דלג לתוכן
מבזקים

דו"ח ה-OECD: ללא רפורמה - ישראל צפויה להדרדר כלכלית

הנתונים הדו-שנתיים הוצגו לשר האוצר • לפי הממצאים, ישראל הוכיחה חוסן מול הטלטלות הביטחוניות מאז 7 באוקטובר - אך בכל זאת, היא אחת מהמדינות היקרות בעולם • הנסיבות: סוגיית המגזר החרדי ועודף רגולציה

פורסם:
מושכים כסף מכספומט, ארכיון

מושכים כסף מכספומט, ארכיון צילום: אוליבר פיטוסי/פלאש 90

מזכ"ל ארגון ה-OECD, מתאיס קורמן, הציג היום (רביעי) לקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', את הדו"ח הדו-שנתי על כלכלת ישראל.  

הדו"ח מציין כי הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן רב אל מול הטלטלות הביטחוניות מאז ה-7 באוקטובר, הודות לנתוני פתיחה פיסקליים יציבים, מדיניות מוניטרית אחראית ושיעורי תעסוקה גבוהים. עם זאת, מחברי הדו"ח מזהירים כי ללא שינויים מבניים משמעותיים, ישראל עלולה למצוא עצמה במשבר כלכלי עמוק.  

מומלצים

לפי הדו"ח, אחד המכשולים המרכזיים בפני הצמיחה הכלכלית ארוכת הטווח של ישראל הוא שילובן החלקי של אוכלוסיות מסוימות בשוק העבודה, ובראשן המגזר החרדי. "ללא הגברת שיעורי ההשתתפות של אוכלוסיות אלו, המשק הישראלי יתקשה לשמור על חוסנו הכלכלי", נכתב.  

בין ההמלצות שהוצגו לממשלה

- ביטול הטבות מס והרחבת בסיס משלמי המסים – במקום העלאת מסים, ממליצים בארגון לבחון רפורמות שיגדילו את מספר משלמי המס בישראל.  

- ייעול הוצאות ממשלתיות – קיצוץ בהוצאות שאינן תורמות לצמיחה.  

- קידום חינוך ליבה חובה במוסדות חרדיים – הדו"ח קורא להתנות מימון ממשלתי למוסדות חינוך חרדיים בלימודי ליבה מלאים, מתוך תפיסה ששיפור ההשכלה יאפשר שילוב עמוק יותר של מגזרים אלה בשוק העבודה.  

- ביטול קצבאות לתלמידי ישיבות – כדי לצמצם את התמריצים לאי-יציאה לעבודה.  

יוקר המחיה: ישראל בין היקרות בעולם

הדו"ח מצביע על כך שסל הצריכה בישראל הוא השלישי ביוקרו מבין מדינות ה-OECD, ועומד על 40% מעל הממוצע.  

מי שנפגעים מכך במיוחד הם מעמד הביניים והשכבות החלשות, כאשר בעשירונים התחתונים כמעט כל הכנסת הנטו של משקי הבית מוקדשת למזון, דיור ותחבורה.  

בדו"ח נכתב כי אחד הגורמים המרכזיים ליוקר המחיה הגבוה הוא עודף רגולציה, המגביל את התחרות ומונע כניסת מוצרים ושירותים זולים יותר לשוק.  

הממשלה צפויה לבחון את מסקנות הדו"ח ואת ההמלצות שעלו בו. בשבועות הקרובים תתקיים סדרת דיונים בנוגע ליישום הצעדים האפשריים, אך נוכח הרגישות הפוליטית של סוגיית החינוך החרדי וקצבאות תלמידי הישיבות, לא ברור אילו מהצעדים אכן ייושמו בפועל.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.