דלג לתוכן
מבזקים

הנגיד קבע: ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי - 4.5%

בנימוק החלטת בנק ישראל מציינים, כי בחודשים האחרונים חלה עלייה מסוימת בפעילות של המשק - אם כי רמת הפעילות עדיין רחוקה מטרום המלחמה • ההחלטה מגיעה ברקע הגידול בגירעון שהגיע ל8.3% וחורג מהיעד הממשלתי

פורסם: עודכן:
בנק ישראל, ירושלים, ארכיון

בנק ישראל, ירושלים, ארכיון צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה היום (רביעי) להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%, בפעם השישית ברציפות.

מומלצים

הפרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, התייחס בהחלטתו למגבלות ההיצע במשק והיחלשות השקל מול הדולר והאירו - מאז החלטת הריבית האחרונה. לצד החלטת הריבית מוריד בנק ישראל את תחזית הצמיחה הכלכלית של ישראל ומעריך שהתוצר יצמח בשיעור של 0.5% בלבד בשנת 2024 ובשיעור של 3.8% בשנת 2025. הפיחות בתחזית הצמיחה של ישראל מתבסס על הערכות שהמלחמה תימשך בעצימות גבוהה גם בתחילת 2025, לפחות, וכי יחד איתה תימשך גם חוסר הוודאות במשק. 

בנימוק החלטת בנק ישראל מציינים כי בחודשים האחרונים חלה עלייה מסוימת בפעילות של המשק - אם כי רמת הפעילות עדיין רחוקה מטרום המלחמה. הנגיד מתייחס גם לענף הבנייה שנכנס למשבר והאטה מתחילת המלחמה - בעיקר בגין המחסור החריף בכוח אדם מאז עצירת כניסת העובדים הפלסטינים. בבנק ישראל מתייחסים לנתוני הלמס, לפיהם נרשמה ברבעון האחרון ירידה של 17% בגמר בנייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. 

באשר להורדות דירוג האשראי של ישראל, מציינים בבנק ישראל כי "פרמיית הסיכון של ישראל עלתה לרמת שיא".

כמו כן, בנק ישראל מגדיל את תחזית הגירעון בתקציב הממשלה בשנים 2024-2025 ל-7.2%. תקרת יעד הגירעון של משרד האוצר היא 6.6%.

פרופסור ירון הוסיף: "אי הוודאות הגיאופוליטית מוסיפה להיות גבוהה. למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות, והדרך המלאה לחזרה לשגרה מלאה של פעילות כלכלית עוד לפנינו. המדיניות המוניטרית מתמקדת בייצוב המשק והיא צפויה להמשיך להיות מרסנת - ותותאם בככל שצריך לנתונים ולהתפתחויות - בסביבת האינפלציה, ברמת הפעילות הפיסקלית ובשווקים". 

בדבריו, ציין נגיד בנק ישראל ציפייה לעלייה נוספת של האינפלציה בתחילת 2025 והתמתנות לעבר היעד רק במחצית השנה של 2025. להערכת הוועדה, מה שיגרום להמשך עליית האינפלציה הם המשך המלחמה, התייקרות מחירי הנפט בעולם, והפיחות בשקל. עם זאת, פרופסור ירון ציין סימני התאוששות קלים בכלכלה, בהם גיוסי ההון והייצוא של ההייטק, כמו גם המשך העלייה בצריכה. מגבלות היצע בשוק העבודה בגלל מחסור בעובדים לא ישראלים ועובדים לא ישראלים - גורמים שמעכבים את צמיחת המשק. 

עוד התייחס ירון להמשך העלייה במחירי הדירות, שזינקו בשנה האחרונה ב5.8%, ומותח ביקורת על הממשלה בגין אי טיפול במחסור בכוח אדם בענף זה - לצד קריאה להשבת העובדים הפלסטינים: "חלפה כבר שנה מתחילת המלחמה ותהליך קליטת עובדים זרים לענף הבנייה מתקדם באיטיות. לנושא זה חשיבות מאקרו כלכלית מעבר לענף הבנייה. רצוי לקדם ככל הניתן בכפוף להנחיות ביטחוניות להשיב את העובדים הפלסטינים".

"אישור תקציב אחראי לשנת 2025, הוא מרכיב חיוני בחיזוק האמון של השווקים הבינלאומיים ובשמירה על איתנות המשק. חשוב לאשר בממשלה התאמות פיסקליות בעלות אופי פרמננטי בהיקף משמעותי, כנגד הגידול המתמיד בהוצאות הביטחון. בהקשר זה, הצעדים של שר האוצר הם בכיוון הנכון. רצוי כי ההתאמות יושתו על אוכלוסייה רחבה ככל האפשר וחשוב שהממשלה תתעדף הוצאות תומכות צמיחה, תצמצם תמריצים שליליים להכנס לשוק העבודה - ותבטל הוצאות על משרדים מיותרים".

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.