הנשיא הרצוג עלה בבגד קרוע לטקס יום הזיכרון הממלכתי: "זאת שנת אבל לאומית"
טקס הדלקת הנר הממלכתי נפתח בטקס הדלקת הנר ברחבת הכותל • הרמטכ"ל הרצי הלוי לקח אחריות: "אני שלחתי את בניכם לקרב ממנו לא שבו, נושא את זכרם בכל יום"
הנשיא הרצוג בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה בירושלים, הר הרצל, 12.5.24 צילום: מעיין טואף/ לע״מ
האירועים לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה נפתחו הערב (ראשון) בשעה 20:00, בטקס הדלקת הנר הממלכתי שהתקיים ברחבת הכותל המערבי בירושלים, במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג והרמטכ"ל הרצי הלוי.
מומלצים
את הלפיד להדלקת הנר הגישה שרה וספי, ששכלה את בעלה, בנה ונכדה במערכות ישראל - האחרון, סרן ארנון בנבניסטי, נפל בצפון רצועת עזה במהלך המלחמה, ב-20 בנובמבר. גם בן דודה ואחיינה של שרה נפלו בעת מילוי תפקידם. לאחר הדלקת הנר עלה הנשיא, כשהוא לבוש בבגד קרוע, לשאת דברים. אחריו, יעלה הרמטכ"ל גם הוא.
בנאומו, אמר הנשיא הרצוג כי "אני עומד כאן, ליד שריד בית מקדשנו, בבגד קרוע. הקרע הזה - סימן האבלות היהודי, הוא סמל לאבל ויגון של עם שלם בשנה זו - שנת אבל לאומית. סמל לקרע מדמם בלב העם. קרע בליבה של מדינת ישראל - שכולה, מיוסרת, בוכה בכי תמרורים, וממאנת להינחם על בנותיה ובניה - חיילים ואזרחים, אזרחים וחיילים. לא נמנע קולנו מבכי, ועינינו מדמעה. שבר גדול הושברנו".
"אני פונה מכאן, ברגע הקדוש הזה, אל אחיותינו ואחינו החטופים, ואל משפחותיהם: לכל אורך הימים הלאומיים האלה, אנחנו לא שוכחים לרגע שאין גדולה ממצוות פידיון שבויים. כל העם איתכם! אנחנו חייבים לגלות אומץ ולבחור בחיים. לא לנוח ולא לשקוט עד שישובו כולם הביתה".
עוד אמר הנשיא: "מאות רבות של אזרחים נפלו ב-7 באוקטובר ובמערכה כולה. אנו מקוננים ביום הזיכרון הזה על כל הנרצחים והנופלים - אזרחים וחיילים. לנצח, לנצח נזכרם".
בנוסף, אמר כי "אני זועק מכאן את זעקתן של המשפחות השכולות הדרוזיות והבדואיות, שדרשו ממני ודורשות מכולנו להכיר ובכבוד ובזכות להיות חלק מהסיפור הישראלי - כשווים בין שווים, במלוא מובן המילה".
"הקרע הזה בבגדי, הקרע המדמם שכולנו מרגישים בליבנו השנה, לא יכול להישאר חסר משמעות. המשפחות השכולות אומרות לי את זה שוב ושוב ושוב. חייבים לאחות את הקרע בלב של העם. זו קריאה לתקומה! תקומה כעם אחד!".
הרמטכ"ל הלוי אמר בנאומו: "פנים רבות לגבורת חיילי צה"ל לדורותיהם בשדה הקרב. סיפורי גבורתם נבדלים זה מזה בזמן, במקום ובנסיבות, אך לכולם מרכיב משותף אחד: גיבורי צה"ל התגייסו לשורות הצבא מתוך תחושת החובה והמשמעות, ובשעת מבחן היה בהם האומץ לעשות את הדבר הנכון. בשירותם של כל חייל וחיילת יש מן הגבורה. בנכונות לשאת באחריות ולמלא תפקיד שיש בו סיכון – יש מן הגבורה. בכל פעולתו של היחיד להבטחת ביטחונם של הרבים – יש מן הגבורה. חללי מערכות ישראל חמדו את הגבורה, אך לא ביקשו את המוות. הם שאפו לחיים מלאי משמעות, ללכת בעקבות אהבתם, להגשים את חלומם ולהותיר חותם של עשייה בעולם. הם היו גיבורים למען החיים, ובשם החיים. בנופלם, הם הותירו חותם של גבורה לעולם".
רא"ל הלוי ציין בנוסף את אחריותו למתקפת 7 באוקטובר: "ביום הזיכרון הזה, בשנה ה-76 לעצמאותנו, ובשם כל מפקדי צה"ל לפני, אני מצדיע ל-25 אלף וארבעים חללי מערכות ישראל. כמפקד צבא ההגנה לישראל במלחמה, אני נושא באחריות לכך שצה"ל כשל במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל בשבעה באוקטובר. את משקלה על כתפיי אני חש בכל יום, ובליבי אני מבין היטב את משמעותה. אני מרכין ראש לזכרם של האזרחים שלא הספקנו להציל, של עמיתינו חברי כיתות הכוננות וכוחות הביטחון, ושל חללי צה"ל, גברים ונשים במילואים ובסדיר, שנפלו".
"בקרבות מאז פרוץ המלחמה ועד היום. הם היו לוחמים ולוחמות, שנשאו במלוא האחריות למשימות הביטחון וההגנה, התעלו אל גודל השעה, והסתערו מבלי לחכות לפקודה. הן היו חיילות, שדבקו במשמרתן ולא נטשוה לנוכח פני הרוע המתקדם לעברן. בסערת הלחימה שעטו בראשם מפקדים רבים, היישר אל תוך התופת. בימים ארוכים של לחימה קשה ונועזת, בין ריכוזי אויב, מעל הקרקע ומתחתיה, התייצבו כולם באומץ מול הסכנה, ויכלו לה. אנו חבים חוב שאין לו סוף למי שפסעו במשעול הצר המפריד בין קדושת החיים למסירות הנפש. הם ראו עצמם כמי שבם, לבדם, תלוי גורל המערכה כולה. הם לא חיפשו תהילה לעצמם, זולת מבוקשם להיות מגן לעמם", הוסיף עוד רא"ל הלוי.
"כמפקד צבא ההגנה לישראל במלחמה, את משקלה על כתפיי אני חש בכל יום, ובליבי אני מבין היטב את משמעותה. בני המשפחות היקרים, ביום בו מאבד מפקד אחד מחייליו, הופכת אחריותו לחיי פקודיו למחויבות נצח למורשתו, ולאוהביו שנותרו אחריו. אני הוא המפקד ששלח את בניכם ובנותיכם לקרב שממנו לא שבו ואל העמדות שמהן נחטפו. אני נושא איתי בכל יום את זכר הנופלים, ואני אחראי לענות לכם על השאלות הנוקבות המדירות שינה מעיניכם. אני נושא באחריות לכך שצה"ל כשל במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל בשבעה באוקטובר. אנו נשבעים לא לשכוח את חטופינו – נשים, גברים, ילדים וזקנים, אזרחים וחיילים – ולא לזנוח את חובתנו העמוקה להשיבם הביתה במהרה".
בטקס "שירים לזכרם", יופיעו הזמר עדן חסון, שירי מימון, אברהם טל, ואביבה אבידן ואלי לוזון יבצעו את השיר "פרי גנך"; יוקרן הסרט "לצמוח מתוך הכאב". בנוסף, פרס ישראל יוענק לצוותו של אלחנן קלמנזון ז"ל - שחבריו הצילו משפחות רבות בבארי בשבת השחורה. קלמנזון נהרג במהלך הפעילות, ובתו קרן אמונה תקבל את הפרס בשמו. קרובי משפחה נוספים של קורבנות המלחמה צפויים לנאום גם.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.