בפעם העשירית ברציפות: בנק ישראל לא העלה את הריבית
הנגיד פרופ' אמיר ירון הודיע כי הריבית במשק לא תשתנה - ותמשיך לעמוד על 4.5% • ההחלטה מתקבלת על רקע הטלטלה העולמית בשווקים ברחבי העולם, והחשש הגובר ממיתון בכלכלה העולמית - שיורגש גם כאן
בפעם העשירית ברציפות ובכפוף לתחזיות: הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופסור אמיר ירון, הודיעה היום (שני) כי הריבית במשק תיוותר ללא שינוי - ותעמוד על 4.5%. החלטת בנק ישראל מגיעה ברקע הטלטלה העולמית בשווקים ברחבי העולם, והחשש הגובר ממיתון בכלכלה העולמית - שיורגש גם כאן - וכן ברקע האינפלציה שעדיין נמצאת מעל טווח היעד (3.4%) וההסלמה הביטחונית עם החזרה ללחימה בעזה.
מומלצים
בתוך כך, בנק ישראל מוריד את תחזית הצמיחה ב-2025 ל-3.5% ול-4% ב-2026. מדובר כאמור בירידה של כחצי אחוז, זאת בעיקר ברקע מדיניות המכסים החדשה עליה הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. לפי בנק ישראל, המהלך האמריקני צפוי למתן את היקף הסחר העולמי והייצוא הישראלי.
"הנחת העבודה שעומדת בבסיס התחזית היא שהעלאת המכסים בעולם תוביל לירידה של 4% בהיקף הסחר העולמי עד סוף שנת 2026 (ביחס למצב ללא מכסים)", נכתב בתחזית שמפרסם בנק ישראל, "התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי-ודאות, על רקע אי-הוודאות לגבי ההיקף וההשפעות של מלחמת הסחר המתפתחת בעולם ועל רקע האפשרות לתרחישים ביטחוניים חמורים יותר מאלו שמגולמים בתחזית. להערכתנו, הסיכונים לתחזית הצמיחה נוטים כלפי מטה והסיכונים לתחזית האינפלציה, הריבית והגרעון נוטים כלפי מעלה".
את הסיכונים לתחזית הצמיחה, מסמן בנק ישראל בעיקר באי הוודאות הגלובלית סביב תכנית המכסים והשפעתה - גם על ישראל. לכך, מצטרפים גם אי הוודאות הביטחונית בישראל, הסיכוי להמשך הלחימה מעבר למחצית השנה. לצד גורמים אלו, ישנם גם המתחים הפוליטיים-חברתיים בישראל שעשויים גם הם, לפי הנגיד, לשאת משמעויות כלכליות. אלו, מתייחסים לקידום חוקי הרפורמה המשפטית והמחלוקת סביבם, ובאמירה זו של בנק ישראל ביקורת מרומזת או לא על אופן קידומם בשעה זו.
"בשנת 2023, מתחים דומים סביב מהלכי חקיקה שקידמה הממשלה תרמו לפיחות של השקל", נכתב, "בנוסף להשפעה אפשרית זו, ככל שהמתחים הפנימיים יתפסו על ידי השווקים כמעלים את פרמיית הסיכון של ישראל, הם עשויים להתבטא בפגיעה בהשקעות וביצוא, וכן לירידה בצריכה הפרטית, כפי שנידון בתרחישי סיכון שהוצגו בתחזית חטיבת המחקר מאפריל 2023".
נגיד בנק ישראל התייחס במהלך מסיבת העיתונאים שקיים גם לעצם קידום חוקי הרפורמה המשפטית, ואמר כי "הספרות הכלכלית מראה כי ישנו קשר אדוק בין עצמאות המוסדות לצמיחה כלכלית בת קיימא". כך הזכיר את החלטת מודיס ופיץ' להותיר את דירוג האשראי של ישראל בעינו, עם תחזית שלילית, על בסיס נימוקים המתייחסים למתחים הפוליטיים-חברתיים בישראל, סביב קידום חקיקה זו. לצד זאת, הוא התייחס גם לצו השעה לשיפור הפיריון, קרי שילוב אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה, וצמצום תמריצים שליליים ליציאה לעבודה. פרופסור ירון הצביע על חשיבות צעדים אלה גם לכלכלה וגם לאמון השווקים.
נזכיר כי הפעם האחרונה בה הופחתה הריבית הייתה לפני 14 חודשים, ב-1 בינואר 2024, ברבע אחוז, לאחר רצף עליות ריבית מאז אפריל 2022. רצף עליות זה השפיע בעיקר על נוטלי המשכנתאות, שספגו עלייה ממוצעת של כ-1,500 שקלים בתשלומים, וכן עלייה בהחזרי הלוואות של משקי הבית.
ההערכות בשוק הן כי רק במחצית השנייה של השנה תהיה היתכנות וסבירות להורדת ריבית - ואף שתיים. כך גם על פי התבטאויות אחרונות של נגיד בנק ישראל, שהעריך כי כל עוד תיגמר המלחמה עד לתום מחצית 2025 והמדדים הפיסקליים ימשיכו כשהם בחודשים האחרונים.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.