דלג לתוכן
מבזקים

משרד הבריאות מציג סיכום מקיף של תפקוד המערכת במלחמה

אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה העמידו את החוסן והבריאות הנפשית של החברה הישראלית כולה בפני אתגר חסר תקדים • 168 שורדי שבי טופלו, מעל ל-1,765 מקרי מוות נקבעו • כל הנתונים

פורסם: עודכן:

מאז שבעה באוקטובר 2023 מתמודדת מערכת הבריאות עם אירוע חסר תקדים בהיקפו. במשך יותר משנתיים פועלת המערכת במצב חירום, מתפקדת בעצימות גבוהה ובשיעורי הצלחה ניכרים למילוי משימתה המרכזית: הצלת חיים. 

הלוחם שפגש בשיקום את אשתו לעתיד וההצעה בבית החולים
הלוחם שפגש בשיקום את אשתו לעתיד וההצעה בבית החולים

במהלך המלחמה טופלו בבתי החולים כ-24,000 בני אדם, כאשר במקביל פעלו למעלה מ-100 נקודות שירות של קופות החולים במלונות ובריכוזי מפונים, לטובת 151,200 מפונים, ועשרות אלפים נוספים שהתפנו עצמאית. טיפול בשבים ובני משפחותיהם, וכן זיהוי פורנזי של החטופים החללים וקביעת סיבת המוות במרכז הלאומי לרפואה משפטית.

מומלצים

- צילום: -

 לצד המענה הרפואי הנרחב לנפגעי המערכה – פעל משרד הבריאות לתחקור עשייתה של המערכת במלחמה ולהפקת הלקחים הנדרשים. תהליך הפקת הלקחים מהמלחמה – וזאת באמצעות ששה צוותים מקצועיים שונים - החל במרס 2025 ומשקף את מחויבותו של משרד הבריאות לשיפור מוכנותה של מערכת הבריאות והיערכותה לתרחישי חירום מגוונים – גם בטווחי זמן קצרים.

ששת צוותי הבדיקה שהקים המשרד עסקו בנושאי הליבה שעמדו במרכז העשייה במלחמה. הצוותים פעלו לנוכח ההבנה כי אל האתגרים שמלווים את מערכת הבריאות בשגרה - פערים בין מרכז לפריפריה, התמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה וקיבעון במבנה המערכת - נוספו אתגרי החירום והאתגרים שלאחר מלחמה, ובמרכזם הצורך במיגון, הגידול המשמעותי של הצרכים בעולם בריאות הנפש, וכן אתגרים באבחון ובטיפול בילדים.

 כחלק מההיערכות לחירום ניתן דגש גם על יכולתם של בתי החולים להתמודד עם פגיעה בתשתיות ולמול עומסים חריגים של מטופלים – וזאת באמצעות היערכות מוקדמת, תרגול והעמקת שיתוף הפעולה בין הגורמים הרלוונטיים. משרד הבריאות המשיך בחיזוק היערכותה של מערכת הבריאות לשעת חירום, תוך שיפור יכולותיה במתן מענה לציבור במהלך אירועי קיצון מסוגים שונים. ועל כן הוסיף המשרד 3,642 מיטות ממוגנות בבתי החולים. 

תקווה לחולי מלנומה | המחקר הישראלי החדש שמציל חיים
תקווה לחולי מלנומה | המחקר הישראלי החדש שמציל חיים

אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה העמידו את החוסן והבריאות הנפשית של החברה הישראלית כולה בפני אתגר חסר תקדים שעודנו מתהווה. התוכנית הלאומית לבריאות הנפש - הוקצה תקציב של מעל 1.4 מיליארד שקל להרחבת היצע המענים, גיוון המענים ומיצוי משאבי המערך.

 תוספת כוח אדם מקצועי בבריאות הנפש נוספו מעל 700 מטפלים חדשים, יותר מ-1,000 מתמחים בפסיכולוגיה וגידול של כ-100 מתמחים בפסיכיאטריה. 1,370 שעות מטפלים יומיומית בפריסה של 362 נקודות שירות של המרכזים לבריאות הנפש. עלייה של 30% מטופלים במרפאות בריאות הנפש בקהילה, הרחבה של 128 מרפאות בריאות הנפש בקהילה בפריסה ארצית ועלייה של 42% מגעים טיפוליים. 

מערכת הבריאות במלחמה

מעל ל- 1,765 - זיהוי פורנזי וקביעת סיבת המוות במרכז הלאומי לרפואה משפטית (מתוכם 86 חטופים חללים) כאשר אתמול, יום שני, 26 בינואר 2026, זוהה החטוף החלל האחרון ששב לאדמת מדינת ישראל

כ- 24,000 אנשים קיבלו טיפול בבתי החולים  3,642 תוספת מיטות ממוגנות בבתי חולים

למעלה מ-100 נקודות שירות קופות החולים במלונות וריכוזי מפונים

  362 נקודות מתן שירות של המרכזים לבריאות הנפש בריכוזי המפונים

 1,370 שעות מטפלים יומיות מאז השבוע השני לפריסת המרכזים לבריאות הנפש

  151,200 מפונים ועשרות אלפים נוספים שהתפנו עצמאית

  168 שבים טופלו וממשיכים להיות מטופלים במערכת הבריאות תוך תמיכה במשפחותיהם

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.