אליזבט צורקוב בעדות קשה מהשבי: "תקפו אותי מינית"
החוקרת הישראלית שנחטפה על ידי מליצייה שיעית בעיראק, התראיינה לניו-יורק טיימס וסיפקה עדות מטלטלת מתקופת השבי: "מעולם לא ראיתי את השמש" • עדות קשה לקריאה
אליזבת צורקוב בהגיעה לארץ, היום צילום: יובל יוסף, לע"מ
אליזבט צורקוב התראיינה היום (רביעי) לראשונה לעיתון הניו יורק טיימס מאז חזרה מהשבי בעיראק וסיפרה על ההתעללות שספגה. "תלו אותה מהתקרה עד שהיא איבדה את הכרתה, חשמלו אותה והיא הוחזקה בבידוד", נכתב.
אליזבט צורקוב סבלה במשך שנתיים וחצי בשבי בעיראק, כשהיא מוחזקת בבידוד על ידי מיליציה הנתמכת על ידי איראן. צורקוב, בת 38, אמרה שזה היה מרתון של ייסורים פסיכולוגיים, אך הקשים ביותר היו החודשים הראשונים, שבהם סבלה מכות אחר מכות מצד שוביה, כמו גם תקיפה מינית וזוועות אחרות.
מומלצים
"הם הצליפו בי בכל הגוף", אמרה בראיון הראשון שלה מאז ששוחררה בספטמבר. "הם בעצם השתמשו בי כשק אגרוף".
כאמור, על פי הכתבה השובים אזקו אותה, תלו אותה מהתקרה והיכו אותה עד שאיבדה את הכרתה. הם חשמלו אותה ואילצו אותה לתנוחות שפצעו את גבה וכתפיה. כשהיא איבדה את הכרתה, הם שפכו מים על פניה כדי להעיר אותה כדי שהעינויים יוכלו לחדש.
Ahmad Mohamad / AFP
הישראלית אליזבט צורקוב החטופה בעיראק, ארכיון
צורקוב, דוקטורנטית ישראלית-רוסייה באוניברסיטת פרינסטון, בקושי מסוגלת לשבת בגלל פציעותיה, דיברה בזמן ששכבה בבית של חברה, כאשר מדי פעם כאב אילץ אותה לשנות תנוחה. במהלך שעות של ראיונות עם הניו יורק טיימס, היא שיתפה בנימה שקטה ברובה, לעיתים נקטעת בדמעות, את הסיפור הקשה של חטיפתה, שביתה ושחרורה.
צורקוב אמרה כי הוחזקה על ידי קטייב חיזבאללה, החזקה ביותר מבין הקבוצות הצבאיות השיעיות הנתמכות על ידי איראן, השולטות בעיראק. היא אמרה שהחליטה לשתף את סיפורה כדי לתת קול לעיראקים שעונו על ידי הקבוצה.
ניסיונה מעיד על החופש שבו קטייב חיזבאללה, אותו הגדירה ארצות הברית כארגון טרור, הצליח לפעול בעיראק. בעוד שאלפי חברי המיליציה מקבלים משכורות מהמדינה העיראקית, לממשלה יש השפעה מועטה, אם בכלל, על פעילותה.
התיאור של צורקוב על שביתה עולה בקנה אחד עם מה שסיפרה לרופא במרכז הרפואי שיבא בישראל שטיפל בה לאחר שחרורה, שאמר כי סבלה מנזק עצבי שעשוי להיות קבוע. הרשומות הרפואיות שלה, שנבדקו על ידי הטיימס, מפרטות גם פציעות נרחבות הקשורות לעינויים, וקובעות כי היא זקוקה ל"שיקום פיזי ופסיכולוגי ארוך טווח" לאור "הנזקים הקשים והטראומה המורכבת".
גורמים אמריקנים וישראלים מאשרים כי קטייב חיזבאללה חטף ועינה אותה, אם כי אינם יודעים את כל הפרטים. הגורמים שוחחו בעילום שם כדי לדון בנושאים רגישים. משרד ראש ממשלת עיראק מסר כי הוא "מחויב להעמיד לדין כל צד או אדם המעורב במעשי חטיפה או עינויים".
כמו בני ערובה רבים אחרים, גורלה התהפך במהירות תחת לחץ דיפלומטי, כאשר ממשל טראמפ הוכיח את עצמו כגורם מרכזי. הממשל לחץ על בכירים עיראקים בנוגע למקרה שלה, ושלח שליחים לבגדד כדי לדרוש התקדמות. איש עסקים וחבר של הנשיא טראמפ, מארק סוואיה, שמילא תפקיד מכריע ועתיד להפוך בקרוב לשליח המיוחד לעיראק, ליווה אותה בטיסה לקפריסין, שם הועברה למטוסים צבאיים ישראליים כדי לקחת אותה הביתה.
"אני באמת מאמינה שהייתי מתה אם הם לא היו פועלים בצורה כה עקבית ובנחישות כה מדהימה", אמרה צורקוב.
החטיפה:
החלטתה של צורקוב להיכנס לעיראק הייתה יוצאת דופן ומסוכנת כאזרחית ישראלית, שכן ישראל ועיראק הן מדינות עוינות ללא יחסים דיפלומטיים. חלק ניכר מהנהגת עיראק מקורב לאיראן, האויבת המרה של ישראל.
אך צורקוב נסעה לעיראק מספר פעמים, וחקרה את התנועה השיעית בראשות איש הדת המשפיע מוקתדה אל-סאדר. היא תמיד נקטה באמצעי זהירות, לדבריה: נסעה בדרכונה הרוסי, הציגה את עצמה כרוסייה ונמנעה ממגע עם קבוצות חמושות.
ב-21 במרץ 2023, צורקוב תכננה להיפגש עם אישה בבית קפה בסביבות השעה 21:00 במרכז בגדד. האישה הציגה את עצמה בוואטסאפ, ביקשה עזרה במחקר על המדינה האסלאמית ואמרה שיש להן חברה משותפת. האישה לא הופיעה. במבט לאחור, צורקוב חשבה שהפגישה הייתה תכנון.
בזמן שצעדה הביתה, רכב שטח שחור עצר לידה וכמה גברים אילצו אותה לשבת במושב האחורי. היא אמרה שקראה לעזרה וניסתה להימלט, אך החוטפים הגיבו בהכאה ובתקיפה מינית (בעיתון הטיימס הסכימו שלא לחשוף את פרטי התקיפה המינית שלה, מ"ר)
"הם התחילו לסובב את הזרת שלי, כמעט שברו אותה", אמרה. "אז חשבתי שהתנגדות נוספת היא חסרת טעם". בזמן שנסעו, החוטפים קשרו את ידיה, הניחו שקית על ראשה ולקחו את הטלפון שלה. הם עצרו ואילצו אותה להיכנס לתא המטען של מכונית. כחצי שעה לאחר חטיפתה, הם הגיעו לבית גדול, שם שהתה במשך ארבעת החודשים הראשונים, בחדר ללא חלונות עם שתי מצלמות, מתת תזונה ובודדה.
בתחילה, חוטפיה לא היו מודעים לכך שהיא ישראלית, ונראה היה שחטפו אותה תמורת כופר, אמרה. חודש לאחר שנכנסה לשבי, מצבה התדרדר, כאשר מצאו הוכחה לזהותה הישראלית בטלפון שלה. הם האשימו אותה בהיותה מרגלת ישראלית, דבר שהיא וגורמים ישראלים שדיברו עם הטיימס הכחישו בתוקף. היא התחננה בפניהם לקרוא את הפוסטים והמאמרים הרבים שלה ברשת, התומכים בזכויות הפלסטינים ובביקורת על ממשלת ישראל. אך הם לא השתכנעו. כאשר לא הודתה, אמרה שהיא "נתלתה ועונתה".
צורקוב אמרה שעד מהרה החלה לתת לחוטפיה הודאות מפוברקות כדי לעצור את המכות. היא התמקדה בהמצאת "הודאות" אמינות שלא יסכנו את העיראקים. הראשונה שלה הייתה שהיא פגשה עיתונאי צרפתי בבית קפה בבגדד שנתיים קודם לכן כדי לארגן הפגנות נגד הממשלה. נראה שחוקריה "קנו את זה". לאחר שסיפרה להם את הסיפור, הם הורידו אותה מהשעייה, אפשרו לה לשבת, האכילו אותה ואמרו לה לנוח. מאוחר יותר באותו יום, הסוהר הבכיר, שנודע לאחרים כ"הקולונל", מישש קעקוע על ירכה ואיים עליה באונס. "הוא היה מאוד מלוכלך ואובססיבי מאוד למין".חוקריה איימו עליה ללא הרף באיומים כאלה אך לא עמדו בהם, אמרה.
צורקוב אמרה שאחד מימי העינויים הקשים ביותר הגיע ביולי 2023, כאשר החוטפים שאלו על שירותה בישראל. היא שיקרה לשובים, מחשש ממה שיקרה אם ידעו את האמת, ואמרה ששירתה בבית חולים. היא סיפרה ל"טיימס" שהייתה מגויסת זוטרת במינהל המודיעין הצבאי לפני שני עשורים.
היא אמרה ששני סוהרים, המכונים איברהים ומאהר, היכו אותה שוב ושוב, עד שלבסוף סיפרה את האמת.
"השן הזו חסרה בגלל זה", אמרה, והצביעה על פער בפיה.
"מעולם לא ראיתי את אור השמש"
ב-5 ביולי 2023, פרסמה ממשלת ישראל את ההודאה הפומבית הראשונה שלה כי גב' צורקוב נחטפה, באומרה "אנו מחזיקים את עיראק אחראית לגורלה ולבטיחותה".
חודש לאחר מכן, היא הועברה ללא אזהרה או הסבר למקום אחר. השינוי הגיע, לדבריה, "בחסד האל". שוביה החדשים לא עינו אותה והביאו אחות גברית לטפל בה. הם הביאו לה ספרים, מחברות, טלוויזיה ואוצר מילים ערבי. האוכל היה מגוון ושופע. ביוני 2024, הם שיפצו את מגוריה, ונתנו לה גישה למטבח וחדר אמבטיה.
אבל היא עדיין הייתה בבידוד, בחדר ללא חלונות בקומה השלישית, ותהיה שם יותר משנתיים. "מעולם לא ראיתי את אור השמש", אמרה. היא וגורמים ישראלים חושבים שהיא הייתה בבסיס של קטייב חיזבאללה ליד הגבול האיראני, אזור מעבר לשליטת ממשלת עיראק. במהלך 12 ימי ההפצצה של ישראל נגד איראן בקיץ הזה, היא אמרה, כמה תקיפות היו קרובות מספיק כדי להרעיד את הבניין.
SEPAH NEWS / AFP
מבצע "עם כלביא": ישראל תוקפת באיראן 13.6.2025
זמן קצר לאחר שהגיעה לבסיס, האחות הציעה לכתוב על העינויים, תרגיל שמצאה טיפולי. המפקד ענה שזה "חראם", או אסור, להכות נשים.
ככל שחלפו החודשים הרבים, צורקוב, שסבלה מכאבים בלתי פוסקים מפציעותיה, החלה להתייאש והחלה להטיל ספק בערך ההישרדות. אך מוחה האנליטי המשיך לעבוד, להעריך ולתכנן אסטרטגיות. היא תכננה את עבודת הדוקטורט שלה במחברת, יחד עם רעיונות למאמרים.
היא ראתה מדי פעם בטלוויזיה אנשים שמנהלים קמפיין לשחרורה, כולל אחת מאחיותיה שרואיינה, מה שעודד את רוחה.
השחרור
בתחילת ספטמבר, היא נלקחה מהבסיס, כשעיניה מכוסות, למקום אחר. זה היה כל כך פתאומי שהיא השאירה מאחור את המחברת שלה עם תוכניות הדוקטורט שלה. למחרת, 9 בספטמבר, לאחר 903 ימים בשבי, היא נלקחה למוסך בבגדד ונמסרה לפקיד עיראקי במכונית שהמתינה.
הפקיד אמר לה באנגלית שהיא כעת בבטחה בידי ממשלת עיראק. הוא לקח אותה לבית הארחה מפואר שם נבדקה על ידי רופאות עיראקיות - הנשים הראשונות שהיו להן קשר מאז חטיפתה. גבר נכנס לבית ההארחה והציג את עצמו לצורקוב כחבר של מר טראמפ. זה היה מר סוואיה, אחד האנשים שהיא מייחסת להם את שחרורה.
מר סוואיה אמר בריאיון שאמר לראש ממשלת עיראק, מוחמד שיעה אל-סודאני, כי "אנחנו צריכים לפתור את הבעיה הגדולה הזו" ולשחרר את צורקוב. מאז שהתאחדה עם משפחתה, צורקוב ניסתה להבין כיצד הובטח שחרורה.
ישראל ביקשה עזרה אמריקנית. אדם בוהלר, שליח אמריקני למזרח התיכון ולענייני חטופים, שהפך לתומך נלהב, וניהל קמפיין ברשתות החברתיות וקרא למר אל-סודאני לעשות יותר. בוהלר פרץ לפגישה בבגדד עם מר אל-סודאני, ללא הזמנה, על פי שלושה אנשים עם ידע בנושא שדיברו בעילום שם כדי לדון בדיפלומטיה רגישה. מסאד בולוס, יועץ בכיר במחלקת המדינה, נפגש עם משפחת צורקוב באביב שעבר והבטיח לנסות למצוא סימן חיים נוסף.
צורקוב ושניים מאחיה אמרו שמר סוואיה אמר להם ימים לאחר שחרורה כי הודיע למר אל-סודאני שאם לא תשוחרר תוך שבוע, ארצות הברית תתמקד בקטייב.
צורקוב אמרה שהיא מאמינה שההתנקשויות של ישראל בשנה-שנתיים האחרונות בבכירים בלבנון, בחיזבאללה, בחמאס ובאיראנים זעזעו את קטייב, וכי היא הפכה לנטל עבורם יותר מאשר לנכס. סוואיה הכחיש כי היה איום כזה.
הבית הלבן לא הגיב ישירות על מעורבותו של סוואיה, ואמר בהצהרה כי הנשיא האמריקני טראמפ הוא "תמיד מודאג מאמריקנים העצורים בחו"ל" וכי הוא "מוכן למנף את כוחה של ארצנו ואת כישורי המשא ומתן שלו כדי להתערב במקרה זה".
משרד ראש ממשלת עיראק מסר כי "מאמצים דיפלומטיים והומניטריים מורכבים" מצד גורמים עיראקיים רשמיים הביאו לשחרורה, והוסיף כי "לאיומים או לחצים חיצוניים לא היה שום קשר להחלטה העיראקית".
שעות לאחר שהגיעה לווילה בבגדד, צורקוב פנתה לשגרירות ארה"ב. גורמים שם קישרו אותה באמצעות שיחת וידאו לאחיותיה, אמה ואביטל, וכן לבוהלר.
"שאלתי אותה: 'את בחיים? כי קברתי אותך כל כך הרבה פעמים בראש שלי'", אמרה אמה. "היא אמרה שהיא בסדר, אבל היא תצטרך טיפול רפואי". כשהגיעה לישראל לטיפול, היא סבלה מכאבים כה רבים עד שביקשה שיסיעו אותה לבית החולים על אלונקה. הרופאים שכנעו אותה להיכנס פנימה, עם עזרה, כדי להרגיש שהיא חוזרת ללא כאבים, ולא כאדם שבור.
לאחר שחרורה, הופיעה הצהרה בחשבון טלגרם תחת שמה של אבו עלי אל-עסקרי, דובר קטייב, על צורקוב. הקבוצה לא הודתה בחטיפתה, אך היא סיפרה פרטים על "הודאותיה" וזיהתה את איתן נוימה הבדיוני שיצרה כמטפל שלה, כאילו היה זה פיסת מידע מוזהבת. הטענה שעשעה את צורקוב, ולדבריה, סיפקה הוכחה מוצקה לכך שהקבוצה החזיקה בה.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.