דלג לתוכן
מבזקים

המבקר: האוצר זנח את הכלכלה במלחמה ובקו העימות שילמו

ממצאים חמורים על אי-היערכות ממשלתית לשעת חירום ותפקוד לקוי של הקבינט החברתי-כלכלי עלו בדוחות מבקר המדינה • למשרד האוצר לא היה מנגנון תקציבי ייעודי למתן מענה מהיר לצרכים תקציביים בלתי צפויים

פורסם: עודכן:
המבקר: האוצר זנח את הכלכלה במלחמה ובקו העימות שילמו

מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) סדרת דוחות מקיפה העוסקת בהיערכות הכלכלית למלחמת חרבות ברזל ובניהול התקציבי של המלחמה. הדוחות חושפים ליקויים מהותיים בהיערכות משרד האוצר לשעת חירום, תפקוד חלש של הקבינט החברתי-כלכלי ובעיות בניהול תקציבי המלחמה.

מומלצים

הקבינט החברתי-כלכלי: ירידה דרמטית בפעילות

הביקורת מגלה כי במהלך 20 שנה, מפברואר 2003 ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, חלה ירידה חדה במספר ההחלטות שקיבלו הקבינטים החברתיים-כלכליים.

מספר ההחלטות הממוצע לשנה של הקבינט החברתי-כלכלי פחת בכ-90%: מתקופת הממשלה ה-30 (52 החלטות בממוצע לשנה) ועד תקופת כהונתה של הממשלה ה-37 עד פרוץ המלחמה (5.1 החלטות בחישוב שנתי).

ממשלת ישראל שקיבלה הכי הרבה החלטות ב-22 שנים האחרונות. רה צילום: נתי שוחט, פלאש 90

בממשלות ה-30, ה-31 וה-32 (2003-2013) מספר ההחלטות הממוצע לשנה נע בטווח של 46.7 ועד 58.3. בממשלות ה-33 וה-34 (2013-2020) פחת מספר ההחלטות ל-20.5 ו-18.6 בהתאמה. בממשלות ה-35 וה-36 (2020-2022) המשיכה המגמה - ל-6.4 ו-8.9 בהתאמה.

נוסף על הירידה במספר ההחלטות, חלה עלייה משמעותית בשיעור ההחלטות שהתקבלו ללא דיון. בממשלות ה-30, ה-31 וה-32 שיעור ההחלטות שהתקבלו ללא דיון נע בין 8% ל-12%. בממשלות ה-33 וה-34 עלה השיעור ל-42% ו-39% בהתאמה. בממשלה ה-35 כל ההחלטות התקבלו ללא דיון (100%), ובממשלה ה-36 - 50% מההחלטות.

הביקורת העלתה כי נוכחות חברי הקבינט בדיונים הייתה חלקית. בממשלה ה-36 רוב חברי הקבינט - 9 מתוך 10 חברים - השתתפו רק בדיון אחד או בשני דיונים מבין ששת דיוני הוועדה במהלך שנה וחצי.

בממשלה ה-37, בדיון היחיד שקיים הקבינט במשך תשעת החודשים מיום הקמת הממשלה ועד פרוץ מלחמת חרבות ברזל, השתתפו רק 8 מתוך 15 חברי הקבינט. באותו דיון ראש הממשלה, שכיהן כיו"ר הקבינט, לא השתתף.

בדוח המלא נכתב כי "אוזלת ידו של הקבינט במילוי תפקידיו במהלך המלחמה באה לידי ביטוי בין היתר בהימנעותו ממתן מענה מערכתי ליישובי קו העימות בצפון ותושביהם, אשר בשל התמשכות האיום הביטחוני נקלעו למשבר כלכלי וחברתי וכן משבר אישי של רבים מתושביהם, הדורש טיפול ממשלתי רוחבי - מענה אפקטיבי בטווח המיידי ושיקום מיטבי בטווח הבינוני והארוך. 

"בהיעדר מענה מטעמו של הקבינט, הטיפול בנושא הצפון עבר בין גורמים ממשלתיים שונים. החלטת הממשלה ליישום תוכנית כוללת שאמורה לספק את המענה הרחב ליישובי הצפון התקבלה רק בסוף מאי 2024, יותר מחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה. נכון ליוני 2025, יותר משנה וחצי לאחר פרוץ המלחמה, טרם גובשה תוכנית רב-שנתית לשיקום הצפון", נכתב בדוח. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ארכיון צילום: יונתן זינדל / פלאש 90

עוד נכתב כי "שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהוסמך לעמוד בראש הקבינט, לקבוע את סדר יומו ולנהל את דיוניו לצורך קבלת החלטות, לא מימש את סמכויותיו אלה, ולפיכך הקבינט לא מילא את התפקידים שהטילה עליו הממשלה בתחילת המלחמה. לנוכח הפסקת כינוסי הקבינט כבר בדצמבר 2023, וכיוון שלא פעל לאורך חודשי המלחמה הרבים, היה על ראש הממשלה בנימין נתניהו להידרש לנושא כדי לוודא שהטיפול בתחום האזרחי במהלך המלחמה מלא וממצה, אך זאת לא נעשה. 

"יותר משנה לאחר פרוץ המלחמה נדרש טיפול ממשלתי בשורה של היבטים אזרחיים הנוגעים למלחמה. על יו"ר הקבינט - ראש הממשלה או ממלא מקומו - שר האוצר, לפעול למימוש סמכויות הקבינט ולהבטיח כי הקבינט יפעל כפורום ממשלתי מוביל שפעולתו נשענת על עבודת מטה ממשלתית רצופה לצורך קבלת מידע עדכני שוטף, קיום הערכות מצב וקבלת החלטות למול כלל הצרכים המתפתחים", הוסיפו בדוח.

היערכות לקויה למלחמה

מפרוץ המלחמה ועד 10 בדצמבר 2023, התכנס הקבינט חמש פעמים בלבד. במשך יותר משנה, עד סוף דצמבר 2024, הקבינט לא התכנס כלל, למרות שהוסמך לטפל בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה.

במישור המהותי, הקבינט קיבל ארבע החלטות בלבד במסגרת תפקידו לטפל בהיבטים האזרחיים: החלטה אחת רוחבית בעניין הקמת מינהלת תקומה, ושלוש החלטות נקודתיות בנושאים כמו הנחה מארנונה לתושבי יישובים מפונים וכניסת פועלים ערבים מיהודה ושומרון.

עבודות שיקום בקיבוץ נירים צילום: מנהלת תקומה

הקבינט לא קיבל החלטות בשלושה תחומים שהוסמך לטפל בהם: מתן מענה כלכלי לעסקים ולעובדים; תיאום כלל היוזמות האזרחיות והקשר ביניהן לבין הממשלה; והסברה ותיווך של פעולות הממשלה האזרחיות לאוכלוסייה.

הממשלה החליטה ב-25 באוקטובר 2023 על הקמת מרכז שליטה אזרחי (משל"ט) בראשות פרויקטור לצורך ריכוז עבודת הקבינט. הניסיון נכשל - המשל"ט פעל רק במשך חודשיים וחצי, מנובמבר 2023 עד סוף ינואר 2024. במצב שבו נסגר המשל"ט ולא הוקם גוף חלופי, נותר חסר יסודי מהותי בתחומי אחריות הקבינט.

הביקורת העלתה ממצאים חמורים בנוגע להיערכות משרד האוצר לשעת חירום לפני פרוץ המלחמה: תרחיש הייחוס הענפי למלחמה שעודכן ביולי 2023 התבסס על מתאר יחיד של מלחמה רב-זירתית שתימשך כחודש ימים בלבד, עם אומדן פגיעה בתוצר של כ-23.5 מיליארד שקל.

בפועל, מלחמת חרבות ברזל נמשכת קרוב לשנתיים. אובדן התוצר ברבעון האחרון של 2023 בלבד עמד על כ-25 מיליארד שקל. תחזית הצמיחה לשנת 2024 עמדה לפני המלחמה על 3.1% לעומת 0.9% בפועל - פער של כ-65 מיליארד שקל. לפי הערכת בנק ישראל, הפגיעה בתוצר לשנת 2025 נאמדת בכ-65-75 מיליארד שקל.

התרגיל הפנימי האחרון למלחמה כוללת שנערך במשרד האוצר היה בשנת 2011. תרגיל המלחמה הפנימי האחרון, שלא התייחס למלחמה כוללת, נערך בשנת 2016. משנת 2019 לא התקיימו כלל תרגילי חירום פנימיים במשרד האוצר.

עד המלחמה הוגדרו במשרד האוצר רק 137 עובדים חיוניים מתוך כ-800 עובדים. בפועל, במלחמת חרבות ברזל גויסו למילואים 204 עובדים, מתוכם שישה שהוגדרו כמרותקים משקית, כולל הממונה על השכר ורפרנט החירום של אגף תקציבים.

משרד האוצר לא פתח חדר מצב לחירום בהתאם לנדרש. חדר המצב שנפתח אויש רק על ידי תחום החירום של מערך סייבר חירום וביטחון, ללא נציגים של אגפי משרד האוצר השונים כמו אגף תקציבים, אגף החשב הכללי, אגף הכלכלן הראשי ואגף השכר.

הקבינט החברתי-כלכלי לא עסק בנושאי ליבה בתחום הכלכלי לפני המלחמה. כבתקופות הכהונה של הממשלות ה-36 וה-37 עד פרוץ המלחמה, הממשלה והקבינט לא עסקו בהיערכות כלכלית לשעת חירום, למרות המלצות מבקר המדינה על רקע לקחי משבר הקורונה. הקבינט לא עסק בשלושה נושאים מרכזיים:

תוכנית לחלוקת מענקים לאוכלוסייה בעת משבר, בחינת מודל החופשה ללא תשלום (חל"ת) של עובדים בעת חירום ומתווה סיוע לעסקים בעת חירום.

היעדר רזרבה תקציבית

למשרד האוצר לא היה מנגנון תקציבי ייעודי למתן מענה מהיר לצרכים תקציביים בלתי צפויים בעת התרחשות אירוע חירום. משרד האוצר לא תקצב סעיף רזרבה ייעודי לחירום שניתן לממש באופן מיידי ללא צורך בעדכון התקציב.

רק במסגרת אישור חוק התקציב 2025 הוסדר לראשונה מנגנון חוקי המסדיר מתן מענה לחירום, עם תקצוב של כ-4 מיליארד שקל בסעיף "רזרבה כללית".

אגף התקציבים לא גיבש תוכנית מגירה סדורה וכתובה למענה לתרחישי חירום שונים. התנהלות האגף נשענה ברובה על זיכרון ארגוני שאינו מעוגן במסמכים כתובים ומפורטים.

עלויות המלחמה

אומדן הוצאות המלחמה מפרוץ המלחמה ועד נובמבר 2024 עמד על כ-112.8 מיליארד שקל. בנוסף שולמו כ-17.7 מיליארד שקל מקרן הפיצויים. התחזית של בנק ישראל מספטמבר 2024 היא כי בשנים 2023-2025 יעמוד היקף הוצאות המלחמה על כ-250 מיליארד שקל.

בשנת 2023 הסתכמו הוצאות המלחמה בכ-29.5 מיליארד שקל ברוטו (מזה כ-11.3 מיליארד שקל בגין הוצאות אזרחיות). מרבית ההוצאות - כ-17.2 מיליארד שקל - שולמו בדצמבר 2023.

הגירעון התקציבי לסוף שנת 2023 הסתכם ב-77.1 מיליארד שקל, ושיעורו היה 4.1% מהתוצר, לעומת עודף מצטבר של כ-9.9 מיליארד שקל בשנת 2022.

גירעון הממשלה שהסתכם בשנת 2023 ב-4.0 אחוזי תוצר גדל ל-6.8 אחוזי תוצר בשנת 2024 וצפוי לרדת ל-4.9 אחוזי תוצר בשנת 2025. יחס החוב לתוצר שהסתכם בשנת 2023 ב-61.4% גדל ל-69% בשנת 2024 וצפוי להישאר ברמה זו בשנת 2025.

בשנת 2023 סך החוב שגויס הסתכם בכ-160 מיליארד שקל (מזה כ-81 מיליארד שקל מאז פרוץ המלחמה) לעומת כ-63 מיליארד שקל בשנת 2022 - גידול של כ-154%.

הורדת דירוג האשראי

על רקע המלחמה, חברות הדירוג הבין-לאומיות הורידו את דירוג האשראי של מדינת ישראל: Moody's הודיעה בפברואר 2024 על הורדת דירוג ושינוי תחזית הדירוג ל"שלילית", S&P הודיעה באפריל 2024 על הורדת דירוג ושינוי תחזית ל"שלילית", Fitch הודיעה באפריל 2024 על שינוי תחזית ל"שלילית" ובאוגוסט 2024 על הורדת דירוג ובספטמבר 2024 הודיעה Moody's על הורדה נוספת בדירוג באופן חריג בשתי דרגות.

הקבינט לא דן בנושא המחסור בעובדים זרים, למרות שלפני המלחמה הועסקו בישראל כ-310 אלף עובדים לא ישראלים. הצמצום בפעילות בשל היעדרם של עובדים לא ישראלים בענף הבנייה בלבד ברבעון האחרון של 2023 צפוי היה לגרוע כ-0.5 נקודות אחוז מצמיחת התוצר ולגרום להפסד של קרוב ל-10 מיליארד שקל.

באוקטובר 2024, שנה לאחר פרוץ המלחמה, רוב מכסות העובדים הזרים נותרו לא מאוישות - 66%, כ-175 אלף עובדים.

הקבינט לא עסק באופן כולל במשבר בצפון למעט העלאת סוגיות ספציפיות וקבלת החלטה אחת על הנחה בתשלומי ארנונה. הממשלה קיבלה החלטה ראשונה כוללת בדבר "תוכנית למענים בטווח המידי והקרוב וקידום מתווה רב שנתי לשיקום ופיתוח הצפון" בסוף מאי 2024, יותר משבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה.

הקבינט דן בנושא גיבוש המלצה כלכלית בנוגע לכניסת פועלים פלסטינים מיהודה ושומרון לישראל. הביקורת מצאה כי המידע שהציגו גורמי המקצוע היה חסר נתונים כלכליים וביטחוניים רלוונטיים. בנוסף, לא ניתנה האפשרות לנציג בנק ישראל להציג את עמדתו המקצועית.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.