דלג לתוכן
מבזקים

על פרשת דרכים: שלוש שנים לפלישה הרוסית לאוקראינה

ההתקרבות בין טראמפ לפוטין והאיומים המרומזים של הממשל האמריקני כלפי זלנסקי – רק מגבירים את המתיחות • אחרי שלוש שנים של מלחמה עקובה מדם, גם באירופה מתחילים לחשוש • פרשנות

פורסם: עודכן:

שלוש שנים מאז שהתחילה הפלישה הרוסית לאוקראינה, וקייב מוצאת את עצמה בנקודת המפנה הכי משמעותית וקריטית מאז. יום השנה הזה מצוין היום (שני) בצל הקו החדש של וושינגטון תחת הנשיא טראמפ, שנטש באופן נחרץ את הגישה בה נקט נשיא ארה"ב הקודם, ג'ו ביידן. 

מומלצים

לא רק שארה"ב חידשה אופן מלא את הדיאלוג עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, היא גם מסרבת להטיל את האחריות על תחילת המלחמה על רוסיה, וגם מקדמת הצהרה באו"ם לציון שלוש שנים למלחמה - שלראשונה לא תקרא לרוסיה תוקפנית, ולא מעגנת את שלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה.

הגישה של טראמפ הפתיעה את קייב, שאמנם נערכה לגישה העסקית של הנשיא החדש ולשאיפה שלו לסיים את המלחמה באופן מהיר, אך לא ציפתה לכך שהברית בין וושינגטון לקייב תתערער בקצב כזה. 

מאז שטראמפ שוחח עם פוטין, לפחות בפומבי, נראה כי הוא אימץ לחלוטין את הנרטיב הרוסי. בהתבטאות חריגה ולא צפויה, הוא קרא לנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי "דיקטטור ללא בחירות", ואמר כי עליו לזוז מהשלטון, אחרת לא תישאר לו מדינה. טראמפ טען כי למקבילו יש ארבעה אחוזי תמיכה בלבד, למרות שהסקרים מצביעים על למעלה מ-50%. 

באופן לא מדייק אמר הנשיא האמריקני כי ערים רבות באוקראינה הרוסות לחלוטין וכי אם פוטין היה רוצה להרוס את קייב, הוא היה עושה את זה. זלנסקי השיב כי טראמפ "לכוד בבועת דיס-אינפורמציה", מה שרק הגביר את המתיחות. גם שליח טראמפ למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, שאמון גם על השיחות עם רוסיה, אמר אתמול בראיון לרשת CNN ש"המלחמה לא הייתה צריכה להתרחש. היא היתה תוצאה של התגרות. זה לא בהכרח אומר שהיתה התגרות הרוסים. היו אז כל מיני שיחות על הצטרפות אוקראינה לנאט"ו. זה לא היה צריך לקרות, זה בעצם הפך לאיום על הרוסים". 

ייתכן שטראמפ מסתכל על זלנסקי כמטרד, שמהווה מכשול עבורו בהשגת ההסכם המיוחל. קשה גם להתעלם מהחיבה ארוכת השנים של טראמפ לפוטין. נשיא ארה"ב גם כועס על סירובו של זנלסקי לחתום על הסכם המינרלים והמחצבים הנדירים בין המדינות. 

הנשיא האוקראיני אמר אמש במסיבת העיתונאים שהוא אינו מוכן לחתום על הסכם שלא מעגן בתוכו ערבויות ביטחוניות לאוקראינה, שגם יחייב עשרה דורות הבאים של מדינתו לשלם לוושינגטון. על פי ההצעה הנוכחית, אוקראינה תהיה מחויבת להעביר לארה"ב 50% מכלל ההכנסות שלה ממשאבי טבע, כולל מינרלים, גז, נפט וגם הכנסות מנמלים ותשתיות אחרות. כל ההכנסות יועברו לקרן מיוחדת – וקייב תעביר לקופה המשותפת, שתהיה באחריותה של וושינגטון ואמורה לשמש גם לשיקום אוקראינה, סכום כולל של 500 מיליארד דולר.

המחלוקת על ההסכם מתרחשת בצל הטענות החוזרות ונשנות של טראמפ שארה"ב הוציאה 350 מיליארד דולר על סיוע לאוקראינה, לעומת האיחוד האירופי שהוציא לטענתו הרבה פחות. האמת היא שארה"ב, כמדינה בודדת, אמנם מספקת את הסיוע הגדול ביותר, אך הוא מהווה 42% מסך כל הסיוע לאוקראינה, והסיוע הכולל של אירופה עולה על זה של ארה"ב. מה גם, שבפועל הסיוע אותו העניק הקונגרס האמריקני עומד על כ-180 מיליארד דולר, כולל הסיוע ההומניטרי. קרוב ל-50 מיליארד מתוכו הוצאו בתוך ארה"ב, לחברות התעשייה האמריקניות. 

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ארכיון צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin

זלנסקי דיבר אמש בשפה של טראמפ, כאשר אמר כי יהיה מוכן לזוז מהשלטון אם הדבר יבטיח שלום או חברות של אוקראינה בנאט"ו, דבר שהוא לא ריאלי בטווח הזמן הקרוב. בפועל, החוקה האוקראינית אוסרת על קיום בחירות בזמן מלחמה, וישנן הרבה שאלות לגבי הדרך לקיים בחירות – למשל מי יאכוף את הפסקת האש על מנת שהאזרחים יוכלו לצאת לקלפי בכל רחבי המדינה, איך יצביעו למעלה משלושה מיליון הנמצאים בשטחים הכבושים או כל מיליוני הפליטים האוקראינים שעזבו את המדינה בזמן מלחמה. 

עבור פוטין, שבמשך חודשים מטיל בספק בלגיטימיות של זלנסקי, בטענה שכהונתו הרשמית הסתיימה והוא נשאר בשלטון ללא בחירות – כמובן שמדובר בהזדמנות לפלג את החברה האוקראינית מבפנים וגם לנסות לשתול מועמדים משלו בבחירות. עם זאת קשה להאמין שעם דעת הקהל הנוכחית באוקראינה ישנם סיכויים להיבחרו של מועמד פרו-רוסי. לא נראה גם כי עמדותיו של פוטין השתנו והוא מוכן ליותר פשרות לעומת תחילת המלחמה. 

לפי ההערכה המודיעינית האמריקנית העדכנית שדווחה ב-NBC לפני שבוע, גם היום פוטין מעוניין לשלוט בכל שטח של אוקראינה ולא מראה סימנים של נכונות לדיאלוג משמעותי. עוד דרישות שלפי הדיווחים פוטין השמיע בפני האמריקאים הן נסיגה של נאט"ו ממדינות מזרח אירופה. 

עבור זלנסקי, שמייצג את דעת הרוב האוקראינית, שום הסכם שלום אינו יכול להתרחש ללא ערבויות ביטחוניות חזקות מצד המערב, בדמות נוכחות צבאית למשל של כוח שלום מערבי על מנת לאכוף את הפסקת האש עם רוסיה. הוא גם לא מוכן להוריד מהשולחן לחלוטין את ההצטרפות לנאט"ו, שמעוגנת בחוקת המדינה, וגם לא מוכן להכרה רשמית בשטחים הכבושים כשטחים רוסים. ישנן גם שאלות רבות נוספות כמו למשל גורלם של 20 אלף ילדים אוקראינים שהועברו לרוסיה בכפיה ושם עוברים לפי הדיווחים תהליכי "רוסיפיקציה".

חיילים רוסיים בשטח אוקראינה, ארכיון צילום: Russian Defense Ministry Press Service via AP

החשש העולמי, ובעיקר באירופה – רק מתגבר

לא רק אוקראינה מודאגת מאוד מהמתרחש, כשברור לה שיהיה קשה לתחזק את המלחמה ללא סיוע אמריקני, אלא גם אירופה – שלראשונה מזה עשורים מטילה ספק ביכולת לסמוך על וושינגטון. בימים אלה בהובלת נשיא צרפת עמנואל מקרון ישנם מאמצים אינטנסיביים לגבש קואליציה אירופית עם עמדה אחידה וחזקה בנוגע לתמיכה באוקראינה והגברת הוצאות ההגנה באירופה – אך יעילותה עדיין מוטלת בספק. היום יגיעו לקייב מנהיגים מערביים רבים, לצד רבים אחרים שיצטרפו באופן מקוון לכינוס מיוחד לכבוד שלום שנים למלחמה. זאת אחרי שבשבוע שעבר לראשונה ראש ממשלת בריטניה הביע נכונות לשלוח חיילים לאוקראינה כחלק מכוח שמירת שלום שיאכוף הפסקת אש, ובכך הצטרף לצרפת, שגם מוכנה להשתתף במהלך.

בסופו של דבר, למרות הרצון של טראמפ להחזיר את שיתוף הפעולה הכלכלי עם רוסיה, וגם לנהל מול מוסקבה שיחות גאופוליטיות רחבות הרבה יותר מסוגיית אוקראינה בלבד, לא נראה כי המגעים שהתרחשו עד עכשיו בין נציגי המדינות קידמו פתרון ריאלי או הגבירו את הסיכוי להגיע להפסקת אש במלחמה העקובה מדם. המתיחות המתפתחת בקצב מסחרר בין וושינגטון לקייב רק מרחיקה את סיכויי ההצלחה, ופוגעת באופן משמעותי מאוד ביחסי האמון בין הצדדים. 

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ונשיאת נציבות האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין, ארכיון צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky

יום השנה השלישי למלחמה מסמל פרשת דרכים משמעותית לקייב, ליבשת אירופה שדואגת גם לביטחונה, וגם מהווה אתגר משמעותי לסדר העולמי הקיים. מבחינת אוקראינה, שהקריבה הרבה מדי במלחמה הזאת – מדובר בעצמאותה שמונחת על הכף, והיכולת שלה לשמר את עצמה כמערבית ולא נתונה להשפעה רוסית. עבור אירופה מדובר בחישוב מחודש של תפיסת ההגנה שלה וגם במובנים רבים צמצום תלותה במי שיושב בבית הלבן.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.