דלג לתוכן
מבזקים

4.5 מיליארד שקל והקלות בחל"ת: מתווה הפיצויים לעסקים

בשל פגיעה בהכנסות עקב "עם כלביא", מי שזכאי הם אלו שמחזור הפעילות שלהם נע בין 12 אלף ועד 400 מיליון שקלים וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% • הפרטים המלאים בכתבה

פורסם: עודכן:
שר האוצר בצלאל סמוטריץ, ארכיון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ, ארכיון צילום: אריה לייב אברמס /פלאש 90

שר האוצר בלצאל סמוטריץ׳, יחד עם, יו"ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני, יו"ר אגף התקציבים יוגב גרדוס ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, הציגו היום (שני) את  מתווה הפיצויים במסלול הוצאות מזכות לעסקים בכלל רחבי הארץ במסגרת מבצע "עם כלביא". ההערכה היא שבסך הכל יינתנו 4.5 מיליארד שקלים פיצויים לעסקים. בנוסף, יינתן שיפוי למעסיקים להוצאות שכר והקלות ביציאה לחל״ת.

מומלצים

המתווה נשען על זה שהיה גם בתחילת מלחמת חרבות ברזל. על פי המתווה, קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שמחזור הפעילות שלהם נע בין 12 אלף שקלים, עד 400 מיליון שקלים וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח חד חודשי או 12.5% לדיווח דו חודשי בחודשים מאי/או יוני 2025. 

עבור עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא בין 12,000 שקלים ועד 300,000 שקלים בשנה תהיה זכאות למענק המשכיות עסקית קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק. עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא נע בין 300,000 שקלים ועד 400 מיליון שקלים בשנה, יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר תשומות (החזר הוצאות) של בין 7–22 אחוז בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים, וכן מהחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה. 

הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 אלף שקלים עד 100 מיליון שקלים - יהיו כפופים לתקרה של 600 אלף שקלים. לעסקים עם מחזור של בין 100 ל-300 מיליון שקלים - תקרה זו תעלה בהדרגה עד לרמה של 1.2 מיליון שקלים. הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 עד 400 מיליון שקלים - יהיו כפופים לתקרה של 1.2 מיליון שקלים.

עוד צויין כי במסגרת המענה הכולל, ייושמו גם התאמות ייחודיות למודל החל"ת בהתבסס על המודל שעליו הוחלט במלחמת "חרבות ברזל", זאת מתוך מטרה לייצר רשת ביטחון רחבה ככל האפשר עבור ציבור העובדים. העובדים שיצאו לחל"ת יקבלו תשלום על חשבון המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תוך התאמה לנסיבות המיוחדות של מבצע "עם כלביא".

ראש אגף תקציבים אמר: "נערכנו לתרחיש הזה ואפילו חמורים מכך״. הוא ציין כי בישראל מתורגלים במצבי חירום והוסיף: "יש לנו מנגנון פיצוי מתחילת המלחמה הוא עובד וישים״. כאמור, המנגנון אותו ציין כולל את המענק לעסקים וכן הקלות ביציאה לחל״ת. התקופה המינימלית לכך תהיה 14 יום בלי המתנה ומימוש ימי חופשה, כל עוד עובד עובד שישה חודשים (ולא 12 כמו היום). כמו כן, יינתן שיפוי למעסיקים להוצאות שכר.

כאמור, ההערכה היא שינתנו 4.5 מיליארד שקלים פיצויים לעסקים סך הכל. מערכת הפיצויים וההקלות תפתח ב-15 ביוני ותפעל עד לסוף אותו החודש בלבד. לאחר מכן, תתקיים הערכת מצב. בנוסף, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הדגיש שהשכר במגזר הציבורי ליוני, בניגוד לחששות - ישולם במלואו.

בר-דוד הסביר: "בימים אלו אנחנו שליחים של מדינת ישראל, של המשק, של העובדים, של צה"ל. זו המשימה שלנו. שמדינת ישראל תעמוד חזקה ואיתנה ותצא ממנה גם חזקה ואיתנה. כדי לתת ודאות למשק ולכלכלת ישראל ולעובדים בישראל אנחנו הגענו להסכם הזה. בשיתוף פעולה ניתן להביא ודאות מהירה לאזרחים בישראל ואני מברך על כך. עשינו את זה בקורונה, עשינו את זה בפתיחת המלחמה, ואנחנו עושים את זה גם עכשיו. אני משבח את עובדי המגזר הציבורי שעושים לילות כימים, שנותנים את הלב ועובדים מסביב לשעון. העבודה לא תמה, כבר עכשיו יש לבנות תוכנית לאומית. אחרי שננצח בקרבות, נשקם ביחד את המדינה".

ראש רשות המסים ראש רשות המיסים שי אהרונוביץ' ציין כי "מעולם לא היה רצף כזה של נזקים". מבחינת הנזקים הישירים אמר כי ישנם קרוב ל-35 אלף תביעות, שהן 4.5 מיליארד שקלים, והערכה היא שאלו יגיעו ללמעלה מ-40 אלף תביעות. לצורך ההשוואה, במהלך כל מלחמת "חרבות ברזל" היו סך הכל 70 אלף תביעות, ובכך מבצע זה בלבד עולה יותר מיתר זמן המלחמה מבחינת נזקים ישירים בעורף. עוד ציין כי ישנם 30 בניינים המיועדים להריסה.

בפתח הדברים סמוטריץ׳ אמר: "אנחנו בימים היסטוריים. חתכנו את זרועות התמנון אחת אחרי השניה וכעת מטפלים בראש התמנון האיראנים. כלכלת ישראל מתגלה גם במערכה הזו כעוגן יציב ואיתן. המצב הכלכלי הוא טוב. השקל מתחזק הבורסה עולה וההייטק משתפר. הלחימה מורידה את הסיכונים הגיאו פוליטיים והמשקיעים מבינים את זה".

עוד ציין שר האוצר: "אנחנו ממשיכים במדיניות האזרחית המרחיבה אותה הובלתי מראשית המלחמה ופועלים בנחישות כדי לחזק את העורף הכלכלי של מדינת ישראל כחלק בלתי נפרד מהמאמץ הביטחוני. הפעלת מסלול הפיצויים לעסקים בכל רחבי הארץ משדרת מסר ברור לאזרחי ישראל: אתם לא לבד. זהו מהלך של אחריות לאומית ושל ערבות הדדית, שנותן ודאות בתקופה של מלחמה".

חבר הכנסת משה גפני, ארכיון צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

גפני שיבח את המתווה הכלכלי: "המתווה שמוצג הוא מתווה מצוין, לטובת הכלכלה והמשק הישראלי שהוא חלק בלתי נפרד מהלחימה. ועדת הכספים תהיה לכם לעזר בהעברת המתווה הזה לטובת התושבים והעסקים שנפגעו. אני מודה לשר האוצר ולכל עובדי רשות המסים ומס רכוש שעושים עבודת קודש. אם האיראנים חושבים שהם ינצחו אותנו כלכלית - הם טועים".

אמיתי אמרה: "בזכות אחריות לאומית ושיתוף פעולה הדוק הצלחנו להגיע למתווה פיצויים שיעניק ודאות לעסקים ולעובדים ויתרום ליציבות המשק. המתווה שגובש פשוט, ישים ומיידי והוא נולד תוך פרק זמן קצר מתוך מחויבות משותפת של המדינה, המעסיקים והעובדים. לצד מתווה הפיצויים, אנו חייבים לפעול לשמירת רציפות התפקוד של המשק, בכפוף מלא להנחיות פיקוד העורף ותוך שמירה מוחלטת על חיי אדם".

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג׳מן,  הגיב לפרסום המתווה: "מברכים על פרסום מתווה הפיצויים לעסקים. מאז פרוץ המלחמה עם איראן עמדנו על כך שיש לפרסם מתווה מהיר שייתן ודאות למשק ואני שמח ששני עקרונות מרכזיים שדרשנו התקבלו: פיצוי לכלל העסקים בישראל – קטנים, בינוניים וגדולים – ומנגנון חל"ת שימנע מהמעסיקים לשאת לבדם בנטל השכר. נותרו פערים שעדיין דורשים טיפול ואנו פועלים לסגירתם לקראת האישור הסופי בוועדת הכספים". 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.