דלג לתוכן
מבזקים

האירוע בלובר היה מינורי: גניבות המוזיאונים הגדולות ביותר

גניבת "הצעקה", שוד 13 היצירות מבוסטון, השוד הקודם במוזיאון הלובר ו"הטרגדיה של רוטרדם" • בעקבות הזעזוע בפריז, חזרנו אל המקרים שבהם גנבים הצליחו במקום שבו כולם חשבו שאי אפשר

פורסם: עודכן:

החדשות שהגיעו השבוע מפריז היכו את עולם האמנות בתדהמה. הלובר, המבצר הבלתי חדיר לכאורה, המקום שבו שוכנים כמה מהאוצרות הגדולים ביותר של התרבות האנושית, נפרץ. פרטי השוד הנועז עדיין נחקרים, אך דבר אחד ברור: מדובר באירוע שיצטרף לפנתיאון העגום של שודי המוזיאונים הגדולים בהיסטוריה.

מומלצים

גניבת אומנות היא לא עוד גניבת רכוש. יש בה ממד של חוצפה, של תכנון מבריק, ולעיתים, של טרגדיה תרבותית. היא מערבבת סכומי עתק דמיוניים עם ערכים שאי אפשר לכמת בכסף. בעקבות הזעזוע בפריז, חזרנו אל המקרים שבהם גנבים הצליחו במקום שבו כולם חשבו שאי אפשר, והשאירו את העולם פעור פה.

1. השוד המושלם (והלא מפוענח): מוזיאון איזבלה סטיוארט גרדנר (1990)

אם יש שוד אמנות אחד שהוא בגדר אגדה, זהו המקרה של מוזיאון גרדנר בבוסטון. בליל ה-18 במרץ 1990, יום לאחר חגיגות סנט פטריק, שני גברים לבושים במדי שוטרים דפקו על דלת המוזיאון. הם שכנעו את שני השומרים התורנים לפתוח להם בטענה שקיבלו קריאה על הפרת סדר. ברגע שנכנסו, הם אזקו את השומרים, הובילו אותם למרתף, וקשרו אותם לצינורות.

במשך 81 הדקות הבאות, השודדים שוטטו באולמות המוזיאון באין מפריע. הם לא היו מומחי אומנות גדולים – הם חתכו בגסות כמה מהציורים ממסגרותיהם – אך הם ידעו בדיוק מה הם רוצים. הם יצאו עם 13 יצירות אמנות, ביניהן "הקונצרט" של יאן ורמיר (אחד מכ-34 ציורים בלבד שצייר המאסטר ההולנדי), "הסערה בים כנרת" (הנוף הימי היחיד של רמברנדט), ורישומים של דגה ומאנה.

השווי הכולל? מוערך ביותר מ-500 מיליון דולר. 35 שנים חלפו, ועדיין לא נמצא קצה חוט. ה-FBI עדיין חוקר, פרס של 10 מיליון דולר מוצע על מידע, והמסגרות הריקות תלויות במוזיאון עד היום – עדות אילמת לשוד האמנות הגדול בהיסטוריה.

Ryan McBride / AFP

מוזיאון איזבלה סטיוארט גרדנר, בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית, ארכיון

2. האיש שגנב את החיוך: מוזיאון הלובר (1911)

כן, הלובר נפרץ גם בעבר. למעשה, הגניבה המפורסמת ביותר ממנו היא זו שהפכה את ה"מונה ליזה" לציור המפורסם בעולם. ב-21 באוגוסט 1911, עובד תחזוקה איטלקי בשם וינצ'נזו פרוג'ה, שעבד במוזיאון בעבר, פשוט נכנס למוזיאון כשהוא לבוש בחלוק עבודה לבן, הסתתר בארון מטאטאים, וחיכה שהמקום ייסגר.

למחרת בבוקר, הוא יצא ממחבואו, הוריד את הציור של דה וינצ'י מהקיר, הסיר את המסגרת, גלגל את הבד, והחביא אותו מתחת למעילו. כשיצא, הדלת הייתה נעולה, אך שרברב שעבר במקום פתח לו אותה באדיבות, מתוך מחשבה שהוא עובד שנתקע.

במשך שנתיים, העולם תהה לאן נעלמה הג'וקונדה. פבלו פיקאסו נחקר בחשד למעורבות, והמשטרה הצרפתית הייתה חסרת אונים. פרוג'ה נתפס רק ב-1913, כשניסה למכור את הציור לסוחר אמנות בפירנצה. המניע שלו, לטענתו, היה פטריוטי: הוא רצה להחזיר את היצירה "שנגנבה על ידי נפוליאון" לאיטליה (אף על פי שליאונרדו הביא אותה לצרפת בעצמו). הפרשה הזו הפכה את המונה ליזה מסתם עוד יצירת רנסאנס חשובה, לסמל תרבות עולמי.

לקריאה נוספת:

• סוד בן 50 שנה נחשף: כך ישראל כמעט העבירה פלסטינים לאמריקה הדרומית | מיוחד לסופ"ש

• המערכת הישראלית שתיירט מטוס בעשרות שקלים | מיוחד לסופ"ש

• האם אפשר לפרוץ ללוויינים הישראלים בחלל? | מיוחד לסופ"ש

3. לאור יום, עם רובים: מוזיאון מונק (2004)

לא כל השודדים פועלים בחסות החשיכה. ב-22 באוגוסט 2004, שני גברים חמושים ורעולי פנים נכנסו למוזיאון מונק באוסלו, נורבגיה, לאור יום, לעיני המבקרים המבועתים. הם צעדו בביטחון אל שתי היצירות המפורסמות ביותר של אדוורד מונק – "הצעקה" (הגרסה המפורסמת ביותר שלה) ו"מדונה".

הם הורידו את הציורים מהקיר, רצו החוצה, קפצו לרכב מילוט שהמתין להם ונעלמו. כל האירוע ארך דקות ספורות. השוד הברברי הותיר את הציורים פגועים. "הצעקה" סבלה מנזקי רטיבות בפינה התחתונה, ו"מדונה" נקרעה ונוקבה. למרבה המזל, לאחר שנתיים של מצוד משטרתי אינטנסיבי, המשטרה הנורבגית הצליחה לאתר ולהחזיר את שתי היצירות ב-2006.

Geir Olsen / NTB / AFP

מוזיאון מונק, אוסלו, נורבגיה, ארכיון

4. הטרגדיה של רוטרדם: מוזיאון קונסטהאל (2012)

לפעמים, הסוף של גניבת אuמנות הוא לא כופר או מכירה בשוק השחור, אלא אפר. שבעה ציורי מופת, ביניהם יצירות של פיקאסו, מונה, גוגן ומאטיס, נגנבו ממוזיאון קונסטהאל ברוטרדם, הולנד, במה שנראה כמו שוד מתוכנן היטב.

הגנבים נכנסו דרך יציאת חירום, הפעילו את האזעקה, ובתוך שלוש דקות בלבד נעלמו עם שלל בשווי שהוערך בכ-100 מיליון דולר. אך המוח מאחורי השוד, ראדו דוגארו, התקשה למצוא קונה. כשהמשטרה הרומנית החלה לסגור עליו, אמו, אולגה דוגארו, נבהלה.

בניסיון נואש להשמיד את הראיות ולהגן על בנה, היא אספה את הציורים, הכניסה אותם לתנור בביתה הכפרי, והעלתה אותם באש. מומחים שבדקו את האפר בתנור מצאו שרידי צבע וסיכות התואמים לתקופה ולסגנון של הציורים האבודים. אוצר תרבותי שלם הפך לעשן.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.