צונאמי מדיני: "להתחיל מיידית בתהליך למדינה פלסטינית"
שתי המדינות מצטרפות לצרפת, בריטניה, מלטה וקנדה • במקביל, שבדיה קראה לאיחוד האירופי להקפיא את הסכם הסחר עם ישראל במטרה להגביר את הלחץ להכנסת סיוע הומניטרי לעזה
שר החוץ של גרמניה יוהאן ואדפול, ארכיון צילום: AP Photo/Khalil Hamra
שר החוץ של גרמניה יוהאן ודפול קרא היום (חמישי) להתחיל באופן מיידי את ההכרה במדינה פלסטינית. בנוסף, ראש ממשלת פורטוגל הודיע: "נערכים להכיר במדינה פלסטינית בספטמבר". בכך, המדינות מצטרפות לצרפת, בריטניה, מלטה וקנדה - שהודיעו השבוע על כך שיכירו במדינה פלסטינית בעצרת האו"ם בספטמבר הקרוב. שר החוץ הגרמני צפוי להגיע היום לביקור בישראל, ולפי דיווחים ייפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
מומלצים
למעשהף מאחורי ההצהרה של פורטוגל הייתה ההתייצבות לצד הקריאה של צרפת לקדם מהלך להכרה במדינה פלסטינית בחודש ספטמבר (קריאה שעליה סוכם בוועידת שתי המדינות באו"ם), אבל לא הודיעה דה פקטו על כך שתכיר גם היא בספטמבר - עד היום.
במקביל להכרזות אלו, שבדיה קראה לאיחוד האירופי להקפיא את הסכם הסחר עם ישראל במטרה להגביר את הלחץ על להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, כך אמרה שרת החוץ מריה מלמר סטנרגורד. ההכרזה משקפת שינוי קו מדיניות לחומרה מצד המדיהנ הסקנדינבית.
סטנרגורד דורשת שהאיחוד יפעל "בהקדם האפשרי", והדגישה כי שבדיה תפעל בנחישות מול נציבות האיחוד האירופי בנושא, ותעודד גם מדינות נוספות להצטרף ליוזמה. "אנחנו רואים שהמצב המשיך להידרדר במהלך חודש יולי", אמרה. "שימוש ברעב של אזרחים ככלי מלחמה הוא פשע מלחמה".
היא ציינה כי מאז ה-10 ביולי קיים הסכם בין האיחוד האירופי לישראל, שכולל דרישות לאפשר הכנסת סיוע חירום לעזה באופן מיידי - אך "לא ניתן לראות שישראל עומדת בהתחייבויותיה".
JOHN THYS / AFP
שרת החוץ של שבדיה, מריה מלמר סטנרגורד
ברשת "סקיי ניוז" הבריטית ברכו היום מספר בני משפחות חטופים על המהלכים להכרה במדינה פלסטינית, שכן הפסקת אש "תחייב שחרור של כל בני הערובה", זאת בעקבות העמדה שפרסמה הממשלה לפיה הפסקת הלחימה חייבת להיות צעד ראשון לפני הכרה במדינה.
משפחות חטופים בעלי אזרחות בריטית, חטופים לשעבר וחלק מהקהילה היהודית בבריטניה הביעו זעם לנוכח האפשרות שממשלת בריטניה תכיר במדינה פלסטינית לפני שחרורם של כלל בני הערובה שעדיין מוחזקים על ידי חמאס.עו"ד אדם ווגנר, המייצג חלק מהמשפחות, הדגיש כי "עמדתנו נותרה כי כל בני הערובה חייבים להשתחרר לפני שנעשה כל צעד אחר". המשפחות ביקשו מהממשלה להבהיר האם מדובר בשינוי מדיניות לעומת דברי ראש הממשלה מיום שלישי, וקראו להיפגש בדחיפות עם נציגי הממשלה.
עם זאת, השר גארת' תומאס סירב מספר פעמים, בראיון לרשת סקיי ניוז, לומר באופן מפורש כי שחרור בני הערובה יתבצע לפני הכרה בריטית במדינה פלסטינית. אך אמר כי "עמדתנו תמיד הייתה שחמאס צריך לשחרר את בני הערובה עכשיו, שחמאס צריך להתפרק מנשקו, ושלא יהיה לו חלק בעתידה של רצועת עזה".
אתמול, במהלך ועידה שיזמה צרפת יחד עם ערב הסעודית במטה האו"ם בניו יורק, קראו עשר מדינות נוספות לפעול לקראת הכרה במדינה פלסטינית בספטמבר הקרוב. בין המדינות שהביעו את נכונותן לפעול נמנות אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, פינלנד, לוקסמבורג, מלטה, פורטוגל, סן מרינו ונוספות, שחלקן כבר הכריזו על הכרה דומה בעבר, כולל ספרד, אירלנד ונורבגיה.
המדינות האלו מצטרפות לבריטניה, שראש ממשלתה, קיר סטארמר, הודיע השבוע על כך שהממלכה המאוחדת צפויה להכיר במדינה פלסטינית בחודש ספטמבר, לפני העצרת הכללית של האו"ם. הוא הוסיף ושיגר איום כלפי ישראל, כשאמר כי המהלך ייצא לפועל "אם ישראל לא תבצע מעשים מהותיים לשינוי המצב בעזה".
מנגד, מספר משמעותי של מדינות אירופיות אמרו שאינן יכולות להסכים למסמך כזה בהתראה של 48 שעות בלבד. כמה מהן הביעו תמיכה עקרונית ברעיון של מדינה פלסטינית, אך טענו שירגישו נוח יותר להצטרף למהלך קולקטיבי מאשר לפעול לבד.
במקביל, מדינות אסיה שהשתתפו בדיון לא הביעו עניין להצטרף להצהרה המשותפת. יפן, סינגפור ודרום קוריאה אמרו כי הן תומכות ברעיון פתרון שתי המדינות, אך אינן יכולות להצטרף להצהרה מסוג זה ללא בחינה נוספת. שרת החוץ של אוסטרליה, פני וונג, אמרה בדיון כי אוסטרליה אינה יכולה להכיר במדינה פלסטינית בשלב זה, כל עוד לא הובהר אם חמאס יהיה חלק ממנה. ברגע שהנושא יובהר, ותתקבל הבטחה שחמאס לא ישחק תפקיד במדינה כזו - אוסטרליה תוכל להתקדם להכרה.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.