דלג לתוכן
מבזקים

בנק ישראל: שינוי תפיסת הביטחון עלול לפגוע בצמיחה במשק

לפ דו"ח שפורסם, המשק הישראלי נכנס למלחמה עם תנאים טובים, אך המלחמה פגעה בתחומים רבים • החוזקות, החולשות – והסימנים המדאיגים לעתיד • הדו"ח המלא

פורסם: עודכן:
חנות שנסגרה, ארכיון (למקום ולמצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)

חנות שנסגרה, ארכיון (למקום ולמצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) צילום: Miriam Alster/FLASH90

מלחמת חרבות ברזל יצרה "הבחנה חדה" בכלכלת ישראל – בין "התפתחויות במשק ובמדיניות הכלכלית" במהלך החודשים שלפני המלחמה לחודשים שאחריה – כך פרסם היום (ראשון) בנק ישראל בדו"ח השנתי שלו ל-2023. 

מומלצים

עם זאת, "הכלכלה הישראלית ידעה להתאושש מלא מעט תקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג במהרה", מציינים בבנק ישראל, ומדגישים כי "יישום מדיניות כלכלית אחראית, תוך התמודדות עם אתגרי השעה - בד בבד עם טיפול באתגרי היסוד של המשק ועידוד מנועי הצמיחה שלו - יסייעו להשגת צמיחה בת-קיימא". 

כך, אף ש"המשק הישראלי נכנס למלחמה עם תנאי בסיס כלכליים טובים", פגיעתה של המלחמה "ניכרה במישורים רבים", כתב הנגיד, פרופ' אמיר ירון. הדו"ח מוסיף לפרט על התנאים הטובים בכלכלה הישראלית ששררו לפני המלחמה – זאת למרות "התפתחויות הקשורות לתהליכי החקיקה לגבי מערכת המשפט", שהשפיעו על השווקים הפיננסיים. 

מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר                                                                                                         צילום: Flash90

המהפכה המשפטית התאפיינה "בהיחלשות השקל ובביצועי חסר של שוק ההון ביחס למדינות אחרות" - וכן "פורסמו אזהרות מאת גופים בינלאומיים וחברות דירוג אשראי מפני סיכונים ארוכי טווח שעלולים לעלות מתוך תהליכים אלו", על פי הדו"ח. 

לאור המלחמה, ההשפעות על "ענפי הבנייה והחקלאות, שסבלו ממחסור חמור בעובדים לא-ישראלים, וכן בענף התיירות", היו "חמורות במיוחד". בנק ישראל התמקד בתחילת המלחמה "בייצוב השווקים ובשמירת היציבות הפיננסית". 

נגיד בנק ישראל פרופ צילום: Yonatan Sindel/Flash90

השפעות המלחמה: ביטחון ועוד ביטחון

לפי דו"ח בנק ישראל, האתגרים העומדים בפני המשק הישראלי לאחר המלחמה קשורים באופן הדוק לתקציב הביטחון. "הגידול הצפוי של נטל הביטחון מחייב התאמות ושינויים במדיניות הממשלה", נכתב בדו"ח, והודגש כי "שינוי תפיסת הביטחון והגדלת תקציב הביטחון הנדרש עלולים לפגוע בפוטנציאל הצמיחה במשק".

עוד נכתב כי "חשוב לצמצם תקציבים אשר עלולים לפגוע בתמריצים של שילוב אוכלוסיות חדשות בשוק העבודה ובמטרות ארוכות טווח נוספות. ככל שתקציבי הממשלה ישקפו כללים אלו, כך הם יסייעו למשק בטווח הבינוני-ארוך וגם יפנו מקורות לשם מזעור העלייה בנטל המסים, בגירעון ובחוב". יתר על כן, הודגש כי "צמצום העסקת עובדים פלסטיניים בענף הבנייה ובענף החקלאות מחייב פתרון הולם". 

בבנק גם מתייחסים להורדות דירוג האשראי של ישראל, וכותבים כי "השווקים בארץ ובעולם וגם הגופים הכלכליים והפיננסיים הבין-לאומיים, הבוחנים את ישראל, יגיבו על תקציב אחראי, המותאם ליעדים המקרו-כלכליים, בסובלנות רבה יותר מאשר על תקציב לא יעיל, המכיל סעיפים שאינם תומכי צמיחה. על הממשלה לנצל את התנאים הכלכליים הטובים ששררו עם פרוץ המלחמה כדי לייצב את המשק ולהוביל אותו, בהתאוששות ממנה, לצמיחה רחבה ובת-קיימא".

פגישת רה צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ

ביום חמישי נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנגיד פרופ' ירון וקיבל ממנו את הדו"ח. נתניהו אמר כי "צריכים להתאים את תקציב הביטחון לצרכים שנתגלו במלחמה הזו, שקיימים גם בעולם. אנחנו צריכים להיות הרבה יותר עצמאיים ביכולת הייצור של אמצעי הלחימה שאנו זקוקים להם. אנחנו נעשה את זה, אבל נעשה את זה בצורה אחראית מאוד ובצורה מושכלת, כדי שישראל תהיה עצמאית. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להיות מחוסנים מלחצים חיצוניים, כי אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות שלנו".

גם נשיא המדינה יצחק הרצוג קיבל את דו"ח בנק ישראל מהנגיד. הנשיא אמר כי "הדו"ח הזה הוא חשוב מאוד. הוא מצביע על הקשר והזיקה הישירים בין המצב הביטחוני למצב הכלכלי. אנחנו צריכים לגלות אחריות כלכלית מצד אחד, וגם מצד שני להבין שאנחנו באתגר לאומי מהמעלה הראשונה, אתגר ביטחוני וגם אתגר כלכלי וחברתי, ויש צורך לפי כך לעשות את האיזון הנכון בין ההוצאות הנדרשות, לבין שמירה על יציבות המשק, וכמובן התמודדות עם האינפלציה, גובה הריבית ועידוד המשקיעים לחזור לשווקים בארץ".

נשיא המדינה יצחק הרצוג קיבל לידיו את דו צילום: מעיין טואף/ לע״מ

הנגיד פרופ' ירון מסר כי "לכלכלת ישראל היסטוריה טובה מיציאה מאירועים ביטחוניים. יש לנו יסודות חסונים ובריאים לכלכלה, ואנחנו משדרים את זה לכולם. יש לכלכלה הישראלית דינמיקה, יש לה עמידות ואנחנו מאמינים שכך יהיה בעתיד, אבל כדי לקדם את הצמיחה באתגרי המשק, חייבים לחזור לטפל בנושאי הפריון, החינוך, והתשתיות". 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.