המסע למאדים עובר דרך הנגב: הניסוי שלא שמעתם עליו
תנאים קיצוניים, חיידקים ששורדים בתוך סלעים ואבק ש"נושם" • פריצת הדרך של המדענים הובילה לניסוי מדהים, שאולי יוביל אותנו לחלל בעתיד
האם ידעתם שאחת המשימות הכי חשובות לעתיד האנושות מתבצעת ליד מצפה רמון? בלב המדבר, בתוך מכתש עתיק ועצום, התרחש בשנים האחרונות אחד המחקרים הכי מרתקים ומפתיעים בחקר מאדים. והכול - מתחת לאף שלנו.
מומלצים
אז מה זה שהתחיל כניסוי והפך לפריצת דרך? בשנת 2018 הכריזה סוכנות החלל הישראלית על הקמת מתקן מחקר ייחודי בשם D-MARS - תחנה מדעית המדמה מושבה על מאדים. הלוקיישן? מכתש רמון.
אבל למה דווקא שם? ובכן, הקרקע במכתש רמון מכילה בזלת, חרסית ותחמוצות ברזל - ממש כמו הקרקע האדמדמה במאדים. האקלים יבש באופן קיצוני, עם לחות של עשרה אחוזים ואפילו פחות, תנודות חום של עשרות מעלות בין יום ללילה ואולי הכי חשוב: המקום מבודד לחלוטין כמו… מאדים. אז אם רוצים לדעת איך נראים החיים בתנאי קיצון - למה לא להתחיל במקום שבו זה כבר קורה?
ב־2024, חוקרי בן־גוריון ונאס"א גילו שחיידקים בנגב שורדים בתוך סלעים, מילימטרים מתחת לפני השטח, בתוך סדקים זעירים. ציאנובקטריות — אצות מהפרק הראשון של החיים — שורדות כך 25 שנה. בלי מים, בלי אור ישיר, בלי מזון. ועדיין — הן מקיימות חיים. הן מתעוררות רק כשטיפת מים נדירה מגיעה, ורק אז מתקנות נזקי קרינה ויובש. אם הן יכולות - למה לא גם מיקרובים על מאדים?
אבל לא רק החיידקים מספרים סיפור. מחקר משותף של סוכנות החלל האירופאית ואוניברסיטת תל אביב חשף: חלקיקי אבק במדבר פולטים בלילה מולקולות חמצן ומגיבים לשינויי טמפרטורה. המדענים נדהמו: האבק אולי לא חי, אבל הוא בהחלט פעיל. האבק עצמו "נטען" ביום מקרינת UV, ואז משחרר מולקולות חמצן ורדיקלים במשך שעות – תהליך שמדמה מעין "נשימה כימית". וזה בדיוק מה שראו במאדים: תנודות לא מוסברות ברמות חמצן בלילה.
אם אבק המדבר מסוגל "לנשום", מה קורה בשכבות שמתחתיו - הרחק מאור השמש, הרחק מהעין? כאן נכנסת לתמונה הקרינה. מתחת לפני הקרקע, הקרינה עשויה ליצור רדיוליזה - תהליך של פיצול מים, ייצור מימן ויצירת מולקולות שמזינות חיים מיקרוביאליים. במילים אחרות: מה שהורג אותנו - מחיה משהו אחר. זה לא רק תאוריה: במכרות בדרום אפריקה כבר נמצאו חיידקים שחיים בדיוק כך – בלי אור, בלי חמצן, רק מכימיה רדיואקטיבית.
לקריאה נוספת:
• ישראל וטורקיה בדרך להתנגשות אמיתית | מיוחד לסופ"ש
• איראן בדרך להתאבדות לאומית - ורק ישראל יכולה להציל אותה | מיוחד לסופ"ש
• נרקוס, הגרסה השיעית: האימפריה של חיזבאללה ביערות דרום אמריקה | מיוחד לסופ"ש
ומה הקשר לנגב? בזמן שבעולם חיפשו חיידקים שניזונים מקרינה בעומק של קילומטרים - חוקרי בן־גוריון מצאו תופעה דומה… ממש כאן. לא 3 ק"מ מתחת לפני הקרקע - אלא 3 סנטימטרים בלבד, לא באפלה רדיואקטיבית - אלא באור המדבר. אבל מה אם נשלח אסטרונאוטים למאדים – והם יפריעו למשהו שחי שם כבר מיליארדי שנים? כאן נכנסת ישראל.
בנגב פותחו חיישני קרינה מתקדמים במיוחד – קלים, נישאים, עם יכולת למדוד בזמן אמת את הקרינה מתחת לפני השטח ולזהות אזורים שבהם תנאים רדיוליטיים עשויים לאכלס חיים – או לאיים עלינו.
הם לא רק מגנים – הם מזהירים. אבל האיום הוא דו־כיווני. ב־2025 התעוררה שאלה חדשה: מה משאיר אחריו האדם כשהוא נכנס ל"מאדים"? התשובה: יותר מדי. ארבעים וארבעה סוגי חיידקים שמקורם באדם נמצאו סביב הבסיס, ובמקביל – חיידקי מדבר חדרו פנימה דרך כפפות החליפה.
כבר לא שואלים “האם נזהם את מאדים”, אלא “כמה מהר”. כדי להתמודד – צוות ישראלי פיתח מערכת ניידת לזיהוי DNA סביבתי בזמן אמת. היא יודעת לזהות תוך דקות אם הזיהום הגיע מהסביבה או מהאדם. יחד איתה נוסו גם חליפות הדוקות, תאי מעבר סטריליים ומערכות סינון מתקדמות – וכולן? פותחו ממש כאן, בנגב.
מה שנראה כמו קו הסיום של החיים – עשוי להיות דווקא קו הזינוק הבא של הציוויליזציה. וכמו שזה נראה כרגע – הרמז הראשון לכך לא נמצא בחלל, אלא בין אבני הבזלת, שברי הקוורץ, והשקט של מכתש רמון.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.