ממשלת פקיסטן. 

"בא היועץ של ראש הממשלה, בחור מאוד חיובי, מאוד לבבי, ערכנו שיחה לא קצרה", אמר יצחקוב, והוסיף: "כמובן שהוא ידע מאיפה אנחנו, ואנחנו ידענו מאיפה הוא. אפילו החלפנו כרטיסי ביקור".

מומלצים

למרות התיעוד והשיחה, ממשלת פקיסטן מיהרה להכחיש את קיום המפגש. ההכחשה היא רק דוגמה נוספת לרגישות העצומה בפקיסטן, המדינה המוסלמית השנייה בגודלה בעולם, לכל קשר עם ישראל.

דוגמה לרגישות זו ניתן היה לראות בשנת 2022, כאשר העיתונאי הפקיסטני אחמד קוריישי ביקר בישראל ונפגש עם הנשיא יצחק הרצוג. "זו הייתה חוויה מדהימה, מכיוון שמעולם לא הייתה לנו קבוצה של מנהיגים פקיסטנים בישראל בהיקף כזה", אמר אז הנשיא הרצוג. 

אולם, זמן קצר לאחר שובו לפקיסטן, פוטר קוריישי מעבודתו בעקבות ביקורת ציבורית חריפה, שהגיעה גם מראש הממשלה לשעבר, עמראן חאן. לדברי קוריישי, הביקור עורר הן מתנגדים לנורמליזציה והן פקיסטנים רבים "שמרגישים שאולי כדאי שיהיו לנו יחסים עם ישראל".

מהסוגיה הפלסטינית ועד הגרעין

פקיסטן, שנוסדה שנה לפני ישראל, מעולם לא הכירה בה. הסיבה המרכזית, לדברי עדו גדי רז, חוקר ביטחון המתמחה באזור, היא הזדהות עמוקה עם הסוגיה הפלסטינית. "חלוקת תת היבשת ההודית יצרה אצלם נרטיב דומה מבחינתם לסיפור הישראלי-פלסטיני. מבחינתם זו לקיחה של אדמות מוסלמיות", הסביר גדי רז.

הדאגה הישראלית מפקיסטן גברה משמעותית ב-1998, כאשר זו הפכה למדינה המוסלמית הראשונה שמחזיקה בנשק גרעיני. החשש בירושלים היה מזליגת ידע וחומרים לאיראן ולמדינות נוספות. באופן מפתיע, דווקא הגורם הגרעיני הוא שהוביל למגעים הראשונים בין המדינות. 

כפי שהסביר העיתונאי קוריישי: "המגעים הראשונים בין ישראל לפקיסטן קרו למעשה בגלל הגורם הגרעיני. לא יכולות להיות שתי מדינות חמושות בגרעין באזור הזה ללא סוג כלשהו של תקשורת".

לאורך השנים התקיימו מפגשים חשאיים רבים, אך המפגש הפומבי והרשמי הראשון נערך בטורקיה בשנת 2005, בין שרי החוץ של שתי המדינות דאז, סילבן שלום וחורשיד קסורי.

האם משהו בכל זאת משתנה?

למרות הסכמי אברהם, פקיסטן נותרה איתנה בעמדתה הרשמית: שינוי יחסים ייתכן רק לאחר התקדמות בסוגיה הפלסטינית. עם זאת, התפתחויות אחרונות עשויות לאלץ אותה לבחון מחדש את מדיניותה. הדיונים על כוח בינלאומי שיוצב ברצועת עזה כוללים את פקיסטן כאחת המדינות שעשויות להשתתף בו. 

"פקיסטן שוקלת כעת פריסת כוחות בעזה, וזה יחייב סוג כלשהו של תקשורת, גם אם אין יחסים דיפלומטיים", אמר קוריישי.

בנוסף, קיים לחץ אמריקני על פקיסטן, הנמצאת במצב כלכלי קשה, למלא תפקיד משמעותי יותר באזור. במקביל, אסלאמאבאד מנהלת קמפיין שדלנות נרחב בוושינגטון, במטרה להתקרב לממשל טראמפ, בין היתר על חשבון יריבתה הודו. "פקיסטן רוצה להיות בצד הטוב, ככל שזה נוגע לטראמפ", מסביר ד"ר מוניס אהמר, עיתונאי פקיסטני ומרצה באוניברסיטת קראצ'י.

בעוד שהפקידים באסלאמאבאד מכחישים כל דיבור על נורמליזציה, המגעים והאינטרסים המשתנים מצביעים על תנועה מתחת לפני השטח. עם זאת, נראה כי הדרך לטיסה ישירה מתל אביב לקראצ'י עוד ארוכה.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.